ליבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליבר
בית החרושת רענן לאחר הוספת הקומה השנייה
בית החרושת רענן לאחר הוספת הקומה השנייה
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1926–1970 (כ־44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′38″N 34°46′06″E / 32.060455437746°N 34.76828857543°E / 32.060455437746; 34.76828857543 
ענפי תעשייה תעשיית המזון עריכת הנתון בוויקינתונים
 
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מודעה של חברת ליבר בשבועון קולנוע 1941

ליבר היה בית חרושת ליצור שוקולד, ממתקים וקפה נמס בתל אביב.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקם על ידי ישראל ליבר (1883-1954) בשנת 1926. המפעל היה אחראי לפיתוח שוקולד ה"מקופלת" והיה הראשון בארץ ישראל לשווק מסטיק בזוקה.

מר רענן רכש מגרש ביפו בשנת 1917 מחברת "גאולה" והקים במקום מפעל בשם "רענן" לייצור שוקולד. בהמשך נוספה לבניין קומה שנייה. בעקבות פשיטת הרגל של בית החרושת רענן ב-1926, רכש ישראל ליבר את המפעל. ליבר היה תעשיין מצליח בתחום האריגים בלייפציג שבגרמניה. הוא חיסל עסקיו שם, ועלה לארץ ישראל ב-1926. בתחילתו העסיק המפעל 25 עובדים. בשנת 1935 החל ייצור ה"מקופלת". בשנת 1954 נפטר ישראל ליבר ובנו משה הפך למנכ"ל המפעל. ב-1958 החל המפעל בייצור ושיווק מסטיק הבזוקה בישראל, ברישיון החברה האמריקאית טוֹפְּס (The Topps Company, Inc). בסוף שנות ה-60 החלה ליבר לייצר קפה נמס תחת המותג "בן רגע" במפעל בבית שמש. באותה עת הועסקו בשני המפעלים כ-400 עובדים.

במשך שנים ליוותה את פרסומות החברה הסיסמה: "על כל לשון ליבר תמיד ראשון".

בשנת 1970, בעקבות ריבוי חובות ומתוך שאיפה לייעל את הייצור החליט משה ליבר להתמזג עם חברת עלית. המשא ומתן בין החברות הסתיים במרץ אותה שנה. לצורך כך לקחה עלית הלוואה ממשלתית של 3 מיליון לירות.[2]

השריד האחרון שנותר לבית-החרושת הם וופלים שמייצרת עלית תחת המותג "ליבר"[דרוש מקור].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליבר בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.