ליאוניד בלקלב
לידה |
13 באפריל 1956 (בן 68) בלץ, ברה"מ |
---|---|
מקום לימודים | בית הספר לאמנות באודסה על שם גרקוב |
ליאוניד בָּלַקְלָב (ברוסית:Леонид Фёдорович Балаклав נולד ב-13 באפריל 1956) הוא צייר ישראלי יליד ברית המועצות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאוניד בלקלב נולד בבלץ, מולדובה, אז חלק מברית המועצות. בגיל צעיר הוא התגלה כמחונן בתחום הציור, ונשלח ללימודים בבתי ספר לאמנות במולדתו. בגיל חמש עשרה התקבל לבית הספר לאומנות בקייב, ולאחר מכן למד באקדמיה לאומנות באודסה אותה סיים בשנת 1974. באותה תקופה עסק לפרנסתו בהכנת תפאורות לתיאטרון. בתחילת שנות השמונים התקבל כצייר מן המניין בבית האמנים בקישינייב. בלקלב עלה לישראל בשנת 1989 לאחר שמכר את אחת מעבודותיו בתמורה לשני כרטיסי טיסה לישראל (לאביו ולו עצמו). לאחר עלייתו התגורר במצפה רמון ואחרי כן התיישב בירושלים והחל בתהליך התקרבות לדת. נושאי ציוריו קשורים פעמים רבות לזהות היהודית. הנושאים השכיחים בהם עוסקות יצירותיו הם דיוקנאות של בני משפחתו, ידידיו ודמויות המקיפות אותו בסביבתו הקרובה (כמו גם מספר רב של דיוקנאות עצמיים) ונופים אינטימיים של פינות בירושלים ובסביבותיה. מצייר בצבעי שמן על בד ועל עץ ועושה רישומים בפחם ובעיפרון על נייר. רבים מן הדיוקנאות שיצר נעשו על קרשים בפורמט צר מאוד וגבוה, בנוסח הדפסי העמוד (Hashira-e) בחיתוכי העץ היפניים, דבר המחייב את האמן להתמודד עם קשיים קומפוזיציוניים ניכרים. בלקלב החל לצייר דיוקנאות אלה בעקבות מספר קרשים כאלה שקיבל, זמן לא רב לאחר עלייתו ארצה, מן הפסל דב פייגין, עימו התיידד. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, בין השאר במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, גלריה גורדון בתל אביב, בית האמנים בירושלים, המשכן לאמנות עין חרוד, מוזיאון הרצליה, בית ציוני אמריקה ועשרות תערוכות קבוצתיות ופרטיות.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ירושלים לציור ולפיסול 1995.
- מדליית זהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטוקיו 1987 (עבור עבודת אנימציה).
- פרס מוזיאון ישראל לשנת 2002 לאמן ישראלי.
- פרס שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית לשנת 2014.
ספרים שאייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחר תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1994 - "משם לכאן", המשכן לאמנות עין חרוד.
- 1997 - "רישומים 97-93", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
- 1997 - בית האמנים בירושלים.
- 2002 - "פני האור", המשכן לאמנות עין חרוד.
- 2015 - "לאוניד בלקלב: חוקר דיוקנאות אובססיבי", מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2017 - "לאוניד בלקלב - האסתטיקה של הקרוב", בית אבי חי, ירושלים.
- 2020 - "ליאוניד בלקלב: פינקותקה", בתוך מקבץ התערוכות: "זמן דיוקן 2", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
מבחר תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1991 - "חברים חדשים 91", בית האמנים בירושלים.
- 1994 - "מתוך התבוננות" - אולם פישר, משכנות שאננים, ירושלים.
- 1995 - "מראה|הארמ" - מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1997 - "פנים רבות לדיוקן - הדיוקן באמנות הישראלית" - מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, בת-ים.
- 1998 - "טובל במים, טובל באור: מאה שנות צבעי-מים בישראל", מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 2000 - "זו ארצי", גלריה אנגל, תל אביב.
- 2004 - "אין עם חדש, אמנות ישראלית בנתיב האמנות היהודית: סקיצה היסטורית" - זמן לאמנות - מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב.
- 2014 - "בדילוג על המופשט - פנינים מאוסף יוסי ודניאלה ליפשיץ", גלריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
- 2019 - "עשור לפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית" - אולם סם ואילה זקס, הבניין הראשי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאירה פרי-להמן, טובל במים, טובל באור - מאה שנות צבעי-מים בישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1989.
- גליה יודקביץ (אוצרת), דליה לוין, לאוניד בלקלב - רישומים, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 1997.
- גדעון עפרת, יניב שפירא, גליה בר אור, לאוניד בלקלב - פני האור, משכן לאמנות עין חרוד, 2002.
- גדעון עפרת, אין עם חדש, זמן לאמנות, תל אביב, 2004.
- חיים מאור ואחרים, קוסמופליט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004.
- גליה בר אור, מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין חרוד, 2009.
- גדעון עפרת, אופקים רחבים יותר - 120 שנות אמנות ישראלית; מאוסף עפרת לאוסף לוין, עבודות נבחרות (חלק ב'), קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, 2013.
- דורון לוריא, לאוניד בלקלב:חוקר דיוקנאות אובססיבי, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2015.
- מנחם הלברשטט, לאוניד בלקלב - האסתטיקה של הקרוב, בית אבי חי, ירושלים, 2017.
- דורון לוריא, עשור לפרס ע"ש חיים שיף, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2019.
- איה לוריא, "ליאוניד בלקלב: פינקותקה", בתוך: זמן דיוקן 2. מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאוניד בלקלב, דף שער בספרייה הלאומית
- ליאוניד בלקלב, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מידע לאספנים אודות ליאוניד בלקלב, באתר עסקי אמנות
- דינה אברמסון, אור וירושלים - בגיליון השבוע - ריאיון עם בלקלב, בשבע
- רחלי ריף, ליאוניד בלקלב מצליח להפוך קרשים לנשמות, באתר nrg, מקור ראשון
- גתית גינת, האיש שלקח את פניו לכל מקום שהלך אליו: ריאיון עם הצייר ליאוניד בלקלב, באתר בית אבי חי
- ליאוניד בלקלב באתר tribesgallery
- רגע של אמנות חשובה: האמן ליאוניד בלקלב, ערוץ היוטיוב של בידרמן גלריה לאמנות ישראלית
- בת האמן The Artist's Daughter, Oil on Canvas, ערוץ היוטיוב של דוקאביב