ליגת המשנה הקולומביאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת המשנה הקולומביאנית
TorneoAguila.png
שם מלא קטגוריה פרימרה B
כינוי טורנאו אגילה
תחום כדורגל
ארגון מנהלת הליגה הקולומביאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות קולומביהקולומביה  קולומביה
קבוצות 16
תאריך הקמה 1991
שמות קודמים טורנאו פוסטובון
אלופה נוכחית קוקוטה דפורטיבו
מפעל גבוה ליגה אגילה
מפעל מקביל קופה קולומביה
www.dimayor.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליגת המשנה הקולומביאניתספרדית: Categoría Primera B, "קטגוריה פרימרה B"; נקראת מסיבות מסחריות: Torneo Águila, "טורנאו אגילה") היא ליגת הכדורגל המקצוענית המשנית של הכדורגל בקולומביה. הליגה נוסדה ב-1991 והאלופה הראשונה שהוכתרה הייתה אנביגאדו. הנהלת הליגה נקראת דימאיור (Dimayor; ההתאחדות המקצוענית של מועדוני הכדורגל בקולומביה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע טורנאו אגילה

ליגת המשנה הקולומביאנית קמה לראשונה בשנת 1962 אך הורכבה בעצם מקבוצות חובבניות. עד לתחילת שנות ה-90, טורניר הליגה השנייה אינו היה קבוע ולא שוחק כל הזמן, אלא למעט מספר שנים בודדות. רק בשנת 1991 החליטה ההתאחדות הקולומביאנית על הקמת ליגה חצי מקצוענית משנית שתשלח קבוצה לליגה הבכירה ושתקלוט אליה את היורדת מהליגה הבכירה. בטורניר הראשון זכתה אנביגאדו שהעפילה לליגה הבכירה שנה מאוחר יותר. קבוצות רבות בליגה אך במשך השנים ובעיקר בגלל סעיות כלכליות, נעלמו קבוצות אלו אם בפירוק, ירידה לליגה החובבנית Primera C, או אפילו מעבר לעיר אחרת והחלפת שם הקבוצה. במהלך 20 השנים האחרונות שונה מספר הקבוצות בליגה בהדרגה, החל מ-10 קבוצות ב-1996, 17 קבוצות ב-2004 ועד 16 קבוצות ב-2015, מספר שקיים עד היום. עד לא מזמן היו גם יורדות מהליגה השנייה לליגה השלישית ועולות מהליגה השלישית לליגה השנייה. דפורטיבו פאסטו, בויאקה צ'יקו, שנקראה אז צ'יקו פוטבול קלוב וללה אקידד הן הקבוצות הזכורות שעלו מהליגה השלישית ועד לליגה הבכירה. בעבר גם ריאל קרטחנה וקוקוטה דפורטיבו היו צריכות לרדת לליגה השלישית, אך מאחר שהיו חברות בדימאיור, הוחלט לא להורידן.

שיטת הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר אפרטורה - הטורניר הפותח את השנה. כל קבוצה משחקת 15 משחקים, שמונה הקבוצות הראשונות מעפילות לפלייאוף הנקרא קוואדרנגולרס (Cuadrangulares). הקבוצות שסיימו במקומות 1–2 הן ראשי שני הבתים ואיתן מוגרלות שש הקבוצות הנותרות. הקבוצות משחקות עוד 6 מחזורים במתכונת של בית-חוץ, כאשר הראשונה מכל בית מעפילה למשחק הגמר. משחק הגמר משוחק בשיטת בית-חוץ, ללא חוק שערי חוץ ובמקרה של שוויון בסיכום שני המשחקים, האלופה תוכרע בדו-קרב פנדלים.

טורניר פינליססיון - הטורניר הסוגר את השנה. לוח המשחקים נשאר זהה, רק הקבוצות הביתיות והאורחות מתחלפות ביניהן. אלופת הפינליססיון ואלופת האפרטורה משחקות ביניהן בסוף השנה בשיטת בית-חוץ כאשר המנצחת מוכתרת כאלופת הליגה השנייה ומקבלת את הכרטיס לליגה הבכירה, בעוד שהפסידה תתמודד מול הקבוצה שהשיגה את מירב הנקודות במהלך כל השנה הקלנדרית (ושאינה זכתה באליפות) על הכרטיס השני לליגה הבכירה. במקרה שאותה קבוצה זכתה בשני הטורנירים, היא עולה לליגה הבכירה באופן ישיר ועל הכרטיס השני נאבקות שתי הקבוצות שהשיגו את מירב הנקודות לאורך כל השנה בשיטת בית-חוץ.

ירידה לליגה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון להיום לא קיימת ליגה שלישית מקצוענית בקולומביה, אך ייתכן כי משנת 2020 היא תוקם עקב החוקים החדשים של פיפ"א שיחייבו את כל ההתאחדויות בדרום אמריקה לכלול לפחות שלוש ליגות בכירות במדינה.

הקבוצות המשחקות בליגת המשנה לעונת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה מיקום אצטדיון תכולה
אתלטיקו פוטבול קלוב קאלי אצטדיון פסקואל גררו 35,405
ברנקייה פוטבול קלוב ברנקייה אצטדיון רומליו מרטינס 20,000
בוגוטה פוטבול קלוב בוגוטה אצטדיון מטרופוליטנו דה טצ'ו 10,000
בויאקה צ'יקו טונחה אצטדיון לה אינדפנדנסיה 20,630
דפורטיבו טולואה טולואה אצטדיון 12 באוקטובר 16,000
דפורטס קינדיו ארמניה אצטדיון סנטנריו דה ארמניה 20,716
דפורטיבו פריירה פריירה אצטדיון הרנן רמירס וייגאס 30,297
פורטלסה קוטה אצטדיון מוניסיפל דה קוטה 4,000
איטגווי לאונס איטגווי אצטדיון מטרופוליטנו דה איטגווי 12,00
קלוב יינרוס וייוויסנסיו אצטדיון מנואל קייה לומבנה 15,000
אורסומרסו ספורטיבו קלוב פלמירה אצטדיון פרנסיסקו ריברה אסקובר 16,000
ריאל קרטחנה קרטחנה אצטדיון חיימה מורון לאון 16,068
ריאל סן אנדרס סן אנדרס אצטדיון ארווין אוניל 5,000
טיגרס פוטבול קלוב בוגוטה אצטדיון מטרופוליטנו דה טצ'ו 10,000
אוניברסיטריו פופיאן פופיאן אצטדיון סירו לופס 5,000
ויידופר פוטבול קלוב ויידופר אצטדיון ארמנדו מאסטרה פבחו 11,000

אלופות הליגה השנייה בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה
1991 אנביגדו
1992 אתלטיקו וילה
1993 קורטולואה
1994 דפורטס טולימה
1995 אתלטיקו בוקרמנגה
1995-96 קוקוטה דפורטיבו
1996-97 דפורטיבו אוניקוסטה
1997 אתלטיקו וילה
1998 דפורטיבו פאסטו
1999 ריאל קרטחנה
2000 דפורטבו פריירה
2001 דפורטס קינדיו
2002 סנטאורוס וייוויסנסיו
2003 בוגוטה צ'יקו
2004 ריאל קרטחנה
2005 קוקוטה דפורטיבו
2006 לה אקידד
2007 אנביגדו
2008 ריאל קרטחנה
2009 קורטולואה
2010 איטגווי דיטיירס
2011 דפורטיבו פאסטו
2012 אליאנסה פטרולרה
2013 אוניאוטונומה
 
עונה אלופה
2014 חגוארס
2015 אתלטיקו בוקרמנגה
2016 אמריקה קאלי
2017 בויאקה צ'יקו
2018 קוקוטה דפורטיבו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]