לורנס פרלינגטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורנס פרלינגטי
Lawrence Ferlinghetti
Lawrence-ferlinghetti-by-elsa-dorfman (cropped).jpg
לידה 24 במרץ 1919
יונקרס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 2021 (בגיל 101)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lawrence Ferling עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
זרם באמנות דור הביט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הספרות הבינלאומי ע״ש יאנוס פנוניוס (2012)
James Madison Freedom of Information Award
פרס הספרות לשירות קהילת הספרות האמריקאית
Eagle Scout עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לורנס מונסנטו פרלינגטיאנגלית: Lawrence Monsanto Ferlinghetti;‏ 24 במרץ 191922 בפברואר 2021) היה משורר, צייר, סופר ופעיל חברתי אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלינגטי נולד ביונקרס שבמדינת ניו יורק. אביו, קרלו, היה ממוצא איטלקי, ואמו, קלמנס אלברטין, הייתה יהודייה ממוצא ספרדי. זמן קצר לפני לידתו מת אביו מהתקף לב, וזמן קצר לאחר מכן אושפזה אמו בבית חולים למחלות נפש. פרלינגטי גדל עם דודתו, אחות אמו, ומאוחר יותר עם משפחה אומנת. הוא למד באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, שם למד עיתונאות, והחל את הקריירה שלו ככתב ספורט בעיתון The Daily Tar Heel ואף פרסם סיפורים קצרים במגזין קרולינה. במלחמת העולם השנייה גויס פרלינגטי לצי האמריקאי ושירת כמפקד אונייה.

בשנת 1946 פגש פרלינגטי את אשתו לעתיד, סלדן קירבי-סמית', ונסע יחד איתה לפריז כדי ללמוד בסורבון, שם קיבל תואר שני בספרות משווה.

הוא עבר לסן פרנסיסקו בשנת 1951 ובשנת 1953 הקים את חנות הספרים City Lights (על שם סרטו של צ'ארלי צ'פלין) בנורת' ביץ', בשותפות עם פיטר ד. מרטין, סטודנט באוניברסיטת סן פרנסיסקו. בשנת 1955 קנה פרלינגטי את חלקו של מרטין והפך לבעלים העיקרי של חנות הספרים, ואף הקים הוצאת ספרים בשם זהה.

כאשר לפרלינגטי מלאו 100 במרץ 2019, העיר סן פרנסיסקו הכריזה על יום הולדתו, 24 במרץ, כ"יום לורנס פרלינגטי"[1].

פרלינגטי נפטר ממחלת ריאות אינטרסטיציאלית ב-22 בפברואר 2021, בביתו בסן פרנסיסקו, בגיל 101.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ושירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלינגטי הושפע מאוד בכתיבתו מהמשורר טי אס אליוט. הוא נקט בגישה פופוליסטית מובהקת בשירתו, והדגיש כי "האמנות צריכה להיות נגישה לכל האנשים, ולא רק לקומץ אינטלקטואלים בעלי השכלה גבוהה." ביצירותיו הספרותיות הרבה בתיאורים חזותיים מפורטים, כנראה בהשפעת האמנות החזותית והציור בהם עסק.

במשך השנים פרסם עשרות שירים שנשאו פרי עטו וזכה בפרסים שונים.

ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הכתיבה וההוצאה לאור, פרלינגטי צייר במשך 60 שנה, ורבות מיצירותיו הוצגו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי ארצות הברית.

בשנת 2009 הפך פרלינגטי לחבר בוועדת הכבוד של התנועה הספרותית האמנותית האיטלקית IMMAGINE & POESIA. רטרוספקטיבה של יצירות האמנות של פרלינגטי, "60 שנות ציור", הוצגה ברומא וברג'ו די קלבריה בשנת 2010.

השקפות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר שעבר לסן פרנסיסקו פגש פרלינגטי את המשורר קנת רקסרות', ורעיונותיו על אנרכיזם השפיעו על דעותיו הפוליטיות. מאוחר יותר הוא הזדהה בעצמו כאנרכיסט פילוסופי, ומכר עיתוני אנרכיסטים איטלקיים בחנות הספרים שלו. הוא נקט עמדה פציפיסטית ופעל נגד טוטליטריות ומלחמה. בעוד שפרלינגטי הצהיר שהוא "אנרכיסט בנשמתו", הוא הודה כי העולם יצטרך להיות מאוכלס על ידי "קדושים" על מנת שאנרכיזם טהור יחיה באופן מעשי. לכן באופן מעשי הוא דגל בסוציאליזם דמוקרטי.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלינגטי זכה בפרסים רבים, ביניהם:

  • פרס רוברט קירש של לוס אנג'לס טיימס.
  • פרס BABRA על מפעל חיים.
  • פרס מבקר הספרות הלאומי איבן סנדרוף על תרומה לאמנויות ולספרות[2].
  • פרס פרמיו טאורמינה.
  • פרס המשורר של סן פרנסיסקו.
  • מדליית אגודת השירה של אמריקה[3].
  • פרס מפעל חיים של גילדת המשורר.
  • פרס הספרות המכונן, שניתן עבור שירות יוצא מן הכלל לקהילת הספרות האמריקאית[4].
  • פרס ג'ון סיארדי על מפעל חיים בשירה. פרס זה ניתן על ידי הקרן הלאומית האיטלקית האמריקאית, למחבר שתרם את התרומה הגדולה ביותר לשירה אמריקאית איטלקית.
  • בשנת 2012 הוענק לפרלינגטי פרס השירה הבינלאומי של ג'אנוס פאניוניוס ממועדון PEN ההונגרי. לאחר שנודע לו כי ממשלת הונגריה נותנת חסות חלקית לפרס, הוא סירב לקבל את הפרס. פרלינגטי הביע את התנגדותו ל"משטר הימין" של ראש הממשלה ויקטור אורבן, ואת דעתו כי ממשלת הונגריה מצמצמת את חירויות האזרח וחופש הביטוי של תושבי הונגריה.

כמו כן, נבחר פרלינגטי לאקדמיה האמריקאית לאמנויות וספרות, ואף נבחר לתפקיד קומנדור במסדר האמנויות והספרות הצרפתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנס פרלינגטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]