ליאופולד קרל מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאופולד קרל מילר
Leopold Carl Müller
לידה 9 בדצמבר 1834
דרזדן, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1892 (בגיל 57)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי קרל פון בלאס, כריסטיאן רובן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאופולד קרל מילרגרמנית: Leopold Carl Müller;‏ 9 בדצמבר 18344 באוגוסט 1892) היה צייר אוסטרי, שהתמקד בציור תמונות מחיי היום-יום (Genre painting) ונודע ביצירותיו האוריינטליסטיות.[1] הציירת יוזפין סובודה הייתה בת דותתו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדרזדן להורים אוסטרים, היה תלמידו של קרל פון בלאס ושל כריסטיאן רובן באקדמיה לאמנויות בווינה. לאחר מות אביו נאלץ לשאת בפרנסת המשפחה ועבד שמונה שנים כמאייר עבור כתב העת "פיגארו" בווינה.[2] בהמשך לימודיו ביקר בהונגריה ובאיטליה, שהה בוונציה והתפרסם בסדרת הציורים מחיי האנשים שפגש.

בסוף שנות ה-60 נסע לפריז, שם קיבל השראה מיצירתו של אז'ן פרומנטן ובעקבותיו הפנה את תשומת ליבו לז'אנר ציורי המזרח.[3] מאז 1873 חזר וביקר במצרים, שבה שהה תקופות לא קצרות, והוא שתרם הרבה מן האיורים בספריו של האגיפטולוג הגרמני גאורג אברס.[4] בשנת 1877 מונה לפרופסור באקדמיה בווינה ובשנים 1890–1891 אף כיהן כרקטור שלה. בין תלמידיו היו כמה אוריינטליסטים כמו לודוויג דויטש, פול יואנוביץ' (אנ') וז'אן דיסקארט (אנ').

אחיותיו היו הציירות מריה מילר (1847–1935) וברטה מילר (אנ') (1848–1925) שנודעו באוסטריה בציורי הדיוקנאות שיצרו. האחות השלישית, ג'וזפין, נישאה לצייר הדיוקנאות האוסטרי אדוארד סוובודה (אנ') (1814–1902).

מילר נפטר בגיל 57 בווינה, ונקבר בבית העלמין המרכזי בווינה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאופולד קרל מילר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gilman, D. C.; Peck, H. T.; Colby, F. M., eds, Müller, Leopold, The New International Encyclopædia
  2. ^ Müller Leopold Karl
  3. ^ Thornton, L., Les Orientalistes I. Peintres Voyageurs, 1828–1908 Paris, 1983, p. 193
  4. ^ Ägypten in Bild und Wort, 1879