לוראנד אטווש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוראנד אטווש
Eötvös Loránd
Eötvös Loránd (Székely Aladár felvétele, 1912).jpg
לידה 27 ביולי 1848
בודה (עיר), האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 1919 (בגיל 70)
בודפשט, הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת היידלברג (1870) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט הרמן פון הלמהולץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ilona and Rolanda von Eötvös, Ilona von Eötvös, Rolanda von Eötvös עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הברון לוראנד אגוששטון אטווש מִוואשארושנמני (בהונגרית: Eötvös Loránd Ágoston, לעיתים קרובות בחו"ל: רולנד אטווש, בודה, 27 ביולי 1848 - בודפשט, 8 באפריל 1919)[1] היה פיזיקאי, פוליטיקאי, הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, מטפס הרים. נשיא האקדמיה ההונגרית למדעים בין השנים 18891905, שר התרבות של הונגריה בשנים 18941895, כיהן כנשיא האגודה למתמטיקה ולפיזיקה. אחת העבודות הידועות ביותר שלו היא מטוטלת הפיתול שנושאת את שמו. אוניברסיטת בודפשט למדעים נקראת על שמו משנת 1950, אוניברסיטת אטווש לוראנד או בקיצור ELTE.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוראנד אטווש נולד בבודה (זו הייתה אז עיר עצמאית ונפרדת מפשט). אביו היה הברון יוז'ף אטווש (18131871), סופר, פוליטיקאי, שר דת וחינוך ציבורי, בעל אדמות, אמו הייתה אגנש רושטי (18251913) מִברקוץ. סביו וסבתו היו הברון איגנץ אווטבס (17861851), דוקטור לפילוסופיה ומשפט, בעל אדמות, והברונית אן פון דר ליליאן (1786–1858).

בשנת 1857 התחיל אטווש את לימודיו בגימנסיה אצל הפיאריסטים של פשט וכסטודנט פרטי.[1] לאחר סיום בחינות הבגרות בשנת 1865. אף על פי שהוא נרשם למשפטים בעידוד אביו, הוא גם למד מתמטיקה אצל אוטו פצוואל, ואחר כך בהדרכתו של המינרלוג יוז'ף קרנר התוודע למינרלוגיה ופטרולוגיה וקיבל השכלה בכימיה במעבדה של קארואי טהאן. בשנת 1867 לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 אביו קיבל מחדש את משרד הדת והחינוך הציבורי. באותו זמן נרשם לוראנד לאוניברסיטת היידלברג, בה לימדו באותה עת שלושה מדענים בעלי שם עולמי במדע, גוסטב רוברט קירכהוף, הרמן לודוויג פון הלמהולץ ורוברט וילהלם בונזן. אטווש השתתף בשקיקה בהרצאותיו בפיזיקה ניסיונית והתאורטית של קירכהוף, אצל הלמהולץ למד על ההיבטים הפיזיולוגיים של פונולוגיה ופוטולוגיה, ובמעבדתו של בונזן ביצע תרגול בכימיה אנליטית. בשנת 1870 קיבל את הדוקטורט שלו בהצטיינות.

על כך הוא כתב לאביו: "תואר זה אינו מוענק באופן נרחב. בנוסף אלי, בסמסטר הזה הוענק רק למועמד אחד נוסף, ואתה יכול לשמוח בעובדה שגם הוא היה הונגרי, שמו דיולה קניג, מתמטיקאי יליד גיור."

כשחזר להונגריה, יצא לניסויים במעבדה של האוניברסיטה, שהיו המשך המחקר של הדוקטורט שלו. הוא הגיש תוצאות אלה במרץ 1871 לפקולטה למדעים בבודפשט כבקשה לתואר מרצה. הבקשה הוערכה באופן חיובי על ידי הוועדה המורכבת משלושה פרופסורים ואטווש קיבל מינוי של מרצה. להרצאתו הראשונה התקהל הקהל יותר כדי לראות את הברון שמרצה באוניברסיטה. משנת 1872 היה מרצה מן המניין ומשנת 1874 קיבל אישור ללמד גם פיזיקה ניסיונית. בשנת 1875 ניתנה לו מעבדה באוניברסיטה בה ביצע את הניסויים שלו. בשנת 1878, לאחר פרישתו של הפרופסור אנוש ידליק, הוא מונה לראש המחלקה לפיזיקה ניסיונית והוזמן למלא את תפקידו של מנהל המכון לפיזיקה, שהוקם על ידי מיזוג המחלקה לפיזיקה תאורטית וניסיונית. בשנת 1873, בגיל 25, נבחר לחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים, ובשנת 1883 כחבר מן המניין. בין 1889 לבין 1905 הוא היה נשיא האקדמיה.

לאחר חזרתו מהיידלברג, גם ההופעה הציבורית שלו החלה. הוא השתלב בעבודתה של החברה המלכותית ההונגרית למדעי הטבע. בשנת 1891 ייסד עם כמה נוספים את האגודה למתמטיקה ולפיזיקה והשיק כתב עת בשם מתמטיקה וכתבי עת לפיזיקה. בשנים 1894 עד 1895 היה לתקופה קצרה שר הדת והחינוך הציבורי. הוא התפטר כנשיא האקדמיה בשנת 1905, אך המשיך בפעילותו האקדמית באוניברסיטה עד מותו. הוא היה נשיא התאחדות התיירות ההונגרית והגיע לאוניברסיטה דרך קבע רכוב על סוס. כמו כן נבחר לנשיא איגוד הקרפטים ההונגרי (איגוד התיירות הראשונה בהונגריה). הוא סייר במדינה ויצא גם לחו"ל; כמטפס הרים כבש פסגות חדשות בהרי האלפים ובטירול, שנחשבו לפני כן כבלתי אפשריים לטיפוס. בגיל 18 בלבד כבש את פסגת המונטה רוזה על גבול איטליה שווייץ (4638 מ'), פסגת ההרים השנייה בגובהה באירופה. בשנת 1902 נקרא על שמו אחד הפסגות הגבוהות בגובה 2837 מ' בדרום טירול. הוא תיעד את מסעותיו ומשלחותיו בתצלומים. הוא גם קידם טיולים רגליים, אך גם פיקח על המחקר במהלך טיפוסיו בקיץ.

בסוף חייו סבל ממחלה קשה, אך המשיך בעבודתו המדעית, ובנוסף פיקח על עבודות השטח. הוא פרסם את מאמרו האחרון זמן קצר לפני מותו. המדען הגדול והאדם הגדול שנפטר ב־8 באפריל 191911 באפריל, נקבר ב -11 באפריל. ארונו הוצב במוזיאון הלאומי של הונגריה, משם יצאה תהלוכת האבל לבית העלמין קרפשי.

מטוטלת הפיתול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כך תיאר אטווש את שיווי המשקל שלו: "מקלון ישר ופשוט הוא הכלי בו השתמשתי, עם משא מיוחד בקצותיו ונעול בתיק מתכת כדי שלא יופרע מתנועות האוויר או לסירוגין מקור או מחום. כל מסה מפעילה את השפעתה השלטת על מקלון מקרוב ומרחוק, אך התיל שעליו הוא תלוי מתנגד ומתפתל ומפתח התנגדות לכוח זה, ומעניק על ידי הפיתול אפשרות מדידה של כוחות הפועלים עליו. כמו מאזניים של קולומב בצורה מוזרה, זה הכול. זה פשוט כמו החליל של המלט, אתה פשוט צריך להיות מסוגל לנגן עליו, וכשם שמוזיקאי יכול להוציא ממנו מנגינות נעימות, כך שפיזיקאי, יוציא את היופי שלו, לא פחות, ויוכל לקרוא את השינויים העדינים ביותר. בדרך זו אנו יכולים להסתכל לתוך מעמקי קרום הכדור הארץ, מה שעינינו אינן יכולות לחדור ולקדוח לתוכו ולהגיע אליו."

מטוטלת אטווש

מטוטלת הפיתול או מטוטלת אטווש היא וריאציה של ההמצאה הקודמת, קפיץ הפיתול. המטוטלת שתוכננה על ידי הברון לוראנד אטווש, היא מכשיר רגיש למדידת צפיפות שכבות הסלע הבסיסיות. המכשיר מודד לא רק את כיוון כוח הכובד, אלא גם את השינוי בכוח כוח הכובד במישור האופקי. המכשיר קובע גם את התפלגות המסות בקרום כדור הארץ. מטוטלת הפיתול של אטווש היא מכשיר חשוב לגיאודזיה וגיאופיזיקה ברחבי העולם כולו שחוקר את התכונות הפיזיות של כדור הארץ. היא משמשת לחקירת מכרות וגם לחיפוש אחר מינרלים, כמו נפט, פחם ועפרות. מטוטלת אטווש מעולם לא הוגשה כפטנט, אולם לאחר הוכחת דיוקו ולאחר ביקורים רבים של מדענים מחו"ל בהונגריה, ייוצאו כמה מכשירים לרחבי העולם ושדות הנפט העשירים ביותר בארצות הברית התגלו באמצעותו. מטוטלת אטווש שימשה להוכחה מהימנה ומדויקת של שוויון המסה האינרציאלית ומסת הכבידה. הוכחת השוויון הזה שימשה לימים את אלברט איינשטיין בכתיבת תורת היחסות הכללית.

אפקט אטווש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמצית "אפקט אטווש"[2] היא שבמערכות התייחסות שנעות מזרחה ומערבה על פני כדור הארץ (למשל כלי רכב, אוניות) ניתן למדוד חוזק שדה כבידה שונה זה מזה לכאורה. כיוון שכדור הארץ מסתובב ממערב למזרח, גוף הנע מזרחה על פני כדור הארץ נתון לכוח צנטריפוגלי גדול יותר מאשר אחד שנע מערבה. כתוצאה מכך, משקלו של גוף הנע מזרחה פוחת ומשקלו של גוף הנע מערבה עולה.

כדי למדוד את אפקט אטווש, פיתח אטווש מכשיר בשנת 1915 שדמה למאזניים עם משקולות במקום מחבתות בשני צדי המאזניים. המכשיר עמד על מעמד מסתובב שניתן היה לסובב אותו באופן אחיד. כאשר סובבו אותו, הזרוע המסתובבת מערבה הופכת לכבדה יותר, הזרוע המסתובבת מזרחה הופכת קלה יותר, והמאזניים יוצאים מהאיזון. אם זמן המחזור שווה לזמן התנודה, המוט מתחיל להתנדנד יותר ויותר.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זיכרון על שם לוראנד אטווש
  • A rezgési elméletből következő távolbani hatás törvényéről. Bpest, 1871. (Akadémiai Értesítő V.)
  • A rezgések intenzitása, tekintettel a rezgési forrásnak és az észlelőnek mozgására. U. ott, 1874. (Értekezések a mathem. tud. köréből III. 4. sz.)
  • Über die Intensität der wahrgenommenen Schwingungen bei Bewegung der Schwingungsquelle und des Beobachters, ANNALEN DER PHYSIK, 152 (8). pp. 513-535., 1874. (Az előbbi munka német nyelven.)
  • Népszerű tudományos előadások, Helmholtz Hermann után ford. U. ott, 1874. (Előszóval b. E. L.-tól Jendrassik Jenővel együtt. A kir. m. term. társulat Könyvkiadó-Vállalata VI.)
  • Über den Zusammenhang der Oberflächenspannung der Flüssigkeiten mit ihrem Molecularvolumen, ANNALEN DER PHYSIK, 263 (3). pp. 448-459. 1886.
  • A távolba hatás kérdéséről. U. ott, 1878. (M. t. Akadémia Évkönyve XVI. 1.)
  • Vizsgálatok a gravitatio jelenségeinek köréből. U. ott, 1888. (Mathem. és term. tud. Értesítő VII. 2. 3.)
  • Rectori székfoglaló beszéd Természettudományi Közlemények, 1891.
  • A fizika tanításáról az egyetemen. U. ott, 1892. (Az egyetemi ünnepen 1892. máj. 13.)
  • Untersuchungen über Gravitation und Erdmagnetismus, ANNALEN DER PHYSIK. pp. 354-400. 1896.
  • Étude sur les surfaces de niveau et la variation de la pesanteur et de la force magnétique. Paris, 1900.
  • Bestimmung der Gradienten der Schwerkraft und ihrer Niveauflächen mit Hilfe der Drehwaage. Leiden, 1907.
  • Die Niveauflächen und die Gradienten der Schwerkraft am Balatonsee, Budapest, 1908.
  • Sur les travaux géodesiques exécutes en hongrie spécialement a l'aide de la balance de troison, Budapest, 1909.
  • Beiträge zum Gesetz der Proportionalität von Trägheit und Gravität, Nachrichten von der Gesellschaft der Wissenschaften zu Göttingen : geschäftliche Mitteilungen, 1909 (1). pp. 37-41., 1909.
  • Über geodätische Arbeiten in Ungarn besonders über Beobachtungen mit der Drehwage : Bericht an die XVI. allgemeine Konferenz der internationalen Erdmessung, Budapest, 1909.
  • Über Arbeiten mit der Drehwage : Ausgeführt im Aufträge der kön. ungarischen Regierung in den Jahren 1909-1911, Budapest, 1912.
  • Experimenteller Nachweis der Schwereänderung, die ein auf normal geformter Erdoberfläche in östlicher oder westlicher Richtung bewegter Körper durch diese Bewegung erleidet, ANNALEN DER PHYSIK, 364 (16). pp. 743-752., 1919.
  • Kísérleti kimutatása annak a nehézségi változásnak, a melyet valamely ... földfelületen keleti- vagy nyugati irányban mozgó test e mozgás által szenved, Franklin, Budapest, 1920.
  • Beiträge zum Gesetze der Proportionalität von Trägheit und Gravität, ANNALEN DER PHYSIK, 373 (9). pp. 11-66., 1922.

הכרה והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1913 הומלץ לפרס נובל לפיזיקה אבל האיקה קמרלינג אונס זכה
  • נבחר כחבר חיצוני באקדמיה הפרוסית למדעים A berlini Porosz Királyi Tudományos Akadémia kültagjává választja
  • דוקטור כבוד של אוניברסיטת יגלו בקרקוב A krakkói Jagelló Egyetem tiszteletbeli doktorává avatja
  • דוקטור כבוד של אוניברסיטת פרידריק באוסלו Az oslói Norvég Királyi Friedrick Egyetem tiszteletbeli doktorává avatja
  • אות לגיון הכבוד הצרפתי Megkapja a Francia Köztársaság Becsületrendje kitüntetést (Legion d'Honneur)
  • מדליית המלך הסרבי Megkapta a szerb király Szent Száva érdemrendet
  • מסדר פרנץ יוזף A magyar Ferenc József-rendet
  • A Göttingani Egyetem Benecke-pályadíját.
  • A Pro Litteris et Artis osztrák-magyar érdemrendet is
  • בשנת 1950 אוניברסיטת אטווש לורנד בבודפשט נקרא אטווש לו- Eötvös Loránd Tudományegyetemet
  • הוא היה בקשר עם איינששיין ועם מרי קירי. איינשטיין אמר אחרי מותו: אחד "מנסיכי הפיזיקה מת."
  • Születésének századik évfordulóján a londoni Science Museumban Eötvös-emlékkiállítást rendeztek "Hungary's Greatest Man of Science" címmel
  • גרם שמיימי נקרא על שמו Nevét a 12301 Eotvos rendszámú kisbolygó őrzi, amelyet E. W. Elst csillagász fedezett fel 1991. szeptember 4-én

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lorándite, a mineral named after Loránd Eötvös

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוראנד אטווש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az I. osztályt (1857–1858), a II–III. osztályok első féléveit (1858–1860), a IV. osztály második (1861) és az V. osztály első félévét (1861–1862), végül a VIII. osztályt (1864–1865) végezte a piarista gimnáziumban, nyilvánosan, a többit magánúton. Ld. a budapesti piarista gimnázium anyakönyveit (Piarista Rend Magyar Tartománya Központi Levéltára, Budapesti gimnázium levéltára, Anyakönyvek)
  2. ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Eötvös_effect