לטיפה אלזיאת
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1923 דמיאט, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1996 (בגיל 73) קהיר, מצרים |
| מדינה |
מצרים |
| השכלה |
אוניברסיטת קהיר |
| מעסיק |
אוניברסיטת עין שמס |
| פרסים והוקרה |
מדליית נגיב מחפוז לספרות (1996) |
  | |
לטיפה א-זיאת (בערבית: لطيفة الزيات; 8 באוגוסט 1923 – 11 בספטמבר 1996) הייתה סופרת ומבקרת ספרות מצרית ונחשבת לאחת מחלוצות ספרות הנשים במצרים. אלזיאת הקדישה תשומת לב מיוחדת לסוגיות של נשים ופמיניזם. היא כתבה סיפורים קצרים ורומנים שהמפורסם שבהם הוא "הדלת הפתוחה" (אלבאב אלמפתוח), שזכה בפרס נגיב מחפוט' לספרות בשנת 1996, וכן מסות וביקורות ספרותיות. אלזיאת זכתה בפרס הוקרה ממלכתי לספרות מטעם מצרים בשנת 1996.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטיפה אלזיאת נולדה בשנת 1923 בעיר דמיאט שבמצרים, בתקופת המונרכיה החוקתית במדינה. מתוקף עבודתו של אביה במועצות העירוניות התגוררה אלזיאת בצעירותה בערים רבות, דבר שהקנה לה חוויות חיים עשירות. אביה, שנפטר בשנת 1935 בהיותה בת שתים עשרה, היווה עבורה מודל לחיקוי. הוא לימד אותה לחשוף ולהביע את עצמה ובהשראתו גיבשה את זהותה הציבורית והפוליטית, זהות שבאה לידי ביטוי גם בתקופות אירוסיה ונישואיה.[1]
אלזיאת רכשה את השכלתה בבתי ספר מצריים. בשנים 1942–1946 השלימה את לימודיה לתואר ראשון בשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת קהיר.[2] כסטודנטית הייתה בעלת דעות מרקסיסטיות לקחה חלק במאבק לשחרור מצרים.
היא החלה את הקריירה האקדמית שלה ב-1952 כמורה בקולג' לבנות באוניברסיטת עין שמס, והמשיכה כמרצה בתחום ביקורת ספרות אנגלית.[3] היא השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בתחום הספרות באוניברסיטת קהיר ב-1957. בשנים 1970–1972 כיהנה כראשת המחלקה לביקורת תיאטרון וספרות דרמטית במכון לאמנויות הבמה. לאחר מכן כיהנה כמנהלת האקדמיה לאמנויות בשנים 1972–1973.[4]
נישואיה הראשונים היו לעבד אל-חמיד עבד אל-גאני, שהיה ידוע בשם עבד אלחמיד אל-כאתב. השניים התארסו ונישאו, אך נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב. למרות זאת, לטיפה אלזיאת השפיעה רבות על חייו, כפי שתיאר במאמרו המוקדם בגיליון האחרון של העיתון 'אח'באר אליום' תחת הכותרת "טבעת האירוסין".
בהמשך חייה נישאה לטיפה לאחמד שכרי סאלם, הקומוניסט הראשון במצרים שנידון לשבע שנות מאסר. השניים נעצרו ב-1949 בשל היותם קומוניסטים. הם התגרשו לאחר שנגזר על שכרי עונש מאסר. לאחר מכן נישאה לד"ר רשאד רשדי, שהיה בעל דעות פוליטיות ימניות.[2]
לטיפה אלזיאת נפטרה ב-11 בספטמבר 1996 בגיל 73, ממחלת הסרטן, זמן קצר לאחר שקיבלה את פרס ההוקרה הממלכתי לספרות. מנוע החיפוש גוגל ציין את יום הולדתה ה-92 ברחבי העולם הערבי ב-8 באוגוסט 2015, כאשר הציג את תמונתה כשהיא אוחזת בנייר עליו נכתב "לילא", שמה של גיבורת הרומן המפורסם ביותר שלה, "הדלת הפתוחה".[4]
פועלה בתחום הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הדלת פתוחה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הדלת הפתוחה" הוא הרומן היחיד שכתבה אלזיאת והמפורסם מבין יצירותיה. היא החלה לכתוב אותו בשנת 1956 והוא פורסם ב-1960. זהו הרומן הראשון שזכה בפרס נגיב מחפוט' לספרות בשנת 1996 ותורגם לאנגלית.
הרומן עוסק בלילא, נערה אינטליגנטית, מלאת חיות, שחיה בחברה מסורתית שמצפה מנשים לכניעה ולצייתנות. לילא לא מוכנה להיכנע בקלות והיא נלחמת על חירותה כאדם, וגם משתלבת בתנועה הלאומית כדי לשחרר את ארצה. בעוד מצרים מבעבעת ומתקוממת במהלך שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, גם לילא מתמודדת עם מכשולים וניצחונות. הקוראים חווים עם לילא במהלך הרומן את תקוותיה, תבוסותיה וניצחונותיה בחייה האישיים למען האהבה הכנה שאליה היא שואפת.[5]
רומן זה מאופיין בדיאלוגים רבים הכתובים בלהג המצרי המדובר, כפי שבא לידי ביטוי בעיקר בדיאלוגים שנערכים בין הדמויות הנשיות בספר. דיאלוגים אלו אינם מקדמים את העלילה, אך הם מהווים את הלב הפועם של הרומן עצמו ומציגים את עולמן הפנימי של הדמויות. כמו כן, הדיאלוגים מתארים את מציאות החיים של הנשים במצרים, את היחסים בין נשים לגברים, ואת היחס בין הגיבורה לאחיה. אלזיאת שמה את הדיאלוגים במרכז הבמה בכתיבתה, דבר אשר לא היה נפוץ בכתיבה הערבית עד אותה עת.
רומן זה היה אבן דרך בחייה של אלזיאת. הוא קידם באופן פעיל את מעמד האישה באותה תקופה. בפרסום הרומן, אלזיאת לא רק קשרה מבחינה תוכנית בין שחרור האישה לשחרור המולדת, אלא גם הציגה טקסט שחובר על ידי אישה והצליח להיכנס אל סוגת הרומן הערבי. היא עשתה זאת בכך שהביעה את חששותיה ואת חזונה לשחרור לאומי וחברתי שבמרכזו עומדת אישה.[6]
בביקורות שנכתבו על הרומן "הדלת הפתוחה" מצוין כי בעודו משקף את המציאות הפוליטית והחברתית שהייתה בעבר במצרים,[7] רומן פמיניסטי זה נותר רלוונטי במידה מסוימת גם לימינו.[7]
פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלזיאת החזיקה בדעות מרקסיסטיות כבר כשהייתה סטודנטית במחלקה לספרות באוניברסיטת קהיר. היא הייתה פעילה בולטת בתא הסטודנטים בשנות ה-40 של המאה העשרים, ונבחרה במהלך לימודיה למזכירה הכללית של הוועד הלאומי למען הסטודנטים והפועלים ב-1946. אלזיאת עמדה בראש הוועדה להגנת התרבות הלאומית – ועדה שקמה כדי לדון בעמדת האינטלקטואלים ביחס להסכמי קמפ דייוויד, ומילאה תפקיד חשוב בעצירת הנורמליזציה התרבותית עם ישראל.
אלזיאת נכלאה פעמיים בחייה.[8][9] בפעם הראשונה נכלאה בגיל עשרים ושש, במהלך כהונתו של המלך פארוק, כיוון שהייתה מעורבת בפעילות נגד הבריטים. בפעם השנייה נכלאה בגיל חמישים ושמונה כאחת מהעצורים בגל "מעצרי ספטמבר", גל מעצרים נרחב שהתקיים במצרים בספטמבר 1981, במהלכו נעצרו למעלה מ-1536 פוליטיקאים, הוגי דעות, אנשי רוח ואנשי דת. היא תיעדה את שהותה בכלא בספר "מסע החיפוש – ניירות אישיים" שפורסם בשנת 1981 לאחר שחרורה.[10]
ספרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדלת הפתוחה, רומן, 1960
- מסע חיפוש: ניירות אישיים – אוטוביוגרפיה, מתארת את שהותה בכלא במצרים בשנת 1981 בעקבות פעילותה הפוליטית במהלך שלטונו של אנואר אלסאדאת, 1992
- הזדקנות וסיפורים אחרים – אסופת סיפורים קצרים, כגון: "התחלות", "השביל הצר", "המסר", "לאור נרות", 1986.[4][11]
- האיש שידע את אשמתו – אסופת סיפורים קצרים, 1986.
- קנייה ומכירה – מחזה, 1994.
- בעל הבית, סיפור קצר, 1994.[12]
עיבודים ליצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "הדלת הפתוחה" – הרומן עובד לסרט באותו השם, בכיכובם של פאתן חמאמה וצאלח סלים. יצא לאקרנים בשנת 1963 וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בג'קרטה.
ביקורת ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ייצוג נשים בסיפורים וברומנים הערביים, 1989
- נגיב מחפוט': תמונה ודוגמה – מסות ביקורתיות, 1989
- אורות – מסות ביקורתיות, 1994
- פורד מדוקס פורד ומודרניות 1996
תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסות ביקורתיות, ט. ס. אליוט, 1962
- על האמנות: השקפה מרקסיסטית, 1994
נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כל הקול היפה הזה – אנתולוגיה של סיפורים קצרים מאת סופרות ערביות, 1994
פעילות בתחום התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הייתה חברה במועצה הראשונה של איגוד הסופרים המצרי.
- הייתה חברת כבוד באיגוד הכללי של סופרים ועיתונאים פלסטינים.
- הייתה חברה בוועדה למתן מענקים לעידוד כתיבה בתחומי הסיפור הקצר והרומן.
- פעלה בתחום ביקורת הספרות במצרים במסגרת תוכנית הרדיו "אלברנאמג' אלת'אני (התוכנית השנייה)" בשנים 1962–1970.
- פיקחה על ההוצאה ועל העריכה של המוסף הספרותי למגזין "אלטליעה" בהוצאת עיתון 'אלאהראם' – שהיה בין הפלטפורמות הראשונות שפרסמו הערכות וניתוחים על יצירות של סופרים צעירים בשנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה ה-20.
- הייתה בעלת טור במגזין השבועי לנשים אלחואא' שעסק בענייני נשים ובקשר ההדוק בינן לבין ענייני החברה, 1965–1968.
- ניהלה זמנית את המשרד לחינוך הילד בתרבות ההמונים (Mass-culture), במסגרת עיסוקה בענייני משפחה וילדים.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלזיאת זכתה בפרס הוקרה ממלכתי לספרות מטעם מצרים בשנת 1996.
- הרומן "הדלת הפתוחה" (אלבאב אלמפתוח) זכה בפרס נגיב מחפוט' לספרות בשנת 1996.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לטיפה אלזיאת באתר 'פרס כתארא לספרות ערבית'
- חמש סופרות ערביות מצריות מהפכניות שכדאי להכיר באתר 'רחובות מצרים'
- ביקורת על ספרה של אלזיאת, "הדלת הפתוחה" באתר 'ערב ניוז'
- ראיון של סהאם צברי עם לטיפה אלזיאת בתכנית 'שמוע' באתר 'יוטיוב'
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Amal Amireh, Remembering Latifa al-Zayyat | Al Jadid, web.archive.org, 2017-09-02
- ^ 1 2 داليا فكري, في ذكرى ميلادها.. "لطيفة الزيات" أديبة ومناضلة نسوية تركت "الباب المفتوح" أمام كل امرأة تبحث عن الاستقلال | مصريات, web.archive.org, 2016-08-18
- ^ Latifa al Zayyat, web.archive.org, 2016-12-08
- ^ 1 2 3 هاشم هاشم, حكاية «لطيفة الزيات» مع أول شيوعي سُجن في مصر و”جوجل” يكرمها بعد 92 عامًا | ONA - ONews Agency - وكالة أنباء أونا, web.archive.org, 2015-08-13
- ^ اسلام أنور, دار "الكرمة" تعيد نشر رائعة لطيفة الزيات "الباب المفتوح" | البداية, web.archive.org, 2016-09-20
- ^ منة الله الأبيض, شبهت السلطة بـ"ريا وسكينة" ورفضت التطبيع واعتقلت مرتين.. "لطيفة الزيات" الثائرة النسوية - بوابة الأهرام, web.archive.org, 2017-04-29
- ^ 1 2 On Latifa al-Zayyat Day: ‘Her Laughter Brought Me Up Short’, ARABLIT & ARABLIT QUARTERLY - A magazine of Arabic literature in translation
- ^ Latifa Al-Zayyat, A Raid: Personal papers, Index on Censorship 23, 1994-05, עמ' 130–134 doi: 10.1080/03064229408535650
- ^ Tahia Abdel Nasser, Literary Autobiography and Arab National Struggles, Edinburgh University Press, 2022-03-24, ISBN 978-1-4744-7124-4. (באנגלית)
- ^ نور أدم, دوت مصر | جوجل يحتفل بميلاد لطيفة الزيات, web.archive.org, 2015-09-10
- ^ لطيفة الزيات في قصص الشيخوخة, البوابة (בערבית)
- ^ Hoda Elsadda, Gender, Nation, and the Arabic Novel - Chapter 5: Latifa al-Zayyat, Edinburgh University Press, 2022-03-02, עמ' 97–118, ISBN 978-0-7486-6918-9. (באנגלית)