לורד פונטלרוי הקטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לורד פונטלרוי הקטן
Little Lord Fauntleroy
לורד פונטלרוי הקטן עטיפה.jpg
כריכת התרגום של רנה ורבין
מידע כללי
מאת פרנסס הודג'סון ברנט
איורים רג'ינלד בטורסט בירץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר ילדים ונוער
הוצאה
שנת הוצאה 1886
הוצאה בעברית הוצאת תרבות (מהדורה ראשונה)
שנת הוצאה בעברית 1922 (מהדורה ראשונה)
תרגום לעברית א.ל. יעקבוביץ (מהדורה ראשונה)
מספר עמודים 201 (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות ראה תרגומים לעברית
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001227323, 001795927, 001857004, 002040407, 002569147, 003834886
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורד פוֹנְטְלְרוֹי הקטןאנגלית: Little Lord Fauntleroy) הוא ספר לילדים ונוער מאת פרנסס הודג'סון ברנט. הספר החל כסדרה של פרסומים במגזין סנט ניקולאס בין השנים 18851886, ופורסם כספר בשנת 1886. הספר מספר את קורותיו הרצופות תהפוכות של סדריק הנלבב, שחי עם אמו בחדר דל בניו-יורק ומפליג לאנגליה, לרשת את תוארו ונחלתו של סבו, הרוזן הגלמוד וקשה-הלב.

הספר כבש בסערה את אנגליה ואמריקה, נדפס בעשרות מהדורות, הומחז והוסרט פעמים אחדות, ותמונת "הלורד הקטן" (הוא בן הסופרת ששימש דוגמן לצייר), המסורק בתלתלים ארוכים ולבוש חולצת-מלחים רחבת-צווארון, יצרה את "אופנת פונטלרוי" בלבוש ובתסרוקת.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל בניו יורק של סוף המאה ה-19, ומתאר את חייו של סדריק, ילד בן 7 יפה תואר וטוב לב, בן לעקרת בית ולקפטן בצבא ארצות הברית. אביו של סדריק, שנפטר מממחלה קשה, הוא בנו הצעיר של הרוזן מדורינקורט, אנגליה. לאחר ששני בניו הבוגרים יותר של הרוזן מתו חשוכי ילדים, הופך סדריק להיות יורשו של הרוזן וnקבל את התואר "לורד פונטלרוי". סדריק מפליג לאנגליה עם אמו כדי להתחיל בחייו החדשים בטירה שבה מתגורר הרוזן, סבו.

סדריק מגיע לאנגליה ופוגש את הרוזן. הרוזן מתרשם ממנו מאוד. סדריק מתגורר בטירה יחד עם סבו הרוזן, אבל אמו נשארת לגור במעון בקרבת הטירה, משום שהרוזן שונא אמריקאים ולא מוכן להכניסה לטירה.

יום אחד מופיעה אישה שטוענת שהייתה נשואה לבנו הבכור של הרוזן מדורינקורט ובנה הוא נכדו של הרוזן ולכן בנה הוא הלורד פונטלרוי האמיתי. סדריק שולח מכתב לחבריו בארצות הברית, שבו הוא מודיע להם כי הוא עומד לשוב למולדתו משום שהוא כבר אינו הלורד פונטלרוי. חבריו של סדריק מניו יורק, דיק ומר הובס, מגלים שאותה אישה הטוענת שבנה הוא לורד פונטלרוי האמיתי מוכרת להם. המדובר במינה, שהייתה אמנם בעבר נשואה לבנו של הרוזן מדורינקורט, אך הייתה נשואה עוד קודם לכן לבנג'מין אחיו של דיק חברו של סדריק, והילד שלה הוא בעצם בנו של בנג'מין. מינה מנסה לרמות ואומרת שבנה מבנג'מין הוא בנה מבנו של הרוזן, ובכך מנסה להפוך אותו ליורש העצר המיועד של רוזנות דורינקורט. דיק ומר הובס מפליגים לארצות הברית כדי לעזור לסדריק ולהוכיח שהלורד החדש המיועד (בנה של מינה) אינו צאצאו של בנו הבכור של הרוזן.

לאחר שהוכח שסדריק הוא היורש האמיתי של הרוזן, הרוזן מסכים שאמו של סדריק תחיה איתו ועם בנה בטירה. מר הובס ודיק נשארים באנגליה, כדי להיות קרובים לסדריק, וממשיכים לעסוק במה שבו עסקו בארצות הברית, ובנג'מין (אחיו של דיק) לוקח את בנו כדי שיחיה איתו בחווה בארצות הברית במקום שיחיה עם אמו, מינה.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדריק - לורד פונטלרוי הקטן, הרוזן המיועד של דורינקורט.
  • גברת ארול - אמו של סדריק, ידועה גם בשם "יקירונת".
  • קפטן ארול - בן הזקונים של הרוזן מדורינקורט, אביו המנוח של סדריק.
  • הרוזן מדורינקורט - סבו של סדריק מצד אביו.
  • מר האבישם - עורך הדין של הרוזן מדורינקורט.
  • מר הובס - בעל חנות מכולת בניו יורק. חבר של סדריק.
  • דיק - נער, מצחצח נעליים שחי בניו יורק. חבר של סדריק.
  • בנג'מין - אחיו של דיק, בעלה לשעבר של מינה.
  • מינה - אלמנתו של בנו של הרוזן, וגם אשתו לשעבר של בנג'מין.

ההשפעה על האופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליפת פונטלרוי (הידועה גם בשם "חליפת באסטר בראון(אנ')"), שתוארה היטב בספר, השפיעה על אופנת הלבוש הרשמי של ילדי המעמד הבינוני בארצות הברית:

מה שראה הרוזן היה דמות ילד רבת חן, בחליפת קטיפה שחורה, צווארון תחרה, בקבוקי תלתלים מתנופפים סביב פנים יפות, קטנות וגבריות, ועיניים שפגשו את עיניו שלו במבט חבורתי ומלא תום.

המקור באנגלית
What the Earl saw was a graceful, childish figure in a black velvet suit, with a lace collar, and with lovelocks waving about the handsome, manly little face, whose eyes met his with a look of innocent good-fellowship.
מתוך הספר "לורד פונטלרוי הקטן", הוצאת מודן, 2015

חליפת פונטלרוי הופיעה גם באירופה, אך לא הייתה פופולרית כמו באמריקה. חליפת פונטלרוי הקלאסית הייתה מעיל קטיפה חתוך ומכנסי ברך תואמים עם חולצה מהודרת שלה צווארון תחרה גדול. חליפות אלה הופיעו מיד לאחר פרסום ספרה של ברנט, והן היו אופנתיות מאד עד תחילת המאה ה-20. ילדים רבים שלא לבשו חליפת פונטלרוי מלאות לבשו חליפות עם אלמנטים של חליפת פונטלרוי כמו חולצה מהודרת או קשת רכה. הלבוש הזה היה הלבוש הפופולרי ביותר עבור בני 3-8, אבל היו גם ילדים בוגרים יותר שלבשו לבוש זה.

כרטיס משנת 1921 מתוך עיבוד הסרט על לורד פונטלרוי, בכיכובה של מרי פיקפורד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולי הובארת' כתבה כי הספר לורד פונטלרוי הקטן היה הארי פוטר של זמנו, והסופרת פרנסס הודג'סון ברנט הייתה מפורסמת כשם שג'יי קיי רולינג מפורסמת בזכות סדרת הארי פוטר. הסיפור פורסם בהמשכים במגזין סנט ניקולס, והקוראים ציפו בקוצר רוח לפרקים חדשים. אופנת הספר הפכה להיות פופולרית וחליפות לורד פונטלרוי, כמו גם פריטים כגון צווארוני קטיפה, משחקי קלפים ושוקולדים נמכרו היטב. בתקופה שבה הסוגה של ספרות יפה סנטימנטלית הייתה הנורמה, ובארצות הברית היו פופולריים סיפורים שבהם הגיבור הפך מעני לעשיר, היה הספר לורד פונטלרוי הקטן רב מכר.

אדית נסביט כללה בספר הילדים שלה התייחסות לא מחמיאה במיוחד לדמותו של לורד פונטלרוי:

לג'רלד היתה יכולת להפוך את עצמו, בהתראה של רגע, לבעל מראה מעניין (...) על-ידי כך שפקח לרוחה את עיניו האפורות, הניח לזוויות הפה שלו לצנוח, ולבש הבעה רכה ומתחנחנת, שהייתה הולמת את לורד פונטלרוי הקטן מהסיפור הידוע, שכעת הוא בוודאי תרח זקן.

המקור באנגלית
Gerald could always make himself look interesting at a moment's notice (...) by opening his grey eyes rather wide, allowing the corners of his mouth to droop, and assuming a gentle, pleading expression, resembling that of the late little Lord Fauntleroy who must, by the way, be quite old now, and an awful prig.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורד פונטלרוי הקטן בוויקישיתוף