ליגת העל בכדורעף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת העל בכדורעף
Ligat Winner VolleyBall.png
תחום כדורעף
ארגון איגוד הכדורעף בישראל
מירב הזכיות הפועל המעפיל והפועל מטה אשר עכו (14)
תאריך הקמה 1956
שמות קודמים הליגה הארצית בכדורעף (1956-1959)
הליגה הלאומית בכדורעף (1960-1999)
ליגת ווינר בכדורעף (2011 - 2014)
אלופה נוכחית הפועל מטה אשר עכו
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורעף
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדורעף

ליגת העל בכדורעף (נקראה גם "ליגת ווינר בכדורעף") היא הליגה הבכירה בישראל בענף הכדורעף והיא מנוהלת על ידי איגוד הכדורעף בישראל. הליגה הוקמה בשנת 1956 והקבוצות בעלות מירב הזכיות הן הפועל המעפיל והפועל מטה אשר עכו עם 14 אליפויות כל אחת. הפועל מטה אשר עכו היא אלופת הליגה הנוכחית. חלק ממשחקי הליגה משודרים בערוץ הספורט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע - שנות ה-30 והתפתחות הכדורעף בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות ה-30 היווה הכדורעף ענף ספורט מעודף בקיבוצים בארץ ישראל ובמיוחד בקיבוץ הארצי (במחנות והכשרות השומר הצעיר בפולין וגליציה). המשחק מגלם במהותו ערכים התואמים את דרך החיים הקיבוצית-שיתופית כפי שמייסדי הקיבוץ האמינו בה: משחק קואופרטיבי המשתף את כל שחקניו. רשת המפרידה בין הקבוצות, כך שכמעט ולא קיים מגע פיזי בין השחקנים היריבים. משחק הנעדר אלימות, בטח ביחס למשחקי כדור אחרים, ומהצד השני מאפשר בתכונותיו לכל אחד להשתתף בו גם אם הוא לא נולד עם נתונים פיזיים מרשימים (כלומר שוויוני לכל אדם), ויוצא שהוא משחק ספורטיבי בו המשחק הקבוצתי הוא הכרחי לקבוצה מנצחת.

בראשיתו נתפס הכדורעף כ"משחק עממי" שהתאים למשחק גם אחרי יום עבודה בקיבוץ. בנוסף, גברים ונשים שיחקו בו בצוותא מה שהתאים גם מבחינת הליברליות היחסית שאפיינה את הקיבוצים ביחס לשאר ישראל. האמצעים להקמת מגרש היו פשוטים ובהישג יד של רוב הקיבוצים: שטח חול לא גדול שני עמודים ורשת בתוספת סיד לבן לסימון. בהמשך נבנו מגרשי בלטות. הכדורעף בישראל בראשיתו היה משחק משפחתי שהיה שייך ל"מדורת השבט" של השומר הצעיר. חברויות והיכרויות אישיות היו בין שחקני הקבוצות היו נפוצות, והקבוצה הייתה מעין "קליקה" של ילדי הקיבוץ. כך שהכדורעף בישראל בתחילתו היה לענף סקטוריאלי מובהק שכלל כמעט קיבוצים בלבד - ולא בכדי כלל הקבוצות בליגה העליונה בתחילתו - כולם השתייכו למרכז הפועל, שהיה פופולרי בקרב תושבי הקיבוצים.

הליגה הבכירה בכדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הוקמה בשנת 1956 בשם "הליגה הארצית בכדורעף". הרכב הקבוצות בעונת הבכורה כלל 9 נציגות הקיבוצים ועוד 3 נציגות עירוניות (כולן השתייכו למרכז הפועל).

הרכב הליגה בעונת הבכורה:

השיטה הראשונית הייתה חלוקה לשני בתים (צפון/דרום) של 6 קבוצות המשחקות בניהן שני סיבובי ליגה. שתי הראשונות בכל בית עולות לבית הגמר, בו 4 קבוצות מתחרות בניהן בסיבוב ליגה אחד על האליפות הארצית. הפועל בית זרע סיימה ראשונה (לפני הפועל בית קמה)[1] והפכה לאלופה הרשמית הראשונה בכדורעף, זאת הייתה האליפות היחידה של הקבוצה.

בתחילת הליגה כאמור שלטו קבוצות הקיבוצים ובמשך שני עשורים רק נציגות הקיבוצים זכו בתואר האליפות. טבלת הליגה הלאומית כפי שהתפרסמה במדור הספורט של "על המשמר" בעריכתו של ישראל פז מראה שבראשית שנות ה-60 מתוך עשרת הקבוצות המדורגות ראשונות שמונה היו שייכות לקיבוץ הארצי, שתיים לתנועות קיבוציות אחרות.

תשע אליפויות ברציפות הלכו להפועל המעפיל (מתוכם 8 דאבלים), מה שיצר שיא ישראלי ברצף אליפויות עד היום. ארבע אליפויות להפועל עין המפרץ/כפר מסריק, ארבע אליפויות להפועל עין שמר וגם הפועל שריד והפועל נגבה זכו בתואר פעם אחת. הפועל המעפיל שלטה בליגת העל בשנות ה-60 כשהפועל עין שמר היא היריבה העיקרית שלה לתואר האליפות.

מעונת 1960/1961 נעשו שינויים בארגון הליגה והיא החלה להיקרא "הליגה הלאומית בכדורעף"[2]

בשנת 1976 חלה תפנית בזכות העובדה שמכבי תל אביב, שהוקמה בתחילת שנות ה-70 הייתה לקבוצה העירונית הראשונה שזוכה בתואר האליפות. בשתי עונות לאחר מכן הפועל קריית אתא זכתה בתואר. למרות זאת, שליטת הקיבוצים בליגת העל נמשך כשהפועל המעפיל זכתה בחמש אליפויות למאזנה הכולל וכך השיגה את שיא מירב הזכיות באליפות עם 14 פעמים שאחרונה הושגה בשנת 1985. ההגמוניה הקיבוצית בענף הכדורעף שלטה עד לשנות ה-80.

מכבי תל אביב הוסיפה עוד תארים וגם הפועל בת ים זכתה בתואר בשנת 1986. בשנות ה-80 המאוחרות הפועל מטה אשר הפכה לקבוצה דומיננטית מנציגות הקיבוצים שזכתה 10 פעמים בתואר החל משנת 1987. הפועל העמקים/זבולון הצליחה גם לזכות בתואר האליפות בשנים 1995 ו-1996.

בשנות ה-2000 רוב הקבוצות שזכו באליפות היו קבוצות עירוניות, ביניהן נציגות השרון, הפועל כפר סבא (2001) ומכבי הוד השרון (2007), הפועל קריית אתא זכתה באליפות במשך שלוש עונות רצופות בין השנים 20042006, בשנים 20082012 שלטה בענף מכבי תל אביב לאחר שזכתה חמש פעמים בדאבל.

בשנים 2013-2016 זכתה הפועל מטה אשר בארבע דאבלים ברציפות.

בעונת 2017 זכתה באליפות מכבי תל אביב אחרי 4 עונות ללא התואר.

בעונות 2018 ו-2019 זכתה הפועל מטה אשר באליפות ובגביע והשלימה 2 דאבלים רצופים.

הליגה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות בעונת 2019/2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת העל בכדורעף שיחקו 8 קבוצות עד עונת 2015/2016, אז הוגדלה הליגה ל-10 קבוצות. בשל קשיים כלכליים של קבוצות רבות, הליגה הצטמצמה שוב בעונת 2018/2019 לשמונה קבוצות. בעונת 2019/2020 הוגדלה הליגה חזרה ל-10 קבוצות.

שיטת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל בכדורעף אשר כללה 8 קבוצות שוחקה עד לעונת 2015/2016 בשני סיבובים כשבסך הכל היו 14 מחזורי ליגה, לאחר מכן הליגה חולקה לשניים: פלייאוף עליון ופלייאוף תחתון. סדר המשחקים היה כזה שמקומות 3–6 ו- 4–5 משחקים ביניהם בפלייאוף. כאשר מקום 8 (אלא אם זו קבוצת האקדמיה) יורד אוטומטית לליגה הלאומית בכדורעף. המשחקים משוחקים בשיטת הטוב מחמש. שתי הקבוצות הראשונות בסוף הליגה הסדירה עולות לחצי גמר האליפות.

המנצחת במשחק 4–5, משחקת מול המקום ה-1 בחצי הגמר, והמנצחת ב־3–6, משחקת מול המקום השני.

המנצחות בחצי הגמר, משחקות בגמר הפלייאוף, בסדרת הטוב מחמש, הנקרא גם "גמרעף".

מנצחת במשחק בתוצאה 0–3 או 1–3 זוכה ב-3 נקודות והמפסידה בתוצאה זו לא מקבלת אף נקודה. במשחק שמסתיים בתוצאה 2–3, המנצחת מקבלת 2 נקודות והמפסידה מקבלת נקודה אחת.

מעונת 2015/2016 שונתה שיטת המשחקים. בתום מחזור משחקים אחד (9 משחקים לכל קבוצה) תחולק הליגה לבית עליון (6 קבוצות המובילות בטבלת הנקודות) ובית תחתון (ל-4 הקבוצות הנותרות). בבית העליון ייערכו עוד שני מחזורי משחקים (10 משחקים לכל קבוצה) שבסיומם ארבע המובילות בדירוג יעפילו לחצי גמר הפלייאוף. ארבע הקבוצות מהבית התחתון ישחקו 3 מחזורי משחקים (9 משחקים לכל קבוצה) שבסיומם שתי הקבוצות בעלות הדירוג הנמוך יירדו לליגה הלאומית בכדורעף.

החל מעונת 2019/2020 הוגדלה הליגה ל10 קבוצות ושונתה שיטת המשחקים פעם נוספת: הקבוצות ישחקו שני סיבובים ויחולקו לבית עליון ותחתון, לאחר מכן בכל אחד מהם ייערכו שני סיבובים משחקים נוספים בין הקבוצות בבית. בהמשך יתבצע שלב הפלייאוף ויכלול חצי-גמר וגמר בין ה-4 קבוצות הראשונות (פלייאוף עליון) וה-4 קבוצות האחרונות (פלייאוף תחתון) בשיטת סדרות משחקים של הטוב מ-5. המנצחת בפלייאוף עליון אלופה המפסידה בפלייאוף התחתון תרד לליגה הלאומית בתום העונה.

חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 נחתם הסכם חסות בין איגוד הכדורעף למועצה להסדר ההימורים בספורט ושם הליגה שונה ל"ליגת ווינר בכדורעף".[3] ההסכם בוטל לאחר עונת 2013/14.[4]

אלופות וסגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה מסכמת את כלל הזוכות באליפות הליגה[5]. קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש.

עונה אלופה סגנית שיטה
הליגה הארצית
1956 הפועל בית זרע הפועל בית קמה בית גמר
1957 הפועל עין שמר הפועל מרחביה בית גמר
1958 הפועל שריד הפועל עין שמר בית גמר
1959 הפועל עין שמר הפועל מרחביה פיינל-פור
1960 הפועל עין שמר הפועל עין החורש מיקום
הליגה הלאומית
1960/61 הפועל עין שמר הפועל נגבה מיקום
1961/62 הפועל נגבה הפועל עין שמר מיקום
1962/63 הפועל המעפיל הפועל נגבה מיקום
1963/64 הפועל המעפיל הפועל עין שמר מיקום
1964/65 הפועל המעפיל הפועל עין שמר מיקום
1965/66 הפועל המעפיל הפועל עין המפרץ מיקום
1966/67 הפועל המעפיל הפועל עין שמר מיקום
1967/68 הפועל המעפיל הפועל עין המפרץ מיקום
1968/69 הפועל המעפיל הפועל בית זרע מיקום
1969/70 הפועל המעפיל הפועל עין המפרץ מיקום
1970/71 הפועל המעפיל הפועל בית זרע מיקום
1971/72 הפועל עין המפרץ הפועל בית זרע מיקום
1972/73 הפועל עין המפרץ/מסריק הפועל בית זרע מיקום
1973/74 הפועל עין המפרץ/מסריק הפועל העוגן מיקום
1974/75 הפועל עין המפרץ/מסריק הפועל חניתה מיקום
1975/76 מכבי תל אביב הפועל עין המפרץ מיקום
עונה אלופה סגנית שיטה
1976/77 הפועל עירוני קריית אתא הפועל המעפיל מיקום
1977/78 הפועל עירוני קריית אתא מכבי תל אביב מיקום
1978/79 הפועל העוגן הפועל המעפיל מיקום
1979/80 הפועל המעפיל הפועל עירוני קריית אתא בית גמר
1980/81 הפועל המעפיל הפועל העוגן בית גמר
1981/82 מכבי תל אביב מיקום
1982/83 הפועל המעפיל הפועל שער העמקים מיקום
1983/84 הפועל המעפיל הפועל חניתה מיקום
1984/85 הפועל המעפיל הפועל חניתה מיקום
1985/86 הפועל עירוני בת ים הפועל יואב כפר סבא מיקום
1986/87 הפועל עין המפרץ (מטה אשר) הפועל המעפיל סדרת גמר
1987/88 הפועל מטה אשר הפועל עירוני קריית אתא סדרת גמר
1988/89 הפועל עירוני בת ים מכבי תל אביב סדרת גמר
1989/90 מכבי תל אביב הפועל מטה אשר סדרת גמר
1990/91 מכבי תל אביב סדרת גמר
1991/92 הפועל מטה אשר סדרת גמר
1992/93 הפועל עירוני בת ים
1993/94 הפועל מטה אשר
1994/95 הפועל העמקים זבולון הפועל מטה אשר סדרת גמר
1995/96 הפועל העמקים זבולון
1996/97 מכבי תל אביב הפועל עירוני בת ים סדרת גמר
1997/98 הפועל מטה אשר מכבי תל אביב סדרת גמר
1998/99 הפועל מטה אשר סדרת גמר
עונה אלופה סגנית שיטה
ליגת העל
1999/00 הפועל מטה אשר הפועל יואב כפר סבא סדרת גמר
2000/01 הפועל יואב כפר סבא המעפיל-מנשה-חפר סדרת גמר
2001/02 הפועל מטה אשר הפועל יואב כפר סבא סדרת גמר
2002/03 הפועל מטה אשר
2003/04 הפועל עירוני קריית אתא
2004/05 הפועל עירוני קריית אתא הפועל חצור/באר טוביה סדרת גמר
2005/06 הפועל עירוני קריית אתא מכבי תל אביב סדרת גמר
2006/07 מכבי מוסינזון הוד השרון מכבי תל אביב סדרת גמר
2007/08 מכבי תל אביב מכבי מוסנזון הוד השרון סדרת גמר
2008/09 מכבי תל אביב מכבי מוסנזון הוד השרון סדרת גמר
2009/10 מכבי תל אביב הפועל מטה אשר סדרת גמר
2010/11 מכבי תל אביב מכבי מוסנזון הוד השרון סדרת גמר
2011/12 מכבי תל אביב הפועל מטה אשר סדרת גמר
2012/13 הפועל מטה אשר מכבי תל אביב סדרת גמר
2013/14 הפועל מטה אשר מכבי תל אביב סדרת גמר
2014/15 הפועל מטה אשר מכבי תל אביב סדרת גמר
2015/16 הפועל מטה אשר הפועל יואב כפר סבא סדרת גמר
2016/17 מכבי תל אביב מכבי מוסנזון הוד השרון סדרת גמר
2017/18 הפועל מטה אשר מכבי תל אביב סדרת גמר
2018/19 הפועל מטה אשר הפועל יואב כפר סבא סדרת גמר

אליפויות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום קבוצה אליפויות סגנות
1 הפועל מטה אשר (עין המפרץ) 15 4
2 הפועל המעפיל (מנשה/חדרה/עמק חפר) 14 4
3 מכבי תל אביב 11 9
4 הפועל עירוני קריית אתא 5 2
5 הפועל עין שמר 4 5
הפועל עין המפרץ/כפר מסריק 4 4
7 הפועל עירוני בת ים 3 1
8 הפועל העמקים זבולון 2 1
9 מכבי מוסינזון הוד השרון 1 4
הפועל כפר סבא 1 5
הפועל בית זרע 1 4
הפועל העוגן 1 2
הפועל נגבה 1 2
הפועל שריד 1
15 הפועל חניתה - 3
16 הפועל מרחביה - 2
17 הפועל בית קמה - 1
הפועל עין החורש - 1
הפועל חצור/באר טוביה - 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]