פול לזרספלד
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1901 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1976 (בגיל 75) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
רוברט זרנר |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
ג'יימס סמואל קולמן, Peter H. Rossi |
| פרסים והוקרה |
עמית האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה |
| בן או בת זוג |
מארי ג'הודה (1927–1930) הרתה הרצוג (1936–1945) פטרישה קנדל (1949–?) |
| צאצאים |
רוברט לזרספלד, לוטי ביילין |
  | |
פול פליקס לזרספלד (באנגלית: Paul Felix Lazarsfeld; 13 בפברואר 1901 – 30 באוגוסט 1976) היה סוציולוג יהודי אמריקאי, מהחשובים במאה ה-20. נחשב לאבי חקר תקשורת ההמונים.
בין הראשונים שעשו שימוש בסקרים ככלי למחקר ובעיקר למחקרי דעת קהל ומהראשונים שעשו שימוש אנליטי בסקרים בקרב קבוצות דגימה על מנת להסיק על קשרים סיבתיים המשפיעים על פעולותיהם של אינדיבידואלים. מפורצי הדרך בשימוש במחקרי פאנל ואבי רעיון השימוש בפאנלים במסגרתם נערכו שני ראיונות עם אותה קבוצת אנשים. באמצעות שיטה זו ניתן היה לבחון שינויים בגישותיהם והתנהגותם של אינדיבידואלים לאורך זמן באופן מדויק יותר מכפי שבוצע עד אז. בהקשר זה נודע לזרספלד כאבי חקר הקהל ותקשורת ההמונים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזרספלד נולד בווינה בירת אוסטריה, בן לזוג יהודים אינטלקטואלים: אמו, סופי לזרספלד, הייתה מטפלת אדלריאנית, ואביו רוברט היה עורך-דין. למד מתמטיקה באוניברסיטת וינה, שם קיבל תואר דוקטור על תזה שעסקה בהיבטים המתמטיים של תורת היחסות הכללית של איינשטיין. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עסק בהוראת מתמטיקה בבית ספר תיכון והתקרב לאישים מהחוג הווינאי כגון אוטו נוירת ורודולף קרנפ.
אל הסוציולוגיה הגיע לזרספלד דרך המומחיות שלו במתמטיקה ובשיטות כמותיות. הוא השתתף במספר מחקרים כמותיים מוקדמים, כולל הסקר המדעי הראשון של מאזיני הרדיו (1930/31), מחקר הידוע בשם: RAVAG-Study . המדגם של הסקר כלל כ-110 אלף נשאלים[1].
בשנת 1926 נישא למארי ג'הודה (Jahoda), חוקרת בתחום הפסיכולוגיה החברתית ודוקטור לפסיכולוגיה, יהודייה ילידת וינה גם היא.
יחד עם הפרופסור למשפטים, הסוציולוג וחוקר דעת הקהל האנס זייסל (Zeisel), חקר ב-1933 את ההשפעה החברתית של האבטלה על אוכלוסיית הכפר מריאנטל (Marienthal). [2]
הוא התגרש ממארי ב-1934, נישא לתלמידתו הרטה הרצוג, והתגרש ממנה ב-1945.
הגירתו לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרו של לזרספלד על מריינטאל משך את תשומת לבם של אנשי קרן רוקפלר, והם העניקו ללזרספלד מענק מחקר לשנתיים בארצות הברית.
בשנים 1933-1935, עבד לזרספלד עם המינהל הפדרלי לסיוע חירום (FERA) וסייר בארצות הברית, תוך שהוא קושר קשרים באותן אוניברסיטאות בהן היו תוכניות מחקר אמפירי במדעי החברה. זו הייתה התקופה בה פגש לזרספלד באוניברסיטת רוצ'סטר את לותר פרי (Fry), פגישה שהובילה למחקר בנושא השפעה אישית, שנכתב כעשרים שנה מאוחר יותר יחד עם אליהוא כ"ץ. כמו כן פגש את רוברט לינד (Lynd) שכתב יחד עם אשתו, הלן לינד, את המחקר "Middletown study" על עיר באינדיאנה[3].
לינד היה מאלו שסייעו ללזרספלד להשתקע בארצות הברית, כאשר החליט זה בתום השנתיים לא לחזור לאוסטריה מוכת האנטישמיות. לינד היה מאלו שסייעו ללזרספלד להתקבל להנהלות של ניוארק (Newark Center) ושל "פרויקט הרדיו של פרינסטון" ("The Princeton office of Radio Research").
לזרספלד היה קשור למכון בשם "Psychological Corporation", מלכ"ר שעסק ביישומים פסיכולוגיים בעסקים. במסגרת מכון זה הציע מספר פרויקטים שנדחו כי לא היו בעלי ערך מסחרי. באותה תקופה סייע לפסיכולוג היישומי ג'ון ג'נקינס (Jenkins) מאוניברסיטת קורנל לתרגם ספר מבוא לסטטיסטיקה שלזרספלד עצמו כתב עבור סטודנטים שלו בווינה.
ב-1962 עמד לזרספלד בראש האגודה האמריקאית לסוציולוגיה.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאודור אדורנו מאוניברסיטת פרנקפורט התייחס למחקרו של לזרספלד על תקשורת המונים כ"מחקר אדמיניסטרטיבי". כוונתו הייתה כי ממחקרו של לזרספלד נעדרת ביקורתיות, כאשר הוא מייחס לנמען אפשרות בחירה פונקציונליסטית, עובדה המחלישה ביקורת פוטנציאלית על מוסדות תקשורת ההמונים והשפעתם.
לזרספלד לא נרתע מן הביקורת והציע לאדורנו לשתף פעולה, הצעה אשר נשאה פרי עם פרסום מאמר ב-horkheimer's journal ב-1941. השניים שיתפו פעולה גם במחקר על מוזיקה, שנערך במסגרת פרויקט הרדיו של פרינסטון, תוצאות שיתוף פעולה זה פורסמו על ידי אדורנו ושומן במהדורה הראשונה של radio research yearbook בשנת 1941.
סי רייט מיילס (C. Wright Mills), בעבודתו "Sociological Imagination" מ-1959 מתח ביקורת על הפילוסופיה הכללית (abstract empricism), וזיהה בלזרספלד את מייצגה. מיילס ביקר את איכות היישום הנמוכה של רוטינה בדרגה שנייה של מחקר סוציולוגי, ואפרטיונאליזם.
תומכיו של לזרספלד ענו כי לזרספלד ראוי לקרדיט על כך ששיתף פעולה באופן מוצלח בין חוקרים, ושחלק מגוון רחב של גישות כמותניות ואיכותניות. דוגמה לשיתוף פעולה כזה הוא המחקר מריינטאל (1933), שיתוף הפעולה עם אדורנו (1941), ושיתוף הפעולה עם האדלי קאנטריל (1940), רוברט קינג מרטון (1948), וברנרד ברלסון (1954) בפרויקטים של מחקרי תקשורת.
בנוסף, לאורך השנים נטען כי מחקרם של לזרספלד והמרכז לסוציולוגיה בקולומביה, מתאר שיטת עבודה בה הכל משועבד לתוצאות, והאינדבדואליות של החוקר הולכת לאיבוד. ביקורת זו התייחסה יותר לסגנון מכון המחקר, ולא למחקרים קונקרטיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול לזרספלד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פול לזרספלד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ להרחבה בנושא מחקר הרדיו ראו: Dominik Schrage, Psychological engineering and Radiophony, 2001, pp 306--314
- ^ המחקר התפרסם בשנת 1933 בשם "Die Arbeitslosen von Marienthal. Ein soziographischer Versuch über die Wirkungen langandauernder Arbeitslosigkeit"
- ^ Middletown: A Study in Modern American Culture