ליאת איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאת איילון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1973 (בת 51 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי עבודה סוציאלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
liatayalon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאת איילון (נולדה בשנת 1973) היא סגנית ראש בית הספר לעבודה סוציאלית וראש התוכניות להשלמה לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' איילון היא חברה באקדמיה הצעירה הישראלית וחוקרת בולטת בתחום הגרונטולוגיה. תחומי מחקריה הם גילנות, מטפלים זרים, דיכאון בקרב קשישים, דמנציה ודיור מוגן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילון למדה לתואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. למדה לתואר שני בפסיכולוגיה ולתואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית במכון הטכנולוגי של אילינוי. נושא עבודת התזה שלה היה: A comparison of depressive symptoms in African Americans and Caucasian Americans, ונכתבה בהנחיית ד"ר מיכאל יאנג. את עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה גם היא בהנחייתו של יאנג, כתבה בנושא: "An explanatory model of racial variations in illness behaviors". לאחר סיום הדוקטורט המשיכה להתמחות ולפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו בתחום רפואה גריאטרית.

פועלה האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' איילון פרסמה מאמרים רבים שהופיעו בכתבי עת מובילים בתחום הזקנה וזכו להכרה בינלאומית. מחקריה עוסקים בגילנות, שילוב שירותי בריאות הנפש במרפאות קופות החולים ושילוב בין הטיפול הפורמלי בזקנים עם הטיפול הבלתי פורמלי בהם.[1]

בין השנים 2014–2018 הייתה יושבת ראש בקבוצת מחקר בינלאומית שעסקה בגילנות; בין השנים 2015–2019 הייתה חברה באקדמיה הבינלאומית למדעים. בנוסף, היא משמשת באופן קבוע כשופטת של כתבי עת בינלאומיים ושל קרנות מחקר. היא שימשה כיושב ראש המדעי של הכנס של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה שהתקיים ב-2013 ושימשה בתור חברת הוועדה המדעית של כינוס האגודה האירופית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ב-2015. היא גם שימשה בתור יועצת לתוכנית הלאומית למניעת אובדנות. כמו כן, היא מרצה בהתנדבות בתחום מחקרה במסגרות בלתי פורמליות שונות.[1]

איילון שימשה כחברה בקבוצת המחקר SAPEA, שהוזמנה על ידי הנציבות האירופית להכין דו"ח בנושא "שינוי עתיד ההזדקנות". היא משמשת גם כחברה בארגון הבריאות העולמי בקבוצה לפיתוח קמפיין עולמי למאבק בגילנות. בנוסף, היא מייעצת בביטוח הלאומי בפרויקטים חדשניים שונים בתחום הגילנות. פרופ' איילון מרכזת את תוכנית הדוקטורנטים הבינלאומית בנושא גילנות במימון האיחוד האירופי. היא גם נציגת ישראל של תוכנית MascAge במימון האיחוד האירופי לחקר גברויות מזדקנות בספרות ובקולנוע. מחקריה נתמכים על ידי הקרן הישראלית למדע, קרן גרמניה-ישראל, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, והמכון הישראלי למחקר מדיניות בריאות.

בשנת 2009 קיבלה פרס חוקרת צעירה מצטיינת מאיגוד הגריאטרים של ארצות הברית ובשנת 2010 קיבלה פרס מהקולג' הבינלאומי לפסיכו-נוירופרמקולוגיה. איילון קיבלה מענק מאוניברסיטת מישיגן ושימשה כפרופ' אורחת באוניברסיטה בשנת 2013.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקס, תרופות ורוקנ'רול: מי אמר שהעולם שייך רק לצעירים, תל אביב: מטר, 2018.
  • זקנים במרחב הציבורי הפתוח: בידול של גיל ומגדר (עם רינת בן-נון), גרונטולוגיה וגריאטריה: כתב-עת בנושאי הזיקנה, מ"ה 2 2018, 114-97.
  • תחושת נטל ומציאת משמעות בטיפול בקרב מטפלים עיקריים בבן משפחה זקן שנעזרים במטפלת פורמלית זרה או ישראלית (עם עוזיאל נבו), גרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה מג (2) 2016
  • מנבאים של ירידה קוגניטיבית בקרב ילידי הארץ, עולים מברית המועצות לשעבר וערבים ישראלים בני 50 ומעלה (עם עדי מאיר), בתוך: תמורות במחצית השנייה של החיים, 2013, 238-219.
  • שנת החיים האחרונה: ממצאים ראשוניים, בתוך: תמורות במחצית השנייה של החיים, 2013, 316-303.
  • פחדים והתממשותם: חוויותיהם של קשישים ובני משפחותיהם מהחיים עם עובדים זרים המטפלים בקשישים, גרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה לו(4), 2009, 110-99.
  • תפקוד קוגניטיבי של ישראלים בני 50 ומעלה, ביטחון סוציאלי: כתב עת לדיון בנושאי רווחה וביטחון סוציאלי, 76, 2008, 246-225.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פרופ' ליאת איילון, באתר אוניברסיטת בר אילן