לחיות עם התנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לחיות עם התנ"ך
מאת משה דיין
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עידנים
שנת הוצאה 1978
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001817513, 001046931, 002555887
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לחיות עם התנ"ך הוא ספר של משה דיין (הוצאת עידנים, ירושלים, 1978). זהו ספר של אהבת הארץ, העשויה בחלקה מההרים והעמקים, הפרחים והצבאים, ובחלק שווה מהכתובים העתיקים, השבטים, הנביאים, המלכים, האבות והאמהות של עם ישראל.

בפתח הספר, המוקדש לאשתו, רחל, מופיעה תמונה של משה דיין בחדר עבודתו, ומולו חלון משופע בפריטים ארכאולוגיים שונים (דיין נודע כ"אספן" עתיקות וכך למעשה "חי עם התנ"ך" - עם עתיקות הארץ בביתו. ראו גם בפרק על אישיותו וחייו הפרטיים).

הספר מחולק לחמישה חלקים: "האבות", "מעבדות לחרות", "ארץ ההבטחה", "משבטים לממלכה", ו"בית דוד". הספר מכיל מפות המתארות את ההיסטוריה של עם ישראל מהתקופה העתיקה ומתקומתה (מלחמת העצמאות, מבצע סיני ומלחמת ששת הימים), וכמו כן תמונות של נופים, ארכאולוגיה, מאורעות היסטוריים ונושאים יהודיים, כמו הגדה של פסח, ספר תורה ושופר.

הספר פותח בהצהרה: "ישראל גלה ונתרחק מארצו, אבל ארצו לא רחקה מליבו. כל המדינות שישב בהן היו לו נכר, ומולדתו נשארה ארץ ישראל. הירדן והקישון היו נהרותיו, השרון ויזרעאל עמקיו, התבור והמריה הריו, וערי אבותיו ענתות ובית אל ושומרון".

בפרק "האבות" מתואר סיפורה של מיכל, ילדה כבת 12, שבשליחות דיין ואחרים ירדה בפתח שקוטרו 28 ס"מ אל תוך חלק נסתר במערת המכפלה, עם פנס, מצלמה, נייר ועיפרון, וצילמה ותיארה את המצבות העתיקות הנמצאות שם, שעין אדם לא ראתה מאות בשנים.

הספר מסיים בתיאור סיומו של יום, טיסה במסוק הביתה: "למטה נשקפה ארץ אחת, ללא חלוקה בין יהודים וערבים, ארץ זרועה כפרים וערים, שדות וגנים. ארץ אשר גבולה במזרח הוא הירדן, ובמערב הים הגדול. בצפון מתנשא החרמון, ראשו מעוטר שלגים, ובדרום סוגר עליה המדבר הצחיח. ארץ ישראל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]