ליגת העל הבוליביאנית
 | |
| שם מלא | דיביסיון דה פוטבול פרופסיונל |
|---|---|
| כינוי | דיביסיון פרופסיונל |
| תחום | כדורגל |
| ארגון |
פדרציית הכדורגל של בוליביה  |
| מדינות |
 בוליביה |
| קונפדרציה | CONMEBOL |
| קבוצות | 16 |
| תקופת הפעילות | 1950–הווה (כ־74 שנים) |
| אלופה נוכחית | אינדנפנדיינטה פטרולרו (2021) |
| מירב הזכיות | בוליבר (כדורגל) (29) |
| מפעל מקביל | קופה בוליביה |
| מפעל נמוך | ליגת המשנה הבוליביאנית |
| FBF | |
  | |
ליגת העל הבוליביאנית (בספרדית: División de Fútbol Profesional או Liga de Fútbol Profesional Boliviano נקראת גם FBF) היא ליגת הכדורגל הבכירה בבוליביה, הליגה נוסדה ב-1950 והיא מנוהלת על ידי פדרציית הכדורגל של בוליביה. בליגה משחקות 16 קבוצות כיום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכדורגל בבוליביה החל להתארגן כבר בשנת 1914 עם הקמת התאחדויות כדורגל אזוריות וארגון תחרויות שלהן. "התאחדות הכדורגל של לה פאס" (Asociación de Fútbol de La Paz - AFLP) הייתה הגוף המאורגן הראשון עם 29 תחרויות שנערכו בין השנים 1914 ועד 1949. ה-AFLP נחשב במשך שנים רבות לטורניר הכדורגל המוביל במדינה. בשנת 1950 שינה הגוף את התקנון שלו ואיפשר את ההתמקצעות של הספורט בבוליביה, ולכן נוצר ה-"Torneo Profesional".
בין השנים 1950-1959, רק מועדונים מהערים לה פאס, אורורו (מ-1954) וקוצ'במבה (החל מ-1955) לקחו חלק בתחרות הארצית מכיוון שהכדורגל היה עדיין לא מקצועני בשאר האזורים.
בסוף 1960, התאחדות הכדורגל של בוליביה הקימה תחרות אליפות לאומית, במטרה להכתיר את מועדון אלוף אחד שייצג את בוליביה בגביע הליברטדורס שהוקם זה מכבר. התחרות נקראה "קופה סימון בוליבר" (על שם המצביא, שנחשב לאבי האומה הבוליביאנית סימון בוליבר), והתחרו בה כל האלופות האזוריות.
הדחתה של נבחרת בוליביה מטורניר מוקדמות מונדיאל 1978 (שם היא הובסה קשות 8-0 על ידי נבחרת ברזיל, ו-5-0 על ידי נבחרת פרו) עודדה כמה מועדונים ליצור ליגה משלהם, ולכן 16 קבוצות נפרדו מההתאחדויות המקומיות האזוריות שלהן כדי להקים את "Liga de Fútbol Profesional Boliviano" (ליגת הכדורגל המקצוענית של בוליביה - LFPB) לארגון אליפויות אוטונומיות אחת במדינת בוליביה, החל משנת 1977.
יצירת ה-LFPB סיימה את קיום התחרויות האזוריות הנפרדות. ובנוסף גם הביא ליצירת שלוש ישויות נפרדות: תפקידה של ה-FBF הוגבל לייצוג הבינלאומי של בוליביה בספורט, ה-LFPB החדש שנוצר הפך למארגן של טורניר הליגה הראשונה היחיד, וה-LPFA, יחד עם שאר הקבוצות. התאחדויות אזוריות, הפכו למארגנות של הטורנירים האזוריים של הליגה השנייה (והנמוכה יותר). זו הייתה ליגת הספורט המקצוענית הראשונה ועד להקמתה של ליגת הכדורסל (LIBOBASQUET) ב-2014, גם היחידה מסוג זה במדינה.
בשנת 2017, לאחר שינוי תקנון ב-FBF, ה-LFPB וה-ANF הוחלפו ב-"División Profesional" ("החטיבה המקצוענית") ו-"División Aficionados" ("חטיבת החובבים"), שניהם מנוהלים על-ידי ה-FBF משנת 2018 ואילך.
רשימת הקבוצות המשחקות בליגה בעונת 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הקבוצה | עיר | אצטדיון | תכולה |
|---|---|---|---|
| אולווייס רדי | אל אלטו | האצטדיון העירוני דה ויה אינגיניו | 25,000 |
| פלמאפלור | קיאקויו | האצטדיון העירוני קיאקויו | 6,000 |
| קלוב אאורורה | קוצ'במבה | אסטדיו פליקס קפרילס | 32,000 |
| בלומינג | סנטה קרוס | אצטדיון רמון טאוויצ'י אגילרה | 38,000 |
| בוליבר (כדורגל) | לה פאס | אצטדיון הרננדו סילס | 42,000 |
| גואבירה | מונטרו, סנטה קרוס | אצטדיון חילברטו פראדה | 13,000 |
| אינדנפנדיינטה פטרולרו | סוקרה | אולימפיקו פאטריה | 30,700 |
| חורחה וילסטרמן (כדורגל) | קוצ'במבה | אסטדיו פליקס קפרילס | 32,000 |
| נסיונל פוטוסי | פוטוסי | אצטדיון ויקטור אגוסטין אוגרטה | 32,105 |
| אוריינטה פטרולרו | סנטה קרוס | אצטדיון רמון טאוויצ'י אגילרה | 38,000 |
| ריאל סנטה קרוס | סנטה קרוס | אסטדיו ריאל סנטה קרוס | 14,000 |
| ריאל טומאיאפו | טאריחה | אצטדיון סנטנריו הרביעי | 15,000 |
| רויאל פארי | סנטה קרוס | אצטדיון רמון טאוויצ'י אגילרה | 38,000 |
| דה סטרונגסט | לה פאס | אצטדיון הרננדו סילס | 42,000 |
| אוניברסיטאריו דה סוקרה | סוקרה | אולימפיקו פאטריה | 30,700 |
| אוניברסיטאריו דה וינטו | וינטו, קוצ'במבה | אצטדיון היפוליטו לזארטה | 2,000 |
שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטת הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתכונת האליפות השתנתה עם השנים. החל משנת 1977, הליגה מתקיימת עם 16 מועדונים ב-2 מחזורים, אך לתקופה מסוימת עברה ל-14 קבוצות ב-2 מחזורים ששיחקו בשני טורנירים בכל שנה החל מאמצע שנות ה-80 ועקב בעיות כלכליות של חלק מהקבוצות הובילו לקיצוץ נוסף במספר הקבוצות המשתתפות ל-12 בלבד בשנת 1991. שינוי נוסף הגיע ב-2005 כאשר קבוצות החליטו להתאים את עצמן ללוח השנה הבינלאומי של פיפ"א, כשהמשמעות היא שהעונה שוחקה מאוגוסט עד יוני ולא מפברואר עד דצמבר, על מנת למנוע בעיות בהגדרה אילו קבוצות יעפילו לטורנירים בינלאומיים. הליגה שיחקה בטורניר קצר מפברואר עד יוני ב-2005, ועונת 2005/2006 הרשמית החלה באוגוסט. זה הוביל לבעיה נוספת - קבוצות בליגה השנייה לא היו בעד הרעיון לדחות את הירידות ליוני 2006. לאחר משא ומתן, נקבע כי הירידה של המועדון הנמוך ביותר תתקיים לאחר השלמת טורניר האפרטורה, מה שהופך את הליגה הבוליביאנית לטורניר מעט יוצא דופן שבו קבוצות ירדו ליגה באמצע העונה. בכל אופן החלטה זו בוטלה בנובמבר 2006 והליגה עברה חזרה לעונה קלנדרית ב-2007 החל מטורניר אפרטורה של מרץ 2007. לעונת 2018 הוגדל מספר המועדונים בליגה מ-12 ל-14.
היסטורית, קבוצות מלה פאס, קוצ'במבה וסנטה קרוז שלטו בליגה, כך שעד 2007 רק קבוצת סן חוסה זכתה בליגה ב-1995, אבל מאז, קבוצות מ"שלושת הגדולות" של הכדורגל הבוליביאני התקשו לזכות שוב בליגה ו-3 קבוצות מערים קטנות יותר זכו בה (ריאל פוטוסי, סן חוסה ואוניברסיטריו דה סוקרה).
שלוש קבוצות חולקות את השיא שהם מעולם לא ירדו ל"לה סימון בוליבר" (הליגה הבוליביאנית השנייה): דה סטרונגסט, אוריינטה פטרולרו ובוליבר (למרות שירדו רשמית ב-1969, אך זה היה לפני עידן ה-LPFB).
בעונת 2008, ולראשונה, שיחקו שלושה טורנירים במקום השניים הרגילים. טורניר אפרטורה שוחק ממרץ עד יולי בשיטת סבב משחקים רגיל; טורניר קלאוסורה התקיים מאוגוסט עד אוקטובר, בו הקבוצות חולקו לשתי סדרות של 6 קבוצות כל אחת, בית A כלל את כל הקבוצות המערביות (ואוניברסיטריו דה סוקרה) ובית B כלל את כל הקבוצות המזרחיות (בתוספת של ג'ורג'ה וילסטרמן ואאורורה), שתי הקבוצות המובילות של כל קבוצה עלו לחצי הגמר ולגמר. טורניר הפלייאוף החדש כלל משחקי חוץ (ועם כלל שערי חוץ שנעשה בו שימוש בפעם הראשונה).
ממוצע נקודות משתי העונות הקודמות קובע את הירידה, כאשר הקבוצה הממוקמת האחרונה יורדת ישירות ותוחלף על ידי המנצחת של הליגה נסיונל B (ליגת המשנה), ובנוסף הקבוצה שבמקום ה-11 משחקת פלייאוף עלייה עם סגנית אלופת ליגת המשנה.
אלופות הליגה לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורנאו אינטרפרטמנטל (AFLP)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | אלופה | סגנית | מקום שלישי |
|---|---|---|---|
| 1950 | בוליבר (כדורגל) | ליטוראל | יוניון מאסטרנזה |
| 1951 | אולווייס רדי | בוליבר (כדורגל) | פרוביאריו |
| 1952 | דה סטרונגסט | אולווייס רדי | אינגאבי |
| 1953 | בוליבר (כדורגל) | אולווייס רדי | אינגאבי |
טורנאו אינטגראדו (AFLP)[עריכת קוד מקור | עריכה]
קופה סימון בוליבר (FBF)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליגה דה פוטבול פרופסיונל בוליביאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוויזיון דה פוטבול פרופשיונל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | אלופה | סגנית | מקום שלישי | |
|---|---|---|---|---|
| 2018 | אפרטורה | חורחה וילסטרמן (כדורגל) | דה סטרונגסט | סן חוסה |
| קלאוסורה | סן חוסה | דה סטרונגסט | רויאל פארי | |
| 2019 | אפרטורה | בוליבר (כדורגל) | דה סטרונגסט | נסיונל פוטוסי |
| קלאוסורה | חורחה וילסטרמן (כדורגל) | דה סטרונגסט | בוליבר (כדורגל) | |
| 2020 | אפרטורה | אולווייס רדי | דה סטרונגסט | בוליבר (כדורגל) |
| קלאוסורה | בוטלה עקב התפרצות מגפת הקורונה העולמית | |||
| 2021 | אינדנפנדיינטה פטרולרו | אולווייס רדי | דה סטרונגסט | |
תארים לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קבוצה | מספר זכיות | זכייה אחרונה | מספר סגנויות | סגנות אחרונה |
|---|---|---|---|---|
| בוליבר (כדורגל) | 29 | 2019 (אפרטורה) | 15 | 2016 (אפרטורה) |
| דה סטרונגסט | 15 | 2016 (אפרטורה) | 18 | 2020 (אפרטורה) |
| חורחה וילסטרמן (כדורגל) | 15 | 2019 (קלאוסורה) | 8 | 2003 (קלאוסורה) |
| אוריינטה פטרולרו | 5 | 2010 (קלאוסורה) | 15 | 2014 (אפרטורה) |
| בלומינג | 5 | 2009 (קלאוסורה) | 3 | 2008 (קלאוסורה) |
| סן חוסה | 4 | 2018 (קלאוסורה) | 5 | 2014 (קלאוסורה) |
| אולווייס רדי | 3 | 2020 (אפרטורה) | 6 | 2021 |
| דפורטיבו מוניציפאל | 2 | 1965 | 5 | 1973 |
| אאורורה | 2 | 2008 (קלאוסורה) | 4 | 2004 (אפרטורה) |
| צ'אקו פטרולרו | 2 | 1970 | 2 | 1971 |
| אוניברסיטאריו דה סוקרה | 2 | 2014 (קלאוסורה) | 1 | 2011 (אפרטורה) |
| ריאל פוטוסי | 1 | 2007 (אפרטורה) | 4 | 2011 (אדקסיון) |
| גואבירה | 1 | 1975 | 2 | 1995 |
| ליטוראל | 1 | 1954 | 1 | 1950 |
| אינדנפנדיינטה פטרולרו | 1 | 2021 | — | |
| ספורט בויז | 1 | 2015 (אפרטורה) | — | |
| אוניברסיטאריו דה לה פאס | 1 | 1969 | — |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הבוליביאנית (בספרדית)
| ליגות הכדורגל של אמריקה הדרומית (CONMEBOL) | |
|---|---|
|