לוצ'יאן בראטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוצ'יאן בראטו
Lucian Bratu
צילום מ-1972
צילום מ-1972
לידה 14 ביולי 1924
בוקרשט, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 1998 (בגיל 73)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lucian Fred Bregmann
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון לקולנוע על שם גרסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוצ'יאן בראטורומנית: Lucian Bratu, שמו בלידה:לוצ'יאן פרד ברגמן - Lucian Fred Bregmann, ‏ 14 ביולי 1924 בוקרשט - 9 במאי 1998 בוקרשט) היה במאי קולנוע יהודי רומני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוצ'יאן בראטו נולד במשפחה יהודית בבוקרשט תחת השם לוצ'יאן פרד ברגמן. בשנת 1948 הוא סיים את המכון לאמנויות (אקדמיה לאמנות) בבוקרשט. בהמשך למד קולנוע במכון הכלל-סובייטי לאמנות הקולנוע במוסקבה, בו סיים עם תואר בשנת 1955.

פעילותו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראטו פעל רוב השנים בתנאי הגבלת חופש הדיבור והיצירה שאפיינו את המשטר הקומוניסטי ששלט ברומניה בשנים 1947–1989. סרט הבכורה העלילתי שלו שהופק בשנת 1959, Secretul cifrului (סוד הצופן), היה עיבוד לקולנוע לפי רומן המרגלים "La miezul nopții va cădea o stea" (בחצות יפול כוכב) מאת תאודור קונסטנטין. -1962 ביים את הסרט "טודור" שהוקדש לדמותו של טודור ולדימירסקו, לפי תסריט של מיכניה גאורגיו. סרט זה פתח את סדרה של סרטים היסטוריים שהופקו באותן השנים ברומניה. בסרטיו שיחקו שחקנים כמו אילריון צ'ובאנו, אמזה פליה, טומא קרג'יו, גאורגה דיניקה, אולגה טודוראקה, אמנואיל פטרוץ, מיכאי מראוצה, קוליה ראוטו, שטפאן מיכאילסקו-בראילה, שטפאן יורדאקה, איליאנה סטנה יונסקו, יון בסויו, מירצ'ה אלבולסקו, ג'ורג'ה קונסטנטין, מרגה בארבו, מרגרטה פוגונט, ואחרים.

אחרי שנת 1970 עסק רבות בהדרכת אמני קולנוע חובבים. בשנת 1978 הצליח להתיישב בארצות הברית ושיתף פעולה עם התסריטאי פטרו פופסקו בתסריט הסרט "The Last Wave" (הגל האחרון) של הבמאי פיטר ויר וכן וכתיבת התסריט לסרט Death of an Angel (מותו של מלאך). בראטו הכיר את פופסקו עוד ברומניה, כששניהם שיתפו פעולה ביצירת הסרט Drum în penumbră (דרך בפלג צל) (1972) בשובו לרומניה אחרי מהפכת 1989 החל משנת 1990 לימד בראטו בימוי באקדמיה לתיאטרון ולקולנוע בבוקרשט.

בראטו נפטר בבוקרשט בשנת 1998. הוא היה נשוי והיו לו שתי בנות.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1964 - פרס המדינה והפרס הגדול של הפסטיבל הלאומי לקולנוע במאמאיה - על הסרט "טודור"
  • 1972 -הפרס הגדול בפסטיבל הקולנוע בקוסטינשט (רומניה) - על הסרט "הכלה מן הרכבת"
  • פרס לסרט תועלתי קצר בפסטיבל הקולנוע בסולנוק (הונגריה)
  • 1964 - פרס מיוחד של חבר השופטים ומדליית צלב הדרום בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בבואנוס איירס- על הסרט "טודור"
  • 1964 - פסלו הכסף בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בקורק, אירלנד. - על הסרט "טודור"

סרטים עלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Secretul cifrului (1959) (סוד הצופן)
  • Tudor (1962) (טודור - על טודור ולדימירסקו) לפי תסריט מאת מיכניה גאורגיו
  • Sărutul (1965) (הנשיקה)
  • Un film cu o fată fermecătoare (1966) (סרט עם בחורה מקסימה)
  • Drum în penumbră (1972) (דרך בפלג צל)
  • Orașul văzut de sus (1975) (העיר מלמעלה)
  • Mireasa din tren (1979) (הכלה מן הרכבת)
  • Angela merge mai departe (1981) (אנג'לה הולכת הלאה)
  • Acordați circumstanțe atenuante? (1984) (תתנו נסיבות מקלות?)
  • Orele unsprezece (1985) (השעה אחת עשרה)
  • 1974 - כיועץ במאי השתתף בסרט Tatăl risipitor (האב האובד)

מבחר סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראטו ביים עשרות סרטי תעודה.

  • În iureș de joc -1958 (בתנופת המשחק) סרט-בלט - סרטו הראשון
  • 1970 -Creierul uzinei (מוח המפעל)

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Drumul spre artă al cinematografului - 1990 - (דרך הקולנוע לאמנות)
  • - Cu mine în rolul principal (איתי בתפקיד הראשי) - ספר אוטוביוגרפיה - פורסם אחרי מותו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

(coord) N.Cajal H.Kuller Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație Hasefer, București 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]