לורנץ בהלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורנץ בהלר
Lorenz Böhler
Lorenz Böhler.jpg
לידה 15 בינואר 1885
וולפורט, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1973 (בגיל 88)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כירורגיה, אורתופדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לורנץ בהלרגרמנית: Lorenz Böhler, ‏15 בינואר 1885 - 20 בינואר 1973) היה כירורג ואורתופד אוסטרי.

לצידם של מרטין קירשנר, גרהרד קינטשר, לודוויג רהן, היינריך בירקלה דה לה קאמפ ואחרים נמנה עם חלוצי הכירורגיה הטראומתולוגית. הוא פיתח שיטות טיפול מיוחדות בשברי עצמות. על שמו קרואים סימן בהלר במניסקוס, מסמר בהלר, הווית בהלר (שמדידתה בצילום רגל עוזרת באבחונם של שברי עקב), וסד בהלר-בראון. בהלר ניהל את בית החולים AUVA בווינה, בריגטנאו, שנקרא לאחר מכן על שמו בית החולים הטראומתולוגי "לורנץ בהלר".

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנץ בהלר נולד בשנת במשפחה של בעלי מלאכה אוסטרים בוולפורט, פורארלברג. אביו היה נגר. מגיל 5 ידע שהוא רוצה להיות כירורג. בילדותו נהג לבצע נתיחות בצפורים קטנות ובסנאים. בגיל 11 גזר לורנץ בהלר מהמגזין "Das interessante Blatt" צילום שביצע וילהלם רנטגן בעזרת קרני X על ידה של אשתו. הנער הדביק את הצילום על ספר הקריאה שלו.

באותה שנה נרשם לסמינר הנסיכותי-ארכיבישופי לבנים בבריקסן (ברסאנונה). אחרי שנתיים עזב את הסמינר ונרשם לבית הספר התיכון בברגנץ, שבו נאלץ להישאר כיתה. אחרי בחינות הבגרות בשנת 1905 התחיל לימודי רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת 1910 בזמן שעבר בסטאז'ר בבית החולים בברגנץ הכיר את אשתו לעתיד, פולדי זטארי, שעבדה שם כאחות. ב-1 ביולי 1911 סיים בהלר את התואר דוקטור לרפואה בווינה.

התחלת פעילותו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 ושוב מאוחר יותר בשנים 1919 ו-1920 עבד בהלר בקליניקה של הכירורג יוליוס הוכנג, שלימד כפרופסור באוניברסיטת וינה. הוכנג היה אחד הרופאים הראשונים שפתח בקליניקה שלו מחלקה לכירורגיית טראומה. אחרי ספטמבר 1911 בהלר עבד כרופא זוטר בבית החולים בבולצאנו ובאפריל 1913 בטצ'ן דן דר אלבה, בימינו דייצ'ין.

בשנת 1914 הוא נסע לכנס בינלאומי לכירורגיה בניו יורק. בדרך לכנס פגש את העמית הבלגי אלבן למבוט, שסיפר לו על השיטות הכירורגיות בטיפול שברי עצם. לאחר מכן שהה בהלר זמן קצר במאיו קליניק ברוצ'סטר, מינסוטה, בה פגש את צ'ארלס הוראס מאיו. מאיו סיפר לו עת המרכזים לטיפולים בשברים שפעלו בלונדון ובליברפול. לא היו כאלה בארצות הדוברות גרמנית. עם מכתב המלצה ממאיו, עמד בהלר לפנות לאבותנוט ליין, רופא בלונדון, שנמנה עם המובילים בטיפול הכירורגי האורתופדי. אולם פריצת מלחמת העולם הראשונה מנעה ממנו לממש תוכנית זו.

הקריירה בימי מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 29 בהלר התנדב לשרת ככירורג צבאי. שרת קודם בחזית הרוסית, אחר כך על הנהר איזונצו, בחזית הרי הדולומיטים. בשנים 19141916 עבד במתקן הרפואי החטיבתי מספר 8 של ציידי ההרים המלכותיים מטירול. באוגוסט 1916 התמנה ככירורג ראשי בבית חולים צבאי לפציעות קלות בבולצאנו. למרות שלא הורשה לטפל בשברי עצמות הוא קיבל גם מקרים של שברים ואחרי הצלחות קיבל היתר לפתיחת תחנה מיוחדת ל"שברי ירי של העצמות ומפרקים" (Spezialabteilung für Knochenschussbrüche und Gelenkschüsse). באותה מחלקה הצליח לורנץ בהלר לממש כמה מרעיונותיו פורצי הדרך: כל פעולה מקצועית עברה סטנדרטיזציה, נעשו רישומים לצורך ניתוחים סטטיסטיים בבוא הימים, מידע חיוני נרשם על הגבס, והמטופלים מוינו לפי סוג פגיעתם הפיזית, אלו שהיו מסוגלים לבצע עבודות מסוימות נדרשו לעזור בפעילות בית החולים.

בהלר התרשם לרעה מהכאוס ששרר בבתי חולים צבאיים אחרים, שבהם המאושפזים שכבו בערבוביה, מה שהקשה על הטיפול בהם. למשך זמן קצר נפל בהלר בשנת 1918 בשבי איטלקי והצטרך לעבוד ככירורג יועץ בבתי חולים צבאיים איטלקיים.

בתקופה שבין מלחמות העולם - הקמת בית החולים AUVA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים לטראומה AUVA בווינה, ווברגאס 20.

בשובו לאוסטריה ביקש בהלר להקים מחלקות מיוחדות לטיפולים בפצועים. הוא פנה למוסד לביטוח תאונות העבודה AUVA (אאופ"א) (Arbeiterunfallversicherungsanstalt) וניסה להסביר את היתרונות (הרפואיים והכלכליים כאחד) שיפיק מוסד זה מבעלותו על בית חולים מסוג זה. למרות שהמוסד הסכים עם תוכניתו של בהלר, היא לא הייתה יכולה להתגשם עד שנת 1925. בית החולים AUVA נפתח ב-1 בדצמבר 1925 ברחוב וברגאסה 2–6 בווינה. בהלר, שעבד עד אז ככירורג בבולצאנו ובבריקסן, התמנה למנהלו.

שמו של בהלר ככירורג הלך לפניו גם בחוץ לארץ, בעוד כמה מעמיתיו בווינה היו עוינים כלפיו. בעידוד בחרבה הרפואית האמריקאית בווינה (AMA) חיבר בהלר בשנת 1929 את המהדורה הראשונה לספרו הקלאסי על שברי העצמות ועל טכניקות מודרניות לטפל בהם, תחת הכותרת "הטיפול בשברים". ב-29 במרץ 1930 קודם בהלר לתפקיד מרצה בכיר באוניברסיטת ווינה. הוא לימד כירורגיה וטיפול בטראומה. ב-3 באוגוסט 1936 התמנה לפרופסור שלא מן המניין.

בימי השלטון הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט יודעים על חייו בימי השלטון הנאצי. אחרי סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית (אנשלוס), ב-25 במאי 1938 הצטרף בהלר למפלגת השלטון הנאצית. בקיץ 1939 נמנה עם 13 רופאים מאוניברסיטת וינה (7 פרופסורים ו6 מרצים) שחתמו על עצומת מחאה נגד העברת החברה האמריקאית הרפואית מווינה ללונדון. בעצומה צוין:

"אנחנו החתומים מטה איננו יודעים על אף מקרה של רדיפה של פרופסור על רקע השתייכות גזעית או דתית... להיפך, ניתן אף לומר שהרחקת השפעות מסוימות, סילקה מגמת שרלטנות, שהתחילה כבר להטיל כתם על הקליניקות הרפואיות של וינה בעיני אנשי הרפואה הרציניים".

בימי מלחמת העולם השנייה, עבד בהלר, בין השאר, ככירורג יועץ בשרות הצבא הגרמני - הורמאכט, ובבית החולים רודולף בווינה, שבו ניהל את המחלקה הכירורגית ובית חולים צבאי מיוחד לשברי עצמות.

לאחר 1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות חברותו במפלגה הנאצית הקריירה הרפואית, המדעית ובתחום ההוראה של בהלר המשיכה ללא מכשולים. בשנת 1954 התמנה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת וינה. הוא המשיך לכהן כמנהל בית החולים AUVA עד שנת 1963. בנו, ירג בהלר, כירורג אף הוא, ניהל את בית החולים בשנים 19701983.

עקרונות הטיפול לפי בהלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להציל חיים
  • להציל חלק מן הגוף
  • להציל את תפקודו

את מטרות אלה יש להשיג לדעתו על ידי האמצעים הבאים:

  • אבחון מהיר
  • טיפול מותאם ללא כאב
  • קיבוע חלק הגוף הניזוק
  • הפעלת תנועה פעילה של כל חלקי הגוף האחרים אך תוך כדי הימנעות מגרימת כאבים

בהלר דחה שיטות טיפול מיושנות שהיו עדיין פופולריות בתקופתו: השימוש בחשמל, באוויר חם ובעיסוי.

הוא דגל בדרך כלל בטיפול השמרני בשברים, אך לא שלל אופציות ניתוחיות כשהן נדרשו. בשנת 1942 נכח בהלר במפגש עם ראש שרותי הבריאות של הרייך השלישי בקרסנודר, שבו השתתפו זאורברוך, הנדלוזר, פריי וואכסמוט שדנו בעד ונגד הנהגת המסמר החדש של קינטשר לפרקטיקה האורתופדית. לבסוף דעתו של בהלר הכריעה את הכף לחיוב השיטה.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1915 - צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף
  • 1917 עיטור צלב ההצטיינות של הצלב האדום האוסטרי
  • מדליה צבאית להצטיינות של האימפריה האוסטרו-הונגרית
  • מדליית הצלב האדום של פרוסיה
  • 1940 - חבר האקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה
  • 1957 - יקיר עיירת הולדתו וולפורט.

- אחרי קבלת התואר תרם בהלר מספר פרסים להישגים מיוחדים בבתי הספר של העיירה

  • 1959 - העיטור האוסטרי למדע ולאמנות
  • 1964 - מדליית זהב של פורארלברג
  • 1965 - טבעת הכבוד של העיר וינה
  • 1972 נפתח בבניין החדש של בית החולים לטראומה, שנקרא לפי שמו - בית החולים לרפואת חירום לורנץ בהלר

רחוב ברובע 20 של וינה (בריגיטנאו) נקרא על שמו. בהלר היה חבר כבוד ב-33 איגודים מדעיים ואחרים ברחבי העולם.

בשנת 1957 עמד להגיש מועמדותו לנשיאות אוסטריה מטעם מפלגת החירות האוסטרית (שקמה שנתיים 1955) אולם הוחלף בסופו של דבר על ידי מועמד משותף של מפלגת העם האוסטרית ומפלגת החירות, וולפגנג דנק, גם הוא רופא. בבחירות זכה המועמד הסוציאליסטי, אדולף שרף. מת בשנת 1973 בווינה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית החולים לרפואת הטראומה שהקים נקרא על שמו
  • רחוב בעיר בולצאנו באיטליה ובית החולים האזורי שלו, הנמצא במספר 5 של הרחוב, נקראו על שמו
  • בית החולים במראנו באיטליה נקרא גם כן על שמו
  • 1985 במלאת מאה להולדתו הדואר האוסטרי הנפיק בול עם דיוקנו

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנץ בהלר פרסם מעל 400 מאמרים מדעיים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1929 - Treatment of Fractures (הטיפול בשברים) לא זכה להערכה בהתחלה. בתי דפוס לספרי רפואה סירבו בהתחלה לפרסמו. לבסוף הספר הוצא לאור והודפס על חשבון מחברו, בסיוע מוכר הספרים וילהלם מאודריך. למרות הבקורות השליליות של כמה עמיתים לתחום, בסופו של דבר הספר הפך לרב-מכר. תורגם לשמונה שפות - אנגלית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, רוסית, הונגרית, פולנית וסינית.

במהדורה הראשונה כלל 176 עמודים. בשנת 1957 הגיע ל 2,500 עמודים. בהלר הרחיב ועידכן אותו ללא הפסקה.

מבחר פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Die Spezialisierung der Frakturbehandlung für die Kriegszeit, eine Frage von grösster volkswirtschaftlicher Bedeutung. In: Zentralblatt für Chirurgie 44 (1918)

(ההתמחות בטיפול בשברים בימי מלחמה, סוגיה בעיית חשיבות ממדרגה ראשונה מבחינה כלכלית)

  • Wie schützen wir die Verwundeten vor Amputation und Krüppeltum? In: Zeitschrift für orthopädische Chirurgie 45 (1924): 244-281.

(איך אנחנו מגנים על הפצועים מפני אמפוטציה ונכות קשה?)

  • Knochenbrüche und Unfallchirurgie in ihren Beziehungen zur Umwelt. Maudrich, Wien 1933.

(שברי עצמות וכירורגיית טראומה וקשריהם לסביבה)

  • Wundbehandlung. In: Zeitschrift für ärztliche Fortbildung 38 (22) (1941): 545-552.(הטיפול בפצעים)
  • Unfallkrankenhäuser, Unfallabteilungen, Unfallkliniken. In: Archiv für orthopädische und Unfall-Chirurgie 42 (1) (1942): 5-23.

(סנטוריומים לנפגעי טראומה, מחלקות לטראומה, קליניקות לטראומה)

  • Vorschlag zur Marknagelung nach Küntscher bei frischen Oberschenkelschussbrüchen. In: Der Chirurg 15 (1) (1943): 8-13. (הצעה למסמור בתוך מח העצם לפי קינטשר בשברי ירי טריים של עצם הירך)
  • Verbandlehre für Schwestern, Helfer, Studenten und Ärzte. Maudrich, Wien 1947.

ספר לימוד על חבישה לאחיות, עוזרים, סטודנטים ורופאים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Seyed Behrooz Mostofi Who's Who in Orthopedics Springer 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנץ בהלר בוויקישיתוף