ליאוניד בלקלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאוניד בלקלב
אין תמונה חופשית
לידה 1956 (בן 65 בערך)
בלץ, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לאמנות באודסה על שם גרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליאוניד בָּלַקְלָב (נולד ב-1956) הוא צייר ישראלי יליד ברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאוניד בלקלב נולד בבלץ, מולדובה, אז חלק מברית המועצות. בגיל צעיר הוא התגלה כמחונן בתחום הציור, ונשלח ללימודים בבתי ספר לאמנות במולדתו. בגיל חמש עשרה התקבל לבית הספר לאומנות בקייב, ולאחר מכן למד באקדמיה לאומנות באודסה אותה סיים בשנת 1974. באותה תקופה עסק לפרנסתו בהכנת תפאורות לתיאטרון. בתחילת שנות השמונים התקבל כצייר מן המניין בבית האמנים בקישינייב.

בלקלב עלה לישראל בשנת 1989 לאחר שמכר את אחת מעבודותיו בתמורה לשני כרטיסי טיסה לישראל (לאביו ולו עצמו). לאחר עלייתו התגורר במצפה רמון ואחרי כן התיישב בירושלים והחל בתהליך התקרבות לדת. נושאי ציוריו קשורים פעמים רבות לזהות היהודית. הנושאים השכיחים בהם עוסקות יצירותיו הם דיוקנאות של בני משפחתו, ידידיו ודמויות המקיפות אותו בסביבתו הקרובה (כמו גם מספר רב של דיוקנאות עצמיים) ונופים אינטימיים של פינות בירושלים ובסביבותיה. מצייר בצבעי שמן על בד ועל עץ ועושה רישומים בפחם ובעיפרון על נייר. רבים מן הדיוקנאות שיצר נעשו על קרשים בפורמט צר מאוד וגבוה, בנוסח הדפסי העמוד (Hashira-e) בחיתוכי העץ היפניים, דבר המחייב את האמן להתמודד עם קשיים קומפוזיציוניים ניכרים. בלקלב החל לצייר דיוקנאות אלה בעקבות מספר קרשים כאלה שקיבל, זמן לא רב לאחר עלייתו ארצה, מן הפסל דב פייגין, עימו התיידד. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, בין השאר במוזיאון ישראל, גלריה גורדון בתל אביב, בית האמנים בירושלים, המשכן לאמנות עין חרוד, מוזיאון הרצליה, בית ציוני אמריקה ועשרות תערוכות קבוצתיות ופרטיות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 - "חברים חדשים 91", בית האמנים בירושלים.
  • 1994 - "מתוך התבוננות" - אולם פישר, משכנות שאננים, ירושלים.
  • 1995 - "מראה|הארמ" - מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1997 - "פנים רבות לדיוקן - הדיוקן באמנות הישראלית" - מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, בת-ים.
  • 1998 - "טובל במים, טובל באור: מאה שנות צבעי-מים בישראל", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 2000 - "זו ארצי", גלריה אנגל, תל אביב.
  • 2004 - "אין עם חדש, אמנות ישראלית בנתיב האמנות היהודית: סקיצה היסטורית" - זמן לאמנות - מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב.
  • 2014 - "בדילוג על המופשט - פנינים מאוסף יוסי ודניאלה ליפשיץ", גלריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
  • 2019 - "עשור לפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית" - אולם סם ואילה זקס, הבניין הראשי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]