ליאוניד אידלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאוניד אידלמן
לידה 27 בספטמבר 1952 (בן 71)
ריגה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא מרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאוניד אידלמן (נולד ב-27 בספטמבר 1952) הוא רופא ישראלי, יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל בשנים 2009–2018 ונשיא ההסתדרות הרפואית העולמית החל מאוקטובר 2018[1], פרופסור חבר קליני בחוג להרדמה וטיפול נמרץ, בית הספר לרפואה, של אוניברסיטת תל אביב, מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ליאוניד אידלמן בהפגנת הרופאים הגדולה בירושלים, 31 ביולי 2011

אידלמן נולד בריגה (אז בברית המועצות; כיום בלטביה). סיים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של העיר ריגה. בשנת 1987 עלה לישראל. הוא התמחה בהרדמה בבית החולים הדסה עין כרם. לאחר מכן יצא להשתלמויות בבתי חולים בלונדון שבבריטניה ובניו יורק, פיטסבורג ואטלנטה שבארצות הברית. הוא חבר החברה האמריקנית של הרופאים המרדימים (American Society of Anesthesiologists).

אידלמן משמש כמנהל מחלקת ההרדמה, רפואה סב-ניתוחית ורפואת כאב של המרכז הרפואי רבין. הוא כיהן בעבר כיושב ראש איגוד הרופאים המרדימים בישראל. פרופסור חבר קליני בחוג להרדמה באוניברסיטת תל אביב.

בספטמבר 2009 נבחר אידלמן לתפקיד יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). קודם לבחירתו היה סגן יושב ראש ההסתדרות הרפואית ויושב ראש חטיבת רופאי בתי החולים של שירותי בריאות כללית.

בשנת 2011 עמד בראש שביתת רופאים שנמשכה 158 יום ובמהלכה שבת שביתת רעב. במהלך השביתה נתגלע קרע בין הרופאים המתמחים ובין הר"י, וקרע זה נמשך גם לאחר סיום השביתה. הרופאים המתמחים, ואתם ועדי הרופאים בחלק מבתי החולים, הביעו התנגדות להסכם הקיבוצי שאידלמן הוביל לחתימתו. בעקבות ההתנגדות להסכם, ובעיקר לחובת דיווח הנוכחות האלקטרוני שבו, הוקם ארגון רופאי בתי החולים (ארב"ל) אשר שם לו למטרה החלפה של ראשי ההסתדרות הרפואית. כצעד ראשון, הודח אידלמן עצמו מראשות ועד הרופאים במרכז רפואי רבין.

ב-29 באפריל 2014 נבחר ברוב גדול לתקופת כהונה נוספת כיושב ראש ההסתדרות הרפואית ובספטמבר 2018 סיים את כהונתו.

ב-2015 עמד בחזית מאבק הרופאים נגד חוק הזנה בכפייה.[3]

ב-16 באוקטובר 2017 נבחר לנשיא ההסתדרות הרפואית העולמית, ונכנס לתפקידו ב-1 באוקטובר 2018.[4]

לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוכרז כמועמד מפלגת ישראל ביתנו לתפקיד שר הבריאות.[5]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לד"ר ילנה אידלמן (רופאה) עד לפטירתה ב-2022,[6] והוא אב לשניים, תושב תל אביב.

השתלמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • King's College Hospital, London, UK
  • Presbyterian Hospital -University of Pittsburgh, Pittsburgh, USA
  • Mount Sinai Medical Center, New York, USA
  • Crawford Long Hospital-Emory University, Atlanta, USA

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאוניד אידלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]