ליאורה מרידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאורה מרידור
ליאורה מרידור
ליאורה מרידור
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בדצמבר 1947
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 2023 (בגיל 75)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דן מרידור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאורה מרידור (7 בדצמבר 194714 בנובמבר 2023) הייתה כלכלנית ישראלית שמילאה תפקידי ניהול בכירים בשירות המדינה, במגזר הפרטי ובאקדמיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרידור (לבית רובין[1]) נולדה בירושלים וגדלה בתל אביב. בצה"ל שירתה כקצינה. למדה לתואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה ולתואר שני במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1974–1967. את המשך דרכה האקדמית עשתה במקביל לעבודתה בבנק ישראל: היא הייתה מורה מן החוץ בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית ועשתה דוקטורט באוניברסיטה העברית בהדרכתם של הפרופסורים מיכאל ברונו וניסן לויתן. לצורך הבתר-דוקטורט שהתה ב-MIT.

ב-1975 החלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל והייתה שותפה לתוכנית הדולריזציה של יורם ארידור ולתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.[2] במחקר שפרסמה בשנת 1987 טענה שממשלות ישראל בשנים 1960–1985 ייצרו בכוונה אינפלציה כדי לממן הוצאות גדולות של המגזר הציבורי שלא הייתה להן הצדקה מבחינה ביטחונית או חברתית. במחקרה טענה שהפעילות האינפלציונית נכשלה ולא מימנה את הגירעונות של הממשלה, אלא הגדילה את הגירעונות בגלל סובסידיות שניתנו כפיצוי על האינפלציה.[3] ב-1988 מונתה לסגנית מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל. בשנת 1991 פרסמה עם ד"ר צבי הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב מחקר על קליטת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, שבו נטען שהצלחת הקליטה תלויה בגיוס סכומי עתק להשקעה במשק.[4] ב-1991 מונתה למשנה למנהל מחלקת המחקר, וב-1992 מונתה למנהלת מחלקת המחקר.[5] באמצע שנות ה-90 עמדה בראש ועדה ממשלתית לבדיקת עלות תקציב מערכת הביטחון.[6]

ב-1996 פרשה מבנק ישראל ומונתה לחברת הנהלה וראש אגף האשראי בבנק הבינלאומי.[7] ב-2000 עזבה את הבנק הבינלאומי ומונתה ליו"ר חברת בזק בינלאומי.[8] בשנת 2001 מונתה ליו"ר חברת וואלה! תקשורת, ובמקביל ליו"ר פועלים שוקי הון, תפקיד אותו מילאה עד 2003.[9][10] בדצמבר 2006 מונתה לעמוד בראש ועדת משנה של ועדת שוחט שמטרתה קביעת גובה שכר הלימוד והמליצה להעלותו.[11]

יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009 מונתה לוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב ונבחרה ליושבת ראש במקומו של דב לאוטמן. היא האישה הראשונה בישראל שכיהנה כיושבת ראש ועד מנהל של אוניברסיטה.[12] היא כיהנה בחבר הנאמנים של בית הספר לאמנות בצלאל, כיו"ר הדירקטוריון של פועלים שוקי ההון ובדירקטוריון החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה ובדירקטוריונים של החברות אסם, דלתא גליל,[13] טבע ונייס מערכות.

ביוני 2009 אילצה את נשיא אוניברסיטת תל אביב צבי גליל להתפטר, בתום תקופת כהונה קצרה יחסית של שנתיים בלבד,[14][15] עקב חילוקי דעות עם אנשי הוועד המנהל של האוניברסיטה.[16] מבקר המדינה החליט לבדוק את נסיבות סיום הכהונה.[17] מרידור הורתה על מכירת תיק המניות של האוניברסיטה במחירי הפסד.[18] בעקבות החלטה זו ובעקבות פיטורי הנשיא דרש חבר הנאמנים מהוועד המנהל וממרידור להתפטר, והודיעו שאם לא תתפטר, יפסיקו לתרום.[19] בספטמבר 2010 הודיעה על התפטרותה מהתפקיד,[20] ובמקומה התמנה ד"ר גיורא ירון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאורה מרידור הייתה נשואה לדן מרידור, ואם לשלושה בנים ובת, בהם שאול, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ואבישי, שחקן, לשעבר נווט בחיל האוויר.[21]

מרידור נפטרה ב-13 בנובמבר 2023, בגיל 75, אחרי מאבק במחלה.[22]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנחס רובין, מעריב, 19 בינואר 1984
  2. ^ אמנון אטד, יועץ זה הג'וב שלו, חדשות, 17 באוקטובר 1986
  3. ^ מס האינפלציה מזיק, חדשות, 13 בספטמבר 1987
  4. ^ מיכאל קרפין, ומי ישלם?, חדשות, 2 במאי 1991
  5. ^ מרידור – מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, מעריב, 25 במרץ 1992
  6. ^ רפורמה בתקציב הביטחון, פורום קיסריה ה-15, פברואר 2007
  7. ^ דפנה צוקר, ‏ליאורה מרידור פורשת מהבינלאומי, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2000
  8. ^ שושנה סולומון, ליאורה מרידור – היו"ר הבא של בזק בינלאומי, באתר ynet, 5 בדצמבר 2000
  9. ^ שירות גלובס, ‏ליאורה מרידור מונתה לדירקטור בחברת וואלה! תקשורת, באתר גלובס, 14 בפברואר 2001
  10. ^ דפנה צוקר, ‏ליאורה מרידור פורשת מתפקידה כיו"ר פועלים שוקי הון, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2003
  11. ^ גיא לשם, ליאורה מרידור מצטערת על המלצתה להעלות את שכר הלימוד ב-70%: "הייתי צריכה להטיל על הסטודנטים נטל כבד יותר", באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2007
  12. ^ רועי גולדנברג, ‏ליאורה מרידור מונתה ליו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א, באתר גלובס, 9 במרץ 2009
  13. ^ נעמה סיקולר, ליאורה מרידור חדלה לכהן כדירקטורית בדלתא גליל, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2009
  14. ^ יהלי מורן זליקוביץ', נשיא אוניברסיטת ת"א קיבל אולטימטום ופרש, באתר ynet, 30 ביוני 2009
    אור קשתי, יו"ר הוועד המנהל באוניברסיטת ת"א על הדחת הנשיא: "צבי גליל היה כישלון ניהולי", באתר הארץ, 23 ביולי 2009
  15. ^ נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' צבי גליל הודיע על החלטתו לפרוש מתפקידו; מבקש להתמסר למחקר, הודעת הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל, 10 באפריל 2017)
  16. ^ עפרי אילני, מרצים טוענים: אנשי עסקים משתלטים על האוניברסיטאות, באתר הארץ, 1 ביולי 2009
    אהוד קינן, פילים מסוכנים בחנות החרסינה האקדמית, באתר ynet, 5 ביולי 2009
  17. ^ תומר זרחין ושירות "הארץ", מבקר המדינה בוחן את נסיבות סיום כהונתו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2009
  18. ^ נעמה סיקולר, בלעדי - הפרוטוקולים בפרשת מרידור נחשפים: הוועדה הזהירה מפני הפסדים כבדים, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2009
  19. ^ נעמה סיקולר, סוגרים את הברז לאוני' תל אביב: "אם מרידור לא תתפטר, נפסיק להזרים תרומות", באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2009
  20. ^ ליאור דטל, שנה וחצי הספיקו: ליאורה מרידור התפטרה מראשות הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2010
  21. ^ אתר למנויים בלבד יואב בירנברג, מרידור 3.0, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בנובמבר 2015
  22. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, מתה הכלכלנית ליאורה מרידור שכיהנה בתפקידים בכירים במגזר הציבורי והעסקי, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2023