ליאור טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאור טל

ליאור טל שדה (נולד ב-1975) הוא מנכ"ל שותף של המכון הדמוקרטי[1], מחבר הספר "מה למעלה מה למטה" ומגיש ועורך את הפודקאסט "קולות של רוח" בגלצ[2]. טל שדה הוא איש חינוך, פובליציסט ופעיל חברתי ופוליטי. בעברו כיהן שבע שנים כסמנכ"ל תוכן וראש בית המדרש בקולות[3], שם הוא הנחה וליווה קבוצות של סוכני שינוי ומנהיגים בכירים בישראל, וכשש שנים כראש המכינה הקדם צבאית בינה[4]. טל שדה פרסם מאמרים רבים בעיתונות, כתבי עת וספרים והוא משמש מרצה אורח במגוון ארגונים ובהם צה"ל.

פעילות פוליטית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת שירותו הצבאי שירת כלוחם בחטיבת גבעתי ובאוגדת עזה.

בשנים 2003–2005 ניהל את תנועת נוער מרצ והיה חבר בוועידת מרצ. בשנת 2006 עמד בראש מטה הבחירות של צביה גרינפילד בהתמודדות לרשימת המפלגה לכנסת ה-17, בה נבחרה למקום השישי. באותה שנה נבחר טל להנהלת המפלגה הארצית. טל נאבק בתוך מרצ כנגד מגמות של הקצנה פוסט-ציונית[5] ואנטי-דתית[6]. מאז בחירתה של זהבה גלאון לתפקיד היו"ר הפסיק לפעול במוסדות המפלגה.

בשנת 2005 הקים רשת קהילות לומדות ומתנדבות בשם "זהות"[7], במסגרת הרשת נפגשו עשרות צעירים חילוניים לערבי לימוד שבועיים ועסקו בעשייה חברתית. באותה שנה היה מעורב בהקמת "הישיבה החילונית" של בינה שבה לומדים מאות צעירים חילוניים יהדות מנקודת מבט פלורליסטית וחילונית ובמקביל עוסקים בעשייה חברתית במספר שכונות בדרום תל אביב.

בשנת 2008 קיבל על עצמו לעמוד בראש מכינת בינה, שחניכיה לומדים יהדות ומגוון נושאים הקשורים בחברה הישראלית, פעילים חברתית בשכונות דרום תל אביב וחיים בקבוצות שיתופיות.

בשנת 2015, לאחר שש שנים בראשות המכינה, עבר לעמוד בראש בית המדרש של קולות ומונה לסמנכ"ל התוכן של הארגון[8].

בשנת 2017 הוביל מאבק מוצלח כנגד החלטה של רשות הטבע והגנים לצנזר מידע מדעי במערת הנטיפים ואתרים נוספים בשל לחץ של ציבור חרדי. טל שטייל במערה חשד שמסתירים את גילה במכוון, שוחח עם איש צוות שהודה בפניו שכך הדבר, פרסם פוסט בעניין אשר הפך ויראלי ברשת הפייסבוק וסוקר בשורה של אמצעי תקשורת[9]. לבסוף הוציאה רשות הטבע והגנים הודעה רשמית בדף הפייסבוק שלה בזו הלשון: "המנכ"ל הנחה את האתר לבחון את כלל אמצעי ההסברה כך שיתאימו לאמת המדעית"[10].

בשנת 2021 הצטרף כעמית "בית יוצר ישראלי"[11], מיזם המבקש להציע חשיבה מחדש על סוגיות הליבה של ישראל, חשיבה שיכולה להתקבל על דעת רוב ריאלי ומוצק של אזרחי ישראל. טל שדה גם חבר בקבוצת העמיתים של בית היוצר הכוללת אנשי ונשות רוח, חינוך ומעש מגוונים בראשות שר החינוך לשעבר הרב שי פירון[12].

בינואר 2022 מונה למנכ"ל שותף של המכון הדמוקרטי (לשעבר: המכון לחינוך דמוקרטי), עמותה שעוסקת מאז 1998 בהכנסת ממדים של דיאלוג, השתתפות, אחריות הדדית ומעורבות חברתית למערכות בשלטון המקומי, בחינוך ובארגונים בכלל, מטפחת מנהיגות דמוקרטית על בסיס ערכים אלה ומפעילה רשת פעילות ופעילים בתחום. המכון גם מכשיר מורים באמצעות מסלולים ייחודיים במכללת סמינר הקיבוצים ובמכללת קיי, מוביל את תוכנית 'חלוץ חינוכי' המכשירה עתודה ניהולית בשדה ההוראה בכל הארץ, ופועל בשותפות עם עשרות רשויות בארץ סביב פרויקטים בתחום החינוך, שיתוף ציבור ודמוקרטיזציה של מערכות.

טל שדה פרסם עשרות רבות של מאמרים בעיתונות הכתובה והאינטרנטית, מסות שלו פורסמו בספרים וכתבי עת והוא השתתף בשורה של תוכניות טלוויזיה ורדיו ומספר פעמים במדור "דיבור" של רשת13. בפברואר 2019 החל לערוך ולהגיש את הפודקאסט "קולות של רוח" בגלי צה"ל ובמרץ 2022 ראה אור ספרו "מה למעלה מה למטה".

טל הוא בעל תואר שני במדע המדינה ומינהל ציבורי מאוניברסיטת בר-אילן.

הספר "מה למעלה מה למטה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2022 ראה אור ספרו של טל שדה: "מה למעלה מה למטה" בסדרת 'פרשנות ותרבות' של הוצאת כרמל בעריכתו של פרופ' אבי שגיא. הספר מציג את עיקרי הגותו של טל שדה במגוון תחומים ומבוסס על מאמרים ושיחות שפרסם במהלך השנים בעיבוד מחודש. מקור כותרת הספר במשנה שאוסרת לשאול "מה למעלה מה למטה"[13]. המחבר מסביר בפרק הפתיחה לספרו שמשפט זה התגלגל עד לשיר הנדנדה הידוע של ביאליק שהעז לשאול שאלות אלו ואף להשיב "רק אני, אני ואתה"[14].

בשער הראשון של הספר מציג המחבר תפיסה שהוא מכנה "הומניזם מלא", הומניזם הכולל צדק וחמלה ושואף ליחסי אהבה, ומפגיש אותה ל"דיאלוג אוהב" עם היהדות כתרבות. מעבר להצגת הגותו מקדיש המחבר פרקים להבנת עיקרי משנתם של ביאליק, ברנר, אריך פרום, ויקטור פראנקל, רוזה לוקסמבורג ולאה גולדברג.

השער השני מורכב ממספר מסות על אתגרי החברה הישראלית שנכתבות מנקודת המבט של היהדות החילונית-הומניסטית שהוצגה בשער הראשון. בין היתר דן המחבר באתגרי השיח ברשתות החברתיות, בכינונה של ברית ישראלית, בשבת במרחב הציבורי ובשאלת הסיכול הממוקד.

בשער השלישי מציג המחבר פרשנויות קצרות לכל הפרשות בספר בראשית, ואגב כך דן בשאלות של צדק חברתי, מגדר, יחס לזרים ועוד.

הספר מסתיים בסיפור ההתבגרות ואובדן האמונה באלוהים של המחבר. סיפור מרגש זה כתוב בסגנון פואמה ומשלב חוויות אישיות משנות נעוריו של המחבר עם הרהורים על אמונה, יחסי דתיים וחילוניים ורצח רבין.

בספר משולבות שיחות עם פרופ' אבי שגיא, שי זרחי, הרב דוב ברקוביץ וד"ר פנינית רוסו-נצר.

פרופ' אבי שגיא כתב במבוא לספר: "ספרו של ליאור טל שדה הוא ספר של דיאלוג המבקש לפתוח את השיחה, לשחררה מקיבעון ולהשהות את הנטייה המונולוגית המבקשת את רגע הניצחון, את האמת השוללת את הזולת. חיינו עמוסים בסתירות, במתחים שבין זהויות וערכים. ניגוד זה עלול להעצים את השסעים והמתחים. אבל תוצאה זו אינה הכרחית. הניגוד והסתירה עשויים להיות ראשיתו של דיאלוג אוהב, המבטא כבוד לזולת, אחריות ודאגה. [...] ספרו של ליאור טל שדה הוא הזמנה לשיחה שבה הגות יהודית רעננה משוחחת עם אתגרי החיים כיום. שיחה פתוחה ומאתגרת זו מציעה שיח זהות מורכב הנחוץ לחברה הישראלית בעת הזאת"[15].

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל מרצה וכותב רבות בנושאי יהדות כתרבות, צדק חברתי, דת ומדינה ועוד. על פי התפיסה שהוא מפתח במאמריו, המאפיין היהודי המרכזי הוא היות היהודים בני עם אחד ולאו דווקא בני דת אחת. על פי תפיסה זו, היהדות איננה רק פרקטיקה של עבודת האל אלא היא תרבותו של העם היהודי. העובדה כי היהדות נוסחה כדת לא מצדיקה את זניחתה על ידי יהודים חילוניים ואת בורותם של בוגרי מערכת החינוך הממלכתית בכל הקשור ליהדותם. תפיסה זו מהווה שילוב בין תפיסותיהם של ביאליק וברנר בנוגע לתרבות היהודית. טל מציע להיפגש עם כתבי היהדות והמסורת מתוך עמדה אקטיבית של "דיאלוג אוהב"[16]. לטענתו של טל, בכל מקום בו מתנגשת המסורת היהודית עם ערכי ההומניזם ושוויון ערך האדם יש לבכר את ההומניזם על המסורת.

בנובמבר 2019 פרסם מאמר בכתב העת "דעות" גיליון 91, שעוסק בשאלה מתי מותר ואפילו ראוי לבצע שיימינג. במאמר מציג טל את תפיסת מקורות היהדות בנדון ומציע לבסוף את כלי "ארבע הקושיות" הבוחן האם מדובר במידע אמיתי, מה המניע לפרסום, באיזו מידה השיימינג אפקטיבי והאם תוצאותיו מידתיות[17]. בית המשפט העליון הפנה למאמר זה בפס"ד שעסק בשאלה האם חיבוב או שיתוף פוסט שיש בו לשון הרע מהווה כשלעצמו עבירת לשון הרע[18]. בסוף 2020 פרסם מאמר ב'ספר מנחם פינקלשטיין' בשם "סיכול הבא בעבירה" במאמר עסק טל בדילמה המוסרית של אמצעים פסולים למען מטרה טובה באמצעות דיאלוג עם הסוגיה ההלכתית של 'מצווה הבאה בעבירה' ויישם את הדברים על סוגיית הסיכול הממוקד. מאמר זה הוזכר בפס"ד אוריך של בית המשפט העליון במסגרת דעת המיעוט של המשנה לנשיאה מלצר, אשר סבר שלא ניתן לאפשר למשטרה לערוך חיפוש בטלפונים לאחר שזו עשתה זאת תחילה בניגוד לחוק[19].

כתב בשנים 2009–2010 טור שבועי בשם "פרשת שבוע חברתית" באתר nrg מעריב ובו הוא מפרש סוגיות מרכזיות בתורה מנקודת מבט חילונית הומניסטית.

מכותבי: "ספר מנחם פינקלשטיין" (עורכים: שרון אפק, עופר גרוסקופף, שחר ליפשיץ, אלעד שפיגלמן, נבו, 2020).

מכותבי הספר: "כיכר העיר 2 - השבת והחיים" (עורך: אבי שגיא, כרמל ופנים 2017)

מכותבי הספר: "בין הכיפה לכומתה - דת, פוליטיקה וצבא בישראל" (עורך: ראובן גל, מודן 2013).

ממשתתפי הסדרה: "ליבוביץ- אמונה. אדמה. אדם" (במאי: אורי רוזנווקס, ערוץ 8, ישראל 2013).

ממשתתפי הסדרה: "הנשר הגדול - מסע בעקבות הרמב"ם" (במאי: אורי רוזנווקס, ערוץ 1 וכאן, ישראל 2017).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודעת המכון על מינוי טל שדה, המכון הדמוקרטי, ‏30.12.21
  2. ^ קולות של רוח, SoundCloud (באנגלית)
  3. ^ אתר קולות ופירוט הצוות
  4. ^ "2013-01-jewish-renaissance-redefining-judaism-secular-yeshivas.pdf". Google Docs. נבדק ב-2017-11-20.
  5. ^ ליאור טל, חצי פרידה ממרצ, NRG, ‏4.2.2012
  6. ^ ליאור טל, מכתב גלוי לשולמית אלוני, כתב העת כלבי השמירה ואתר מרצ
  7. ^ ראו הערה בשולי מאמר פרי עטו.
  8. ^ Lior Tal (2017-10-29), עשרים שנה לקולות - על שינוי חברתי באמצעות בית מדרש, נבדק ב-2017-11-06
  9. ^ "סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים"". mako. 2017-10-15. נבדק ב-2017-10-17.
  10. ^ רשות הטבע והגנים, www.facebook.com
  11. ^ צוות בית יוצר ישראלי באתר עמותת פנימה
  12. ^ פירוט עמיתי בית יוצר ישראלי באתר עמותת פנימה
  13. ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב משנה א
  14. ^ ליאור טל שדה, מה למעלה מה למטה, כרמל, 2022, עמ' 21-23
  15. ^ ליאור טל שדה, מה למעלה מה למטה, כרמל, 2022, פרק מבוא
  16. ^ ליאור טל, דיאלוג אוהב עם ישראל סבא, כתב העת דעות, ‏06.2013
  17. ^ דעות 91, נאמני תורה ועבודה
  18. ^ פס"ד רע"א 19/1239, פס"ד שאול נגד ניידלי והיועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט העליון, ‏20.11.2019
  19. ^ בית המשפט העליון, יונתן אוריך ואחרים נגד מדינת ישראל, נבו ואחרים, ‏26.01.2021