ליבש מסרי מישורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליבש מסרי מישורי
ליבש מסרי מישורי ורעייתו, 1985
ליבש מסרי מישורי ורעייתו, 1985
לידה 1923
אלכסנדריה, מצרים
פטירה 28 במאי 2009 (בגיל 86 בערך)
מדינה ישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רואה חשבון, מבקר פנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליבש מַסרי-מישורי (192328 במאי 2009) היה רואה חשבון ומבקר פנים ישראלי, נשיא התאחדות עולי מצרים בין השנים 1962–1992, אסיר ציון ופעיל ציוני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באלכסנדריה ולמד בבית הספר אגיון. עבד בבית החרושת לסיגריות "קוטרלי" כדי לעזור בפרנסת הבית. היה פעיל בתנועה הציונית, וממקימי תנועת החלוץ במצרים. ב-1945, בעקבות ביקור רפאל רקנאטי ושליחי הסוכנות היהודית באלכסנדריה, הגביר את פעילותו להקמת המדינה. הוא נרתם לפעולות ארגון "ההגנה", נשלח בחשאי לארץ ישראל לפעולות אחדות, ונפגש עם לובה אליאב, רפאל רקנאטי, עקיבא איגר ואנשי הסוכנות היהודית.

ב־30 במרץ 1947 נישא לפורטונה לבית קסוטו (1926–2006), דוגמנית במפעל "ריטה פומו" שסיפק בגדי יוקרה ללקוחות כגון המלכה פארידה ובנות המלוכה בארמון המלך פארוק. הזוג נישא בבית הכנסת אליהו הנביא.

בשל פעילותו הציונית הוא נעצר באלכסנדריה במאי 1948, ערב הכרזת המדינה, והיה עצור במחנה הריכוז באבו קיר כשנה וחצי.

בתו הבכורה נולדה בהיותו במעצר ונקראה "ציונה", כביטוי לאהבת ציון. בספטמבר 1949 גורש ממצרים. על דרכונו הוטבעה בצרפתית החותמת "הלוך ללא שוב" (Aller sans Retour).

המשפחה עלתה לישראל והותירה את כל רכושה ובני המשפחה במצרים. תחילה שוכנו במעברת פרדס חנה ואחר כך נדדו בין מקומות שונים ברחבי ישראל. הקימו את ביתם תחילה ברמלה ולאחר מכן ברמת גן. לזוג נולדו עוד שלושה ילדים.

התגייס למשטרת ישראל ובמקביל סיים את לימודיו בראיית חשבון וכלכלה בשלוחה של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד במשרד מבקר המדינה ולאחר מכן בחברת "דלק" ושימש כמבקר הפנים של החברה וחברות הבנות. היה נשיא לשכת המבקרים הפנימיים וסגן נשיא לשכת רואי חשבון בישראל. חיבר ספרים בתחומי הביקורת הפנימית, היה ממקימי קורסי ההכנה לבחינות מועצת רואי החשבון והביקורת. היה מיוזמי החקיקה לגבי מיסוד מבקרים פנימיים ברשויות וגופים ציבוריים.

עמד במשך 30 שנה בראש התאחדות עולי מצרים בישראל ושימש כנשיא של התאחדות עולי מצרים. במסגרת פעילותו בארגון הוביל את פעולות שימור המורשת של יהודי מצרים, יזם כנסים שנתיים וטיפח שיתופי פעולה עם גופים שונים, בהם התאחדות יוצאי מצרים בחיפה. בין האירועים המרכזיים שארגן היה הקונגרס הראשון של הארגון, שהתקיים במלון הילטון תל אביב במאי 1983, אליו הגיעו מאות משתתפים מרחבי הארץ והעולם, בהם שגריר ישראל במצרים שמעון שמיר, שגריר מצרים בישראל מוחמד בסיוני שרי ממשלה וחברי הכנסת.

בין השאר גייס הארגון תרומות לשארית הפליטה במצרים, פעל לשימור בתי עלמין ובתי כנסת במצרים ומתן מלגות למעוטי יכולת מקרב יוצאי מצרים. בית ההתאחדות שימש גם כספרייה וכמקום למפגש ולאירועי תרבות עבור יוצאי מצרים.

מישורי שימש גם כחבר הנהלת "ווז'אק", ארגון עולמי של יוצאי ארצות ערב, בראשותו של מרדכי בן-פורת. באספות הארגון נידונה סוגיית רכוש היהודים, בתי הכנסת ובתי העלמין שנותרו במדינות ערב, וכיצד יש לדרוש ולתבוע את הרכוש שנותר; טפסים לתביעת הרכוש הועברו אל הממונה על התביעות במשרד המשפטים. במהלך שיחות השלום עם מצרים, נשלחה בקשה מטעם התאחדות יוצאי מצרים בראשותו של מישורי, לשלב את נציגיה בשיחות השלום, ולחייב את המצרים לפצות את היהודים, אך הבקשה נדחתה.

נפטר ב-28 במאי 2009.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]