ליאור קצב
 | |||||
| ליאור קצב 2022 | |||||
| לידה |
25 בנובמבר 1969 (בן 54) קריית מלאכי, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||||
| עיסוק | פעיל עלייה, עורך דין, פוליטיקאי | ||||
| מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
  | |||||
ליאור קצב (נולד בט"ו בכסלו ה'תש"ל, 25 בנובמבר 1969) הוא עורך דין ישראלי שכיהן כראש עיריית קריית מלאכי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאור קצב הוא בנם הצעיר והשמיני של גוהר ושמואל קצב, מראשוני קריית מלאכי ואחיו הצעיר של משה קצב, הנשיא השמיני של מדינת ישראל.
קצב נולד בקריית מלאכי. בתום לימודיו בבית הספר היסודי "נצח ישראל" בקריית מלאכי, למד בישיבת בני עקיבא "אור עציון" שבמרכז שפירא. בזמן לימודיו בישיבה התיכונית שימש כמדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא" ובכיתה י"ב למד במסגרת של"פ בעכו והמשיך לישיבת ההסדר אור עציון. את שירותו הצבאי עשה במסגרת ישיבת ההסדר, ובין השנים 1988–1992 שרת כצנחן בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. במהלך שירותו הצבאי נישא לנגה לבית קדמון, בת כפר מימון, ובהמשך נולדו להם ארבעה ילדים.
בתום שירותו הצבאי, יצא קצב למוסקבה בשליחות לשכת הקשר "נתיב" במשרד ראש הממשלה, שם עסק בגיוס והכנת סטודנטים יהודיים לעלייה לארץ ובלימוד השפה העברית. לאחר מכן נשלח לשנתיים למנצ'סטר מטעם הסוכנות היהודית ותנועת בני עקיבא העולמית. באנגליה שימש כשליח חינוכי לסניפי בני עקיבא בצפון בריטניה וכשליח קהילתי במנצ'סטר.
עם שובו מהשליחות נבחר לעמוד בראש האגף לגיוס ולשיבוץ בנות במסגרת השירות הלאומי. ליאור קצב ייסד את המדרשה הלאומית להעמקת ערכי היהדות בקריית מלאכי ועסק רבות בהדרכת בני נוער ומבוגרים במסגרת סמינריונים וימי עיון בנושאי יהדות וציונות.
בשנת 1998, בגיל 28 ובהיותו סטודנט לפסיכולוגיה ולמשפטים, נבחר לכהן כראש עיריית קריית מלאכי, ובכך היה לראש העירייה הצעיר ביותר בישראל[1]. בקשר עם הבחירות לעירייה נפתחה נגד קצב חקירה בחשד לעבירת שוחד בחירות ואי פרסום הסכמים פוליטיים. המשטרה המליצה להעמידו לדין[2], אך התיק נסגר עקב קשיים ראייתיים[3]. קצב מינה את שותפו הפוליטי ליועץ של העירייה ללא מכרז ובניגוד לכללי מינהל תקין, ובשל כך חויב קצב לשלם לקופת העירייה באופן אישי סכום של 93,000 ש"ח, שהוא הסכום ששילמה העירייה ליועץ[4].
כשהתמודד לתקופת כהונה שנייה בראשות עיריית קריית מלאכי בשנת 2003 מטעם רשימה עצמאית שרצה יחד עם המפד"ל[5], הפסיד למוטי מלכה[5].
בזמן כהונתו כראש העיר, התמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת במסגרת הבחירות המקדימות במרכז תנועת הליכוד. עם הקמת תנועת קדימה בראשות ראש הממשלה אריאל שרון, הוצע לו להצטרף לתנועה, אך קצב דחה את ההצעה ועם סיום כהונתו כראש עיר, פנה להתמחות במשרד עורכי דין בירושלים.
בין השנים 2005- 2009 ניהל קרן השקעות ויזמות בנדל"ן בישראל ובמזרח אירופה.
בשנת 2007 התלוננה עובדת זרה כי קצב עשה בה מעשה מגונה. לדברי המשטרה המתלוננת נמצאה דוברת אמת בבדיקת פוליגרף[6], אך בסופו של דבר נסגר התיק עקב קשיים ראייתיים ולא הוגש כתב אישום בפרשה. חקירה נוספת, בחשד כי כראש העיר דרש קצב שוחד מיני מעובדת בעירייה כתנאי להחזרתה לעבודה, נסגרה אף היא בשל בקשת המתלוננת ובשל קשיים ראייתיים[7].
עם פרוץ פרשת האונס של הנשיא משה קצב, בשנת 2007, נמנה עם צוות ההגנה המשפטי של אחיו והרבה להתראיין בכלי התקשורת על הפרשה. בשנת 2008 הוסמך כעורך דין, והצטרף כשותף למשרד עורכי דין. בשנת 2012 פתח משרד עצמאי.
ב-2018 הודיע על התמודדותו בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד בזמן הבחירות לכנסת ה-21 כנציג מחוז הנגב והדרום, אך הפסיד לשלמה קרעי[8][9]. קצב התמודד גם בבחירות המקדימות שלפני הבחירות לכנסת העשרים וחמש במחוז הנגב[10] והפסיד לשלום דנינו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאור קצב, ברשת החברתית פייסבוק
ליאור קצב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ליאור קצב באתר עיריית קריית מלאכי
- מיכאל טוכפלד, "זה לא מאבק בין הבן של לאח של", בעיתון מקור ראשון, 3 בפברואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פתרון חידת טריוויה פוליטית, באתר ה"שימושון"
- ^ אסף זוהר, המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ליאור קצב, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2000
- ^ אמיר הלמר, פרקליטת המדינה החליטה לסגור מחוסר ראיות את תיק החקירה נגד ליאור קצב, באתר TheMarker, 30 ביולי 2001
- ^ יובל יועז, ליאור קצב חויב לשלם לעיריית קריית-מלאכי 140 אלף שקל, באתר גלובס, 9 ביוני 2010
- ^ 1 2 טובה דדון, ליאור קצב התרסק בקריית מלאכי, באתר ynet, 29 באוקטובר 2003
- ^ אבירם זינו, מסתמן: כתב אישום בעבירות מין נגד ליאור קצב, באתר ynet, 17 בדצמבר 2007
אורי יבלונקה, "פחדתי שאם אתלונן נגד ליאור קצב - אגורש", באתר nrg, 17 ביוני 2007 - ^ אילנה קוריאל וטובה דדון, נסגר תיק השוחד המיני נגד ליאור קצב, באתר ynet, 25 בפברואר 2010
- ^ תודה לדיל, תודה לרב, תודה לגלעד שרון: הפתעת הנגב בליכוד, באתר וואלה!, 7 בפברואר 2019
- ^ אלכסנדרה לוקש ומורן אזולאי, קרב דרומי בליכוד: שרון נגד קצב, באתר ynet, 2 בינואר 2019
- ^ יוני קמפינסקי, ליאור קצב: הגיע הזמן שהציונות הדתית תשתלב בליכוד, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2022