לוקיוס יוניוס פולוס
לוּקיוּס יוּניוּס פּוּלוּס (בלטינית: Lucius Iunius Pullus) היה קונסול ומצביא רומאי, שלחם נגד הקרתגים במלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפנה"ס).
הוא נבחר לקונסולאט בשנת 249 לפנה"ס יחד עם פובליוס קלאודיוס פולכר. בעוד עמיתו מפקד על הצבא הצר על ליליבאיום, ארגן פולוס העברת דגן ואספקה מאיטליה אל הצבאות הנלחמים בסיקיליה. שיירת אוניות משא ומלחמה, שיצאה בפיקודו אל ליליבאיום, הותקפה מן המארב על ידי צי קרתגי בפיקוד קרתאלו. פולוס נמנע מקרב, ועגן את אוניותיו בחסות חוף סלעי ומסוכן ליד קמארינה, בחוף הדרומי של סיקיליה, אליו לא העזו הקרתגים להתקרב. איתרע מזלו, ופרצה סערה עזה שהשמידה כמעט את כל אוניותיו. הקרתגים, שהכירו את טבע המקום, הסתלקו ממנו בעוד מועד וניצלו. זמן קצר קודם לכן הובס פולכר, הקונסול השני, בקרב ים ליד דרפאנה.[1]
לאחר טביעת הצי שב פולוס "אל הצבא במצב רוח מדוכא מאוד, והגה רעיונות על מעשה חדש, שיתאים לצורכי השעה, כי שאף להמיר את האסון בהצלחה." כשנקרתה לו ההזדמנות, לכד בהתקפת פתע את הר אריקס והעיר שלמרגלותיו, בחוף הצפוני של סיקיליה.[2]
קיקרו כותב, כי האסון הימי ותבוסת פולכר בקרב אירעו משום שהשניים זלזלו "באותות המבשרים" (auspicia) שחזו האוגורים קודם יציאת האוניות לים. בשל כך, לדבריו, הועמד קלאודיוס פולכר למשפט העם ונקנס ואילו יוניוס פולוס שלח יד בנפשו. סיפור זה אינו מופיע אצל פוליביוס אלא רק אצל סופרים מאוחרים יותר, וכפי הנראה הוא המצאה מאוחרת, הבאה לתרץ את הכישלונות הרומיים.[3]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991.
- מרקוס טוליוס קיקרו. על טבע האלים. תרגמה מרומית והוסיפה הערות ומפתח אביבה קציר. הקדים מבוא יוחנן גלוקר. רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ב.
- Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922-1925. Digitized copy in: LacusCurtius.
- Diodorus. Translated by C.H. Oldfather. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1957.
- Walbank, F.W., A Historical Commentary on Polybius. Oxford, Oxford University Press, 1957.