ליגת העל בכדורגל
עונת 2024/2025 בליגת העל בכדורגל | |
תחום | כדורגל |
---|---|
ארגון | מנהלת הליגות לכדורגל |
מדינות | ישראל |
קונפדרציה | אופ"א |
קבוצות | 14 |
תקופת הפעילות | 1931–הווה (כ־93 שנים) |
שמות קודמים |
הליגה הארצית (1931–1947) הליגה הישראלית (1949–1950) ליגה א' (1951–1954) הליגה הלאומית (1955–1999) |
אלופה נוכחית | מכבי תל אביב (2023/2024) |
מירב הזכיות | מכבי תל אביב (25) |
מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורגל |
מפעל נמוך | הליגה הלאומית בכדורגל |
אתר רשמי |
עיינו גם בפורטל פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים. |
ליגת העל בכדורגל היא ליגת הכדורגל הבכירה בישראל.
הליגה נוסדה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1931, ושמה העברי היה ליגת ארץ ישראל בכדורגל.
הליגה נקראת "ליגת העל" החל מעונת 1999/2000, כאשר בין השנים 1955 ל-1999 היא נקראה "הליגה הלאומית", ולפני כן "הליגה הארצית", "הליגה הישראלית" ו"ליגה א'". מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה.
הליגה נמצאת תחת אחריות ההתאחדות לכדורגל בישראל, וביחד עם הליגה הלאומית אלו שתי הליגות המקצועניות בישראל. החל משנת 2014 מנוהלות שתי הליגות הבכירות על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.
נכון לעונת 2023/2024, מדורגת ליגת העל הישראלית במקום ה-16 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – כדורגל בישראל |
לפני קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ליגת ארץ ישראל בכדורגל
בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בישראל[2], ולאחר שלוש שנים של ניסיונות להקים ליגת כדורגל בארץ ישראל לצד משחקי הגביע, הצליחה להוציא את הליגה לפועל בשנת 1931. ב-7 בנובמבר נערך משחק הפתיחה של הליגה, דרבי בין מכבי חשמונאי ירושלים והפועל ירושלים, בו ניצחה חשמונאי 8–0[3]. הליגה כללה 9 קבוצות בעונתה הראשונה, והאלופה הראשונה הייתה המשטרה הבריטית, שזכתה בתואר בשנת 1932, ועמה שיחקו עוד 8 קבוצות עבריות: מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, ומכבי נס ציונה[4].
הפועל תל אביב הייתה האלופה העברית הראשונה, כשזכתה בדאבל בשנת 1934[5]. מכבי תל אביב זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1936, ועד קום המדינה היו שתי התל אביביות הקבוצות העבריות היחידות שזכו בתואר. הפועל זכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, ומכבי זכתה ב-4. הליגה הופסקה לסירוגין בעקבות אירועים ביטחוניים בחלק מהשנים, ובחלק מהעונות הליגה נדחתה, בוטלה או הוחלפה במשחקי ליגות אזוריות.
הליגה הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קום המדינה, זכתה מכבי תל אביב באליפות הראשונה בשנת 1950. עד 1955 נקראה הליגה "ליגה א'", ואז שונה שמה והיא נקראה "הליגה הלאומית". הפועל פתח תקווה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1955, ולאחר מכן זכתה בחמש אליפויות רצופות (בין השנים 1959–1963), שיא שטרם נשבר.
בשנת 1963, לאחר שנים רבות בהן שיחקו בליגה 12 קבוצות, הוחלט על הקפאת הירידות והליגה גדלה בהדרגה ל-16 קבוצות. בשנת 1964 קבעה הפועל רמת גן היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מליגת המשנה (הישג ששוחזר על ידי בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993), ובעונה שלאחר מכן גם הכח מכבי רמת גן זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. בשנים 1966–1968 שוחקה עונה כפולה עם 4 סיבובים ו-60 משחקים, בעקבות הקפאת הליגה במהלך תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.
בשנת 1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות, ובשנת 1975 הצטרפה גם הפועל באר שבע לרשימת הזוכות, והשיגה שתי אליפויות רצופות.
בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב והפועל תל אביב כקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו ליגה. בשנת 1982 זכתה הפועל כפר סבא באליפות הראשונה בתולדותיה, אך בעונה שלאחר מכן ירדה לליגת המשנה (תקדים ששוחזר על ידי הפועל תל אביב לאחר שש שנים). בשנת 1984 נאבקו על האליפות שתי קבוצות שמעולם לא זכו בתואר - מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שהובילה את הטבלה בנקודות רבות לאורך העונה, אך בסופו של דבר הייתה זו מכבי חיפה שזכתה באליפות, ובית"ר ירושלים חיכתה עד שנת 1987, אז זכתה גם היא באליפות הראשונה בתולדותיה.
אחרי יותר מ-20 שנה כליגה של 16 קבוצות, בשנת 1987 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות, וכעבור שנתיים חזרה לפורמט של 12 קבוצות. בשנת 1989 ירדה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה (עונה אחת לאחר שזכתה באליפות), והותירה את מכבי תל אביב כקבוצה היחידה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל ברציפות מאז הקמתה. בשנת 1990 זכתה בני יהודה תל אביב באליפות הראשונה בתולדותיה, והפכה לקבוצה התל אביבית השלישית שזוכה בתואר. בשנת 1993 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות, ושנה לאחר מכן הוגדלה שוב ל-16 קבוצות.
ליגת העל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1999 זכתה הפועל חיפה באליפות הראשונה בתולדותיה, ובתום העונה נערכו שינויים נוספים במבנה הליגות בישראל. הליגה הלאומית הפכה לליגת המשנה, ואילו הליגה הבכירה הוקטנה ל-14 קבוצות, ומאז היא נקראת "ליגת העל". הפועל תל אביב הייתה האלופה הראשונה של ליגת העל, כשזכתה בדאבל בעונת 1999/2000, ובעונה שלאחר מכן הוקטנה הליגה ל-12 קבוצות.
בעונת 2009/2010 גדלה הליגה בחזרה ל-16 קבוצות, ובאותה שנה הונהגה שיטת הקיזוז. טענות רבות עלו כנגד שיטה זו שבה הישגי העונה הסדירה מאבדים מחשיבותם לעומת הישגי הקבוצות בפלייאוף, ואכן בעונה זו מכבי חיפה הובילה את הטבלה בתום הסיבוב השני, ולאחר שהופחת ממאזן הקבוצות חצי מכמות הנקודות שצברו עד אז, זכתה הפועל תל אביב בתום הפלייאוף באליפות דרמטית בדקה האחרונה של המחזור האחרון. לאחר שנתיים הוחלט על ביטול השיטה.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה מכבי חיפה 6 פעמים באליפות, והפכה לקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות בעשור אחד.
לקראת עונת 2012/2013 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות. לקראת עונת 2014/2015 קיבלה מנהלת הליגות לכדורגל, אשר מורכבת מנציגי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, את זכויות הניהול על שתי הליגות הבכירות בישראל.
החל מהפלייאוף העליון של עונת 2018/2019 הוכנסה לשימוש טכנולוגיית ה-VAR בליגת העל[6].
במרץ 2020, לפני מחזור הפתיחה של משחקי הפלייאוף, נעצרה עונת 2019/2020 בעקבות מגפת הקורונה.
תחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה הליגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליגה משתתפות 14 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה, ובסך הכל 26 מחזורים. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 6 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים ייקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-8 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכל 10 משחקים, ובמסגרת הפלייאוף התחתון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעם אחת, סך הכל 7 משחקים.
מיקומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון (עד עונת 1982/1983 הוענקו שתי נקודות לקבוצה המנצחת, כפי שהיה נהוג בכל העולם) ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום ייקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שוויון בהפרש ייקבע המיקום על פי מספר הניצחונות, ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי ייקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. במקרה של שוויון גם במספר שערי הזכות, ייקבע המיקום על פי אותו סדר קריטריונים אך ורק בהתייחס למשחקים בין הקבוצות המצויות בשוויון. במקרה של שוויון גם בין שתי הקבוצות ויש צורך לקבוע עולה, יורדת, מיקום סופי לצורך השתתפות במסגרת כלשהי (למשל מוקדמות ליגת האלופות) או אלופה, ייערך בין הקבוצות משחק אחד על מגרש שייקבע על ידי ועדת הליגה בשיטת משחק גביע - הארכה ובעיטות 11 במקרה הצורך.
בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה, ושתי הקבוצות האחרונות בפלייאוף התחתון יורדות לליגה הלאומית.
הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעונת 2009/2010 זכתה האלופה ב-2.4 מיליון שקל וסגניתה זכתה ב-2.25 מיליון שקל[7].
העפלה לתחרויות האירופיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים
הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של אופ"א. דירוג זה נקבע על פי הישגים משוקללים של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים. דירוג זה קובע את מספר המשתתפות במפעלים האירופיים: ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג, ואת מספר הסיבובים שעליהן לעבור על מנת להעפיל לטורניר העונתי. בדירוג 2023 (הקובע את המשתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג בעונת 2023/2024), מדורגת הליגה במקום ה-21 באירופה.
סרגל דירוג מאז 1999:
דירוג השיא של הליגה, נקבע בשנת 2003 והיה המקום ה-15 שמשמעותו הייתה 2 נציגות ישראליות במפעל ליגת האלופות בעונת 2004/2005 (מכבי תל אביב ומכבי חיפה), ודירוג השפל היה 27 בשנים 1999 ו-2019.
נכון לעונת המשחקים 2023/2024, דירוג זה קובע כי לישראל תהיה נציגה אחת בטורניר ליגת האלופות, נציגה בליגה האירופית, ו-2 נציגות בטורניר הקונפרנס ליג על פי המתכונת הבאה:[8]
- אלופת המדינה - הקבוצה במקום הראשון בליגה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות.
- זוכת גביע המדינה - מחזיקת גביע המדינה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.
- מקומות 2 ו-3 בליגה - סגנית האלופה והמסיימת במקום השלישי מקבלות כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
- מקום 4 - אם הזוכה בגביע המדינה מסיימת באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
- בנוסף אם מחזיקת גביע המדינה זוכה גם באליפות המדינה הקבוצה שבמקום הראשון תשחק בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות הסגנית תשחק בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית והקבוצות שסיימו את העונה במקום השלישי והרביעי ישחקו בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג
קבוצות הליגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן הקבוצות המתמודדות בעונת 2024/25 בליגת העל:
קבוצה | עיר | אצטדיון | מספר מושבים |
---|---|---|---|
בית"ר ירושלים | ירושלים | טדי | 31,733 |
בני סכנין | סכנין | עכו (זמני) | 5,000 |
הפועל באר שבע | באר שבע | טרנר | 16,126 |
הפועל חדרה | חדרה | נתניה | 13,610 |
הפועל חיפה | חיפה | סמי עופר | 30,858 |
הפועל ירושלים | ירושלים | טדי | 31,733 |
מועדון ספורט אשדוד | אשדוד | הי"א | 7,800 |
מכבי בני ריינה | ריינה | גרין | 5,200 |
מכבי חיפה | חיפה | סמי עופר | 30,858 |
מכבי נתניה | נתניה | נתניה | 13,610 |
מכבי פתח תקווה | פתח תקווה | המושבה | 11,500 |
מכבי תל אביב | תל אביב | בלומפילד | 29,400 |
עירוני קריית שמונה | קריית שמונה | נתניה | 13,610 |
עירוני טבריה | טבריה | גרין | 5,200 |
זכויות שידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק המרכזי משודר בכל מחזור בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, אשר משדר שני משחקים נוספים בערוצים "5PLUS" ו-"5LIVE". ארבעה משחקים נוספים בכל מחזור משודרים בערוצים "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 3" ו-"ספורט 4" שמפעילה חברת צ'רלטון. החל משנת 2018 חלק ממשחקי המחזור משודרים באיכות 4K בערוץ "5SPORT 4K" (תלוי באצטדיון, נכון לשנת 2022 רק באצטדיונים נתניה, בלומפילד והמושבה השידור ב-4K אפשרי).
תוכנית סיכום המחזור "שער השבת" משודרת מאז שנת 2009 בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, בהנחייתו של יהונתן כהן. החל משנת 2012 שודרה לאחר תוכנית זו גם תוכנית "שבת ביציע" של יציע העיתונות המוקדשת לליגת העל, בהנחייתו של עמיחי שפיגלר, אך היא הוחלפה בשנת 2017 בתוכנית חדשות הספורט עם עמיחי שפיגלר ומאיה רונן.
ב-24 במאי 1986 שודר לראשונה משחק ליגה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי במחזור ה-30 והאחרון של עונת 1985/1986, בו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד וזכתה באליפות. עד עונת 1993/1994 שידר הערוץ הראשון את המשחק המרכזי ואת תוכנית סיכום המחזור שנקראה "משחק השבת". בעונת 1994/1995 הועברו זכויות השידור של הליגה לערוץ 2 המסחרי שהוקם שנה לפני כן, כשחלק מזכויות השידור היו בידי ערוץ הספורט. תוכנית סיכום המחזור של ערוץ 2, בהנחייתו של יורם ארבל, נקראה "הדקה ה-91", והמשחק המרכזי שודר בערוץ 2 עד שנת 2004. החל מעונת 2002/2003 ועד לעונת 2008/2009 שידר הערוץ הראשון את תוכנית סיכום המחזור, בשם "הראשון בשער", מלבד עונת 2005/2006, אז שודרה התוכנית בערוץ 10, בהפקת ערוץ הספורט, ונקראה "סיפור המחזור". המשחק המרכזי שודר בערוץ 10 בין השנים 2004 - 2009, ולאחר מכן עברו זכויות השידור לערוץ הראשון, במקביל להעברת זכויות השידור של תוכנית סיכום המחזור לערוץ הספורט. הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי עד תום עונת 2015/2016, עת עברו הזכויות לערוץ הספורט וצ'רלטון[9].
המשחק המרכזי בליגת העל משודר גם בערוץ הישראלי בחו"ל בשפה העברית.
שנים | המשחק המרכזי | תוכנית סיכום המחזור |
---|---|---|
1986–1994 | ערוץ 1 | ערוץ 1 ("משחק השבת") |
1994–1999 | ערוץ 2 | ערוץ 2 ("הדקה ה-91") |
1999–2002 | ערוץ הספורט ("שער חמש") | |
2002–2004 | ערוץ 1 ("הראשון בשער") | |
2004–2006 | ערוץ 10 | |
2006–2007 | ערוץ 10 ("סיפור המחזור") | |
2007–2009 | ערוץ 1 ("הראשון בשער") | |
2009–2016 | ערוץ 1 | ערוץ הספורט ("שער השבת") |
2016– | ערוץ הספורט |
רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזכויות שידורי הרדיו של ליגת העל החזיקה עד שנת 2016 רשות השידור ששידרה את התוכנית המיתולוגית שירים ושערים ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית שודרה משנת 1970 והופסקה לסירוגין בשנת 2003 עם עלית ה"שלם וצפה", דבר שעורר מחאה ציבורית שבעקבותיה הוחזרה התוכנית בשנת 2005 במתכונת שונה בה אין שידור רציף של המשחקים. בשנת 2009 הופסקו שוב שידורי התוכנית. בשנים 2011–2012 רכש רדיו תל אביב את זכויות שידורי הרדיו ושידר ביחד תחנות אזוריות נוספות את התוכנית "שבת של כדורגל", ששודרה גם בטלוויזיה בערוץ ONE. בשנים 2009–2011 רכש גם רדיו ירושלים את זכויות השידור ברדיו, ובשנת 2011 חזרה רשת ב' לשדר את משחקי הליגה ישירות מהמגרשים בתוכנית "שירים ושערים". בשנת 2016 הופסקה התוכנית בעקבות סגירת רשות השידור.
החל משנת 2016 מועברים משחקי ליגת העל מדי שבת בתוכנית "שבת של כדורגל" אשר משודרת ברדיו תל אביב, רדיו חיפה, רדיו ירושלים, רדיו דרום, רדיו קול רגע ורדיו גלי ישראל, וכן בעמוד הפייסבוק של ONE. את התוכנית מגישים דולב נישליס ואייל ברקוביץ'.
שנים | תחנת רדיו | שם התוכנית |
---|---|---|
1970–1998 | רשת ב' | שירים ושערים |
1998–1999 | רדיו ללא הפסקה | שערים ללא הפסקה |
1999–2003 | רשת ב' | שירים ושערים |
2003–2005 | לא שודר | לא שודר |
2005–2009 | רשת ב' | שירים ושערים |
2009–2011 | רדיו ירושלים, רדיו דרום | שבת של כדורגל |
2011–2012 | רדיו תל אביב | שבת של כדורגל |
2011–2016 | רשת ב' | שירים ושערים |
2016– | רדיו אזורי | שבת של כדורגל |
אינטרנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2008/2009 נרכשו זכויות שידור תקצירי המשחקים באינטרנט על ידי אתר ONE. בעונת 2009/2010 רכש ערוץ הספורט את זכויות שידור התקצירים. בשנים 2010–2012 תקצירי ליגת העל היו משודרים גם באתר ONE, גם באתר ערוץ הספורט וגם באתר ynet, ובשנת 2012 רכש ONE שוב את הזכויות. החל משנת 2016 רכש ערוץ הספורט את תקצירי ליגת העל באינטרנט, ובנוסף משודר המשחק המרכזי באתר האינטרנט של ערוץ הספורט. תקצירי ליגת העל מופיעים גם באתר האינטרנט של צ'רלטון.
חסויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1999, עם הקמת ליגת העל, רכשה חברת פלאפון תקשורת את החסות על הליגה, שנקראה "ליגת פלאפון" במשך שלוש עונות. בשנת 2002 החליטה פלאפון לסיים את ההסכם, ובשלוש העונות הבאות לא הייתה חסות לשם הליגה.
- בשנת 2005 רכשה המועצה להסדר ההימורים בספורט את זכות החסות על הליגה, ובעקבות כך שמה של הליגה היה "ליגת טוטו". בשנת 2010 החליטה המועצה לשנות את השם ל"ליגת Winner"[10] וכך היא נקראה עד תום עונת 2015/2016.
- ביולי 2016, עקב מחלוקות על גובה סכום החסות בין המנהלת למועצה, הודיעה המועצה כי תמשיך לשמש כנותנת חסות העיקרית אך הליגה לא תקרא יותר "ליגת Winner", ועל כן למשך שנתיים לא הייתה חסות לשם הליגה[11].
- באוגוסט 2018 רכשה רשת המסעדות ג'פניקה את החסות על שם הליגה תמורת כ-4 מיליון ש"ח לעונה, ובעקבות כך בעונת 2018/2019 שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת JAPANIKA"[12].
- במאי 2019 רכשה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את החסות על שם הליגה תמורת כ-12 מיליון ש"ח לשלוש עונות, ובעקבות כך שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת הבורסה לניירות ערך" החל מעונת 2019/2020[13].
- במרץ 2022 חתמה מנהלת הליגות בכדורגל עם הבנק הדיגיטלי הראשון - ONE ZERO על הסכם חסות תמורת כ-10 מיליון ש"ח ל-2 העונות הבאות (5 מ' שקל לכל עונה), ובעקבות כך החל מעונת 2022/2023 תקרא ליגת העל "ליגת ONE ZERO"[14].
- בעונת 2024/2025 חזרה הליגה לחסות המועצה להסדר ההימורים בספורט ושמה שונה שוב ל"ליגת Winner".[15]
-
לוגו "ליגת פלאפון" בין השנים 1999–2001
-
לוגו ליגת "טוטו" בין השנים 2005–2008
-
לוגו ליגת "טוטו" בין השנים 2008–2010
-
לוגו ליגת ווינר בעונת 2010/2011
-
ליגת "Winner" בין השנים 2011–2016
-
ליגת "ג'פניקה" בעונת 2018/2019
-
ליגת "הבורסה לניירות ערך" בעונת 2019/2020 ועד 2021/2022
-
ליגת "ONE ZERO הבנק הדיגיטלי" בין השנים 2022–2024
טבלת אליפויות המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע המדינה באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
- קבוצה המסומנת בכתב מודגש נטוי זכתה בנוסף בגביע הטוטו באותה העונה והשלימה טרבל מקומי.
לפני קום מדינת ישראל[16]
|
|
|
לאחר קום מדינת ישראל[16]
אליפויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלופות לפי קבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוגריים: זכיות באליפות/סגנויות מלפני קום המדינה.
מתחת לשם הקבוצה: מספר כוכבים () על פי החלטה שהתקבלה במנהלת הליגות (5 אליפויות = כוכב)[26]
אליפויות לפי קבוצות |
---|
|
# | אלופה | אליפויות | סגנויות | עונות זכייה |
---|---|---|---|---|
1 | מכבי תל אביב |
25 (5) | 13 (1) | (1935/1936, 1937, 1939, 1941/1942, 1946/1947) 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024 |
2 | מכבי חיפה |
15 | 10 | 1983/1984, 1984/1985, 1988/1989, 1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023 |
3 | הפועל תל אביב |
13 (5) | 16 (3) | (1933/1934, 1934/1935, 1938, 1940, 1943/1944) 1956/1957, 1965/1966, 1968/1969, 1980/1981, 1985/1986, 1987/1988, 1999/2000, 2009/2010 |
4 | הפועל פתח תקווה |
6 | 11 (1) | 1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963 |
בית"ר ירושלים |
6 | 6 | 1986/1987, 1992/1993, 1996/1997, 1997/1998, 2006/2007, 2007/2008 | |
6 | מכבי נתניה |
5 | 5 | 1970/1971, 1973/1974, 1977/1978, 1979/1980, 1982/1983 |
הפועל באר שבע |
5 | 3 | 1974/1975, 1975/1976, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018 | |
8 | הכח עמידר רמת גן | 2 | 0 | 1964/1965, 1972/1973 |
9 | בני יהודה תל אביב | 1 | 3 | 1989/1990 |
מכבי חשמונאי ירושלים | 1 (1) | 1 (1) | (1928) | |
הפועל חיפה | 1 | 1 | 1998/1999 | |
עירוני קריית שמונה | 1 | 1 | 2011/2012 | |
המשטרה הבריטית | 1 (1) | 0 | (1931/1932) | |
הפועל רמת-גן גבעתיים | 1 | 0 | 1963/1964 | |
הפועל כפר סבא | 1 | 0 | 1981/1982 |
אלופות לפי עיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | עיר | אליפויות | קבוצות |
---|---|---|---|
1 | תל אביב | 39 | מכבי תל אביב (25), הפועל תל אביב (13), בני יהודה תל אביב (1) |
2 | חיפה | 16 | מכבי חיפה (15), הפועל חיפה (1) |
3 | ירושלים | 7 | בית"ר ירושלים (6), מכבי חשמונאי ירושלים (1) |
4 | פתח תקווה | 6 | הפועל פתח תקווה (6) |
5 | נתניה | 5 | מכבי נתניה (5) |
באר שבע | 5 | הפועל באר שבע (5) | |
7 | רמת גן | 3 | הכח עמידר רמת גן (2), הפועל רמת גן (1) |
8 | קריית שמונה | 1 | עירוני קריית שמונה (1) |
כפר סבא | 1 | הפועל כפר סבא (1) |
אלופות לפי מחוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | מחוז | אליפויות | קבוצות |
---|---|---|---|
1 | תל אביב | 42 | מכבי תל אביב (25), הפועל תל אביב (13), הכח עמידר רמת גן (2), הפועל רמת גן (1), בני יהודה (1) |
2 | חיפה | 16 | מכבי חיפה (15), הפועל חיפה (1) |
3 | מרכז | 12 | הפועל פתח תקווה (6), מכבי נתניה (5), הפועל כפר סבא (1) |
4 | ירושלים | 7 | בית"ר ירושלים (6), מכבי חשמונאי ירושלים (1) |
5 | דרום | 5 | הפועל באר שבע (5) |
6 | צפון | 1 | עירוני קריית שמונה (1) |
אליפויות לפי שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן טבלת השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות לפחות שש פעמים:
שחקנים פעילים בליגת העל מודגשים
# | שם השחקן | אליפויות | קבוצות (שנות זכייה) |
---|---|---|---|
1 | אלון חרזי | 9 | מכבי חיפה (1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009) בית"ר ירושלים (1997/1998) |
אריק בנדו | מכבי חיפה (1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2010/2011) בית"ר ירושלים (2006/2007, 2007/2008) | ||
3 | שלום שלומזון | 7 | מכבי תל אביב (1934/1935, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954) |
יוסף מרימוביץ' | מכבי תל אביב (1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958) | ||
ניר דוידוביץ' | מכבי חיפה (2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011) | ||
יניב קטן | מכבי חיפה (2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011) | ||
איתן טיבי | בית"ר ירושלים (2006/2007) עירוני קריית שמונה (2011/2012) מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020) | ||
8 | שייע גלזר | 6 | מכבי תל אביב (1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958) |
בועז קופמן | הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963) | ||
יעקב ויסוקר | הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963) | ||
נחום סטלמך | הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963) | ||
ראובן יפת | הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963) | ||
יואב זיו | מכבי חיפה (2000/2001) בית"ר ירושלים (2006/2007, 2007/2008) מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015) | ||
מהראן ראדי | מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015) הפועל באר שבע (2015/2016, 2016/2017, 2017/2018) | ||
שרן ייני | מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024) |
אליפויות לפי מאמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן טבלת המאמנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות יותר מפעם אחת:
מאמנים פעילים בליגת העל מודגשים
# | שם המאמן | אליפויות | קבוצות (שנות זכייה) |
---|---|---|---|
1 | דוביד שווייצר | 6 | הפועל רמת גן (1964), הפועל תל אביב (1966, 1981, 1986), מכבי תל אביב (1970), מכבי נתניה (1971) |
דרור קשטן | הפועל כפר סבא (1982), בית"ר ירושלים (1987, 1993, 1998), מכבי תל אביב (1996), הפועל תל אביב (2000) | ||
ברק בכר | הפועל באר שבע (2016, 2017, 2018), מכבי חיפה (2021, 2022, 2023) | ||
4 | משה פוליאקוב | 5 | הפועל תל אביב (1934, 1935, 1938, 1940, 1944) |
5 | אגון פולק | 4 | מכבי תל אביב (1936, 1937, 1942, 1947) |
ג'רי בית הלוי | מכבי תל אביב (1950, 1952, 1954, 1956) | ||
אברהם גרנט | מכבי תל אביב (1992, 1995), מכבי חיפה (2001, 2002) | ||
8 | יצחק שניאור | 3 | הכח רמת גן (1965), מכבי תל אביב (1972), הפועל תל אביב (1988) |
אמציה לבקוביץ' | הפועל באר שבע (1975, 1976), מכבי חיפה (1989) | ||
שלמה שרף | מכבי חיפה (1984, 1985, 1991) | ||
רוני לוי | מכבי חיפה (2004, 2005, 2006) | ||
12 | ג'קי גיבונס | 2 | הפועל פתח תקווה (1959, 1960) |
מינדה יובנוביץ' | הפועל פתח תקווה (1962, 1963) | ||
יעקב גרונדמן | מכבי תל אביב (1977), מכבי נתניה (1980) | ||
גיורא שפיגל | בני יהודה (1990), מכבי חיפה (1994) | ||
אלי גוטמן | הפועל חיפה (1999), הפועל תל אביב (2010) | ||
אלישע לוי | מכבי חיפה (2009, 2011) | ||
ולדימיר איביץ' | מכבי תל אביב (2019, 2020) |
שיאים קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיא ניצחונות ליגה רצופים: 22 ניצחונות (הפועל תל אביב לאורך השנים 1932-1933-1934)
- שיא ניצחונות ליגה רצופים בעונה אחת: 18 ניצחונות (מכבי תל אביב, עונת 1949/1950)
- שיא ניצחונות ליגה רצופים מתחילת עונה[27]: 11 ניצחונות (מכבי חיפה בעונת 2005/2006, מכבי תל אביב בעונת 1993/1994)
- עונה שלמה ללא הפסד: המשטרה הבריטית - 15 משחקים (1931/1932), הפועל תל אביב - 14 משחקים (1933/1934), הפועל תל אביב - 11 משחקים (1938), מכבי תל אביב - 22 משחקים (1953/1954), מכבי תל אביב - 22 משחקים (1957/1958), מכבי חיפה - 39 משחקים (1993/1994)
- שיא משחקי ליגה רצופים ללא הפסד: 46 משחקים (מכבי חיפה, מסוף עונת 1992/1993 ועד תחילת עונת 1994/1995)
- שיא משחקי בית ללא הפסד: 51 משחקים (הפועל באר שבע, בין ספטמבר 2015 למאי 2018)
- שיא משחקי חוץ ללא הפסד: 38 משחקים (מכבי תל אביב, בין אפריל 2018 ליולי 2020)
- שיא מחזורים רצופים בראש הטבלה: 65 מחזורים (מכבי חיפה, בין אוגוסט 2004 למאי 2006)
- שיא ניצחונות ליגה בעונה אחת[28] : 28 מ-39 משחקים (מכבי חיפה, עונת 1993/1994), 28 מ-35 משחקים (מכבי חיפה, עונת 2009/2010)
- אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר[29]: 82.86% (מכבי חיפה, עונת 2009/2010)
- אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר במשחקי בית[29]: 96.3% (מכבי חיפה, עונת 2022/2023)
- שיא נקודות לעונה: 95 נקודות (מכבי חיפה, עונת 1993/1994)
- שיא ממוצע שערים למשחק: 4.291 שערים למשחק (מכבי תל אביב, עונת 1949/1950)
- שיא ממוצע ספיגה למשחק: 0.278 שערים למשחק (מכבי תל אביב, עונת 2019/2020)
- שיא הפסדי ליגה רצופים: 24 הפסדים מתוך 24 משחקים (מכבי נס ציונה, עונת 1949/1950)
- שיא הפסדי ליגה בעונה אחת: 30 הפסדים מתוך 38 משחקים (הפועל צפרירים חולון, עונת 2000/2001)
- הניצחון הגבוה ביותר: 13–0 (מכבי תל אביב נגד מכבי ראשון לציון, 7 בינואר 1950)
- שיא אליפויות ברצף: 5 (הפועל פתח תקווה, בעונות 1958/1959 עד 1962/1963)
- שיא אליפויות בעשור אחד: 6 (מכבי חיפה בעשור הראשון של המאה ה-21, בעונות 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006 ו-2008/2009)
- שיא משחקים רצופים עם לפחות שער זכות אחד: 43 משחקים (בית"ר ירושלים, בין אפריל 2017 לאוגוסט 2018)
- האליפות המהירה ביותר: 8 מחזורים לפני סיום העונה (מכבי תל אביב, עונת 2018/2019)
- אליפות בהפרש הגבוה ביותר מהמקום השני: 31 נקודות (מכבי תל אביב, עונת 2018/2019)
- שיא משחקים ללא ספיגה ברצף: 14 משחקים (מכבי תל אביב, בין מאי 2019 לדצמבר 2019)
- שיא משחקים ללא ספיגה בעונה אחת: 29 משחקים (מכבי תל אביב, עונת 2019/2020)
שיאנים ומלכי השערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיאני ההופעות של ליגת העל בכל הזמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | שחקן | שנות פעילות | הופעות |
---|---|---|---|
1 | אריק בנדו | 1991–2011 | 573 |
2 | רפי כהן | 1988–2010 | 546 |
3 | ואליד באדיר | 1992–2013 | 531 |
4 | אלון חרזי | 1990–2009 | 526 |
5 | גדעון דמתי | 1968–1989 | 519 |
6 | לירן שטראובר | 1992–2012 | 513 |
7 | שלמה אילוז | 1978–1996 | 509 |
8 | מיקו בלו | 1964–1982 | 498 |
9 | יגאל אנטבי | 1993–2014 | 494 |
10 | אלון חזן | 1984–2004 | 483 |
השחקן הזר ששיחק הכי הרבה משחקים בכל הזמנים בליגת העל הוא מוראד מגמאדוב, שהופיע 457 פעמים במדי מכבי פתח תקווה.
מלכי השערים בכל הזמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנים פעילים מודגשים בכתב בולט
# | שחקן | שנות פעילות | שערים |
---|---|---|---|
1 | אלון מזרחי | 1989–2005 | 206 |
2 | עודד מכנס | 1974–1990 | 197 |
3 | אבי נמני | 1989–2008 | 194 |
4 | משה רומנו | 1965–1982 | 192 |
5 | שי הולצמן | 1990–2009 | 169 |
6 | מרדכי שפיגלר | 1963–1981 | 168 |
7 | ערן זהבי | 2006–היום | 166 |
8 | אורי מלמיליאן | 1973–1993 | 159 |
9 | דוד לביא | 1973–1988 | 158 |
10 | נחום סטלמך | 1952–1970 | 155 |
שיא השערים שהבקיע שחקן זר בליגת העל הוא 89, בו מחזיק ניקיטה רוקאביציה (במדי בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל באר שבע).
מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן מלכי השערים של ליגת העל בכל עונה מאז קום המדינה:[30][31][32]
|
|
|
שיאני הזכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן טבלת השחקנים שזכו בתואר מלך השערים יותר מפעם אחת
# | שם | זכיות | שנות זכייה |
---|---|---|---|
1 | משה רומנו | 4 | 1966, 1970, 1973, 1975 |
עודד מכנס | 1976, 1979, 1982, 1983 | ||
דוד לביא | 1978, 1980, 1984, 1985 | ||
אלון מזרחי | 1992, 1993, 1994, 1998 | ||
ערן זהבי | 2014, 2015, 2016, 2024 | ||
6 | מרדכי שפיגלר | 3 | 1966, 1968, 1969 |
שי הולצמן | 2003, 2004, 2006 | ||
8 | רפי לוי | 2 | 1958, 1960 |
שלמה לוי | 1961, 1962 | ||
זכריה רצאבי | 1961, 1963 | ||
ישראל אשכנזי | 1964, 1965 | ||
אורי מלמיליאן | 1986, 1990 | ||
חיים רביבו | 1995, 1996 | ||
אלירן עטר | 2009, 2013 | ||
ניקיטה רוקאביציה | 2020, 2021 | ||
עומר אצילי | 2022, 2023 |
שיאני שערים לעונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן טבלת השחקנים שכבשו יותר מ-25 שערים בעונה אחת:[33]
# | שם | קבוצה | עונה | שערים |
---|---|---|---|---|
1 | ערן זהבי | מכבי תל אביב | 2015/2016 | 35 |
2 | ניסים אלמליח | בית"ר תל אביב | 1954/1955 | 30 |
3 | ערן זהבי | מכבי תל אביב | 2013/2014 | 29 |
4 | אלון מזרחי | מכבי חיפה | 1993/1994 | 28 |
שלומי ארבייטמן | מכבי חיפה | 2009/2010 | ||
6 | נחום סטלמך | הפועל פתח תקווה | 1954/1955 | 27 |
אסי טובי | מכבי פתח תקווה | 1999/2000 | ||
ערן זהבי | מכבי תל אביב | 2014/2015 | ||
9 | עודד מכנס | מכבי נתניה | 1981/1982 | 26 |
אלון מזרחי | בני יהודה תל אביב | 1992/1993 | ||
חיים רביבו | מכבי חיפה | 1995/1996 | ||
עומר דמארי | הפועל תל אביב | 2013/2014 |
שיאים אישיים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיא שערים אישי במשחק ליגה אחד: עמיחי שוהם (הפועל פתח תקווה) - 7 שערים (7 בדצמבר 1944)
- שיא דקות רצופות ללא ספיגה בליגה הבכירה: דניאל טננבאום (מכבי תל אביב) - 1,272 דקות (2018/2019 - 2019/2020)
- שיא משחקים ללא ספיגה מתחילת העונה בליגה הבכירה: דניאל טננבאום (מכבי תל אביב) - 13 משחקים (עונת 2019/2020) - שיא עולמי (נכון ל-2020)
- השחקן הצעיר ביותר ששיחק בליגה הבכירה: בוני גינצבורג (מכבי תל אביב) - בגיל 15 ו-11 חודשים (6 בדצמבר 1980)
- כובש השער המהיר ביותר בליגה הבכירה: ניסים אלמליח (בית"ר תל אביב) - 5 שניות מפתיחת המשחק (23 בפברואר 1957)[34]
- שיאן הכרטיסים הצהובים בליגה הבכירה: ח'אלד ח'לאילה (בני סכנין) - 151 כרטיסים צהובים
- שיאן אליפויות רצופות: מהראן ראדי (מכבי תל אביב, הפועל באר שבע) - 6 (2012/2013–2017/2018)
עולות ויורדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | עולות מהלאומית (עד 1976 ליגה א', מ-1977 עד 1999 ארצית) | יורדות ללאומית (עד 1976 ליגה א', מ-1977 עד 1999 ארצית) |
---|---|---|
1949/1950 | אין | מכבי נס ציונה |
1951/1952 | הפועל כפר סבא, הפועל בלפוריה | הפועל ראשון לציון, מכבי ראשון לציון |
1953/1954 | בית"ר ירושלים, הפועל חדרה | אין |
1954/1955 | מכבי יפו | בית"ר ירושלים, הפועל חדרה, הפועל בלפוריה |
1955/1956 | אין (הכח תל אביב הפסידה בפלייאוף מול מכבי יפו) | מכבי רחובות, הפועל כפר סבא |
1956/1957 | הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים | אין |
1957/1958 | אין | אין |
1958/1959 | בני יהודה תל אביב | הפועל כפר סבא |
1959/1960 | שמשון תל אביב | הפועל רמת גן |
1960/1961 | הפועל טבריה | בית"ר תל אביב |
1961/1962 | הכח רמת גן | מכבי נתניה |
1962/1963 | הפועל רמת גן, הפועל לוד, מכבי שעריים | אין (מכבי פתח תקווה הייתה אמורה לרדת, אך הירידות הוקפאו) |
1963/1964 | בית"ר תל אביב, מכבי נתניה | הפועל לוד |
1964/1965 | הפועל מחנה יהודה, הפועל באר שבע | מכבי חיפה, הפועל טבריה |
1965/1966 | מכבי חיפה, סקציה נס ציונה | מכבי פתח תקווה, בית"ר תל אביב |
1966/1968 | הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים | הפועל מחנה יהודה, סקציה נס ציונה |
1968/1969 | בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווה | מכבי שעריים, הפועל רמת גן |
1969/1970 | הפועל חדרה, הפועל חולון | מכבי יפו, הפועל באר שבע |
1970/1971 | מכבי יפו, הפועל באר שבע | מכבי פתח תקווה, הפועל חולון |
1971/1972 | מכבי פתח תקווה, הפועל מרמורק | בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה |
1972/1973 | בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה | שמשון תל אביב, הפועל מרמורק |
1973/1974 | שמשון תל אביב | מכבי חיפה |
1974/1975 | מכבי חיפה, מכבי רמת עמידר | אין (בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה היו אמורות לרדת, אך הירידות הוקפאו) |
1975/1976 | הפועל יהוד, הפועל עכו | הפועל פתח תקווה, הפועל חדרה, בני יהודה תל אביב, מכבי רמת עמידר |
1976/1977 | הפועל חדרה | הפועל כפר סבא, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה |
1977/1978 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון | הכח רמת גן, הפועל עכו |
1978/1979 | הפועל פתח תקווה, מכבי רמת עמידר, הכח רמת גן | הפועל חדרה, הפועל ירושלים, הפועל ראשון לציון |
1979/1980 | הפועל ראשון לציון, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן | הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים |
1980/1981 | מכבי חיפה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים | הפועל חיפה, מכבי רמת עמידר, הפועל רמת גן |
1981/1982 | הפועל לוד, מכבי יבנה, הפועל רמת גן | הפועל ראשון לציון, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה |
1982/1983 | הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, מכבי רמת עמידר | הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן |
1983/1984 | הפועל פתח תקווה, הפועל חיפה, הפועל כפר סבא | הפועל יהוד, מכבי רמת עמידר, בני יהודה תל אביב |
1984/1985 | מכבי שעריים, בני יהודה תל אביב, הפועל ירושלים | הכח רמת גן, הפועל לוד, בית"ר תל אביב |
1985/1986 | מכבי יפו, הפועל לוד, בית"ר נתניה | מכבי שעריים, הפועל חיפה, הפועל ירושלים |
1986/1987 | הפועל צפרירים חולון | בית"ר נתניה, מכבי יפו, מכבי יבנה |
1987/1988 | הפועל טבריה, הפועל ירושלים | מכבי פתח תקווה, הפועל לוד |
1988/1989 | הפועל רמת גן | הפועל תל אביב, הפועל צפרירים חולון, הפועל טבריה |
1989/1990 | הפועל צפרירים חולון, הפועל תל אביב | שמשון תל אביב, הפועל רמת גן |
1990/1991 | מכבי פתח תקווה, מכבי יבנה | הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים |
1991/1992 | בית"ר ירושלים, הפועל חיפה | הפועל ירושלים, מכבי יבנה |
1992/1993 | מכבי הרצליה, מכבי עירוני אשדוד, הפועל כפר סבא | בית"ר תל אביב |
1993/1994 | הפועל בית שאן, בית"ר תל אביב, עירוני ראשון לציון | הפועל כפר סבא |
1994/1995 | הפועל כפר סבא, מכבי יפו | מכבי נתניה, מכבי עירוני אשדוד |
1995/1996 | הפועל ירושלים, הפועל טייבה | מכבי יפו, בית"ר תל אביב |
1996/1997 | הפועל אשקלון, מכבי עירוני אשדוד | הפועל טייבה, הפועל צפרירים חולון |
1997/1998 | מכבי יפו, הפועל צפרירים חולון | הפועל אשקלון, הפועל באר שבע |
1998/1999 | מכבי נתניה | מכבי יפו, הפועל בית שאן, הפועל צפרירים חולון |
1999/2000 | הפועל צפרירים חולון | מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים |
2000/2001 | מכבי קריית גת, הפועל באר שבע | הפועל צפרירים חולון, בני יהודה תל אביב |
2001/2002 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא | מכבי קריית גת, הפועל חיפה |
2002/2003 | מכבי אחי נצרת, בני סכנין | הפועל כפר סבא, עירוני ראשון לציון |
2003/2004 | הפועל נצרת עילית, הפועל חיפה | מכבי נתניה, מכבי אחי נצרת |
2004/2005 | מכבי נתניה, הפועל כפר סבא | הפועל באר שבע, הפועל חיפה |
2005/2006 | מכבי הרצליה, הכח עמידר רמת גן | בני סכנין, הפועל נצרת עילית |
2006/2007 | בני סכנין, עירוני קריית שמונה | הפועל פתח תקווה, הכח עמידר רמת גן |
2007/2008 | הכח עמידר רמת גן, הפועל פתח תקווה | מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא |
2008/2009 | הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן, הפועל רעננה, אחי נצרת | עירוני קריית שמונה, הכח עמידר רמת גן |
2009/2010 | עירוני קריית שמונה, הפועל אשקלון | מכבי אחי נצרת, הפועל רעננה |
2010/2011 | הפועל רמת השרון, הפועל ראשון לציון | הפועל רמת גן, הפועל אשקלון |
2011/2012 | הפועל רמת גן | מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון, הפועל פתח תקווה |
2012/2013 | מכבי פתח תקווה, הפועל רעננה | הפועל רמת גן, מכבי נתניה |
2013/2014 | מכבי נתניה, הפועל פתח תקווה | הפועל רמת השרון, בני יהודה תל אביב |
2014/2015 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא | הפועל פתח תקווה, מועדון ספורט אשדוד |
2015/2016 | מועדון ספורט אשדוד, הפועל אשקלון | מכבי נתניה, הפועל עכו |
2016/2017 | מכבי נתניה, הפועל עכו | הפועל תל אביב, הפועל כפר סבא |
2017/2018 | הפועל תל אביב, הפועל חדרה | הפועל אשקלון, הפועל עכו |
2018/2019 | הפועל כפר סבא, סקציה נס ציונה | בני סכנין, מכבי פתח תקווה |
2019/2020 | מכבי פתח תקווה, בני סכנין | הפועל רעננה, סקציה נס ציונה |
2020/2021 | הפועל נוף הגליל, הפועל ירושלים | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא |
2021/2022 | מכבי בני ריינה, סקציה נס ציונה | הפועל נוף הגליל, מכבי פתח תקווה |
2022/2023 | מכבי פתח תקווה, הפועל פתח תקווה | עירוני קריית שמונה, סקציה נס ציונה |
2023/2024 | עירוני קריית שמונה, עירוני טבריה | הפועל פתח תקווה, הפועל תל אביב |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל כדורגל |
- כדורגל בישראל
- כדורגלן העונה בישראל
- ליגת העל בכדורגל נשים
- ליגת העל בכדורגל לנוער
- הליגה הישראלית בכדורגל חופים
- קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורגל
- אתר מנהלת הליגות לכדורגל
- ליגת הבורסה לניירות ערך, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- אשר גולדברג, 80 שנים לליגה הישראלית, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 17 בנובמבר 2011
- וואלה! ספורט - ליגת העל
- ערוץ הספורט - ליגת העל
- ONE - ליגת העל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דירוג אופ"א
- ^ בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
- ^ מכבי חשמונאי הפועל ירושלים 0-8, דואר היום, 13 בנובמבר 1931
- ^ המאזן החדש של הליגה הארצית, דואר היום, 27 במאי 1932
- ^ התחרויות על הגביע, הירדן, 3 ביוני 1934
גביע א"י ל"הפועל", דואר היום, 3 ביוני 1934 - ^ "נאמנים להתחייבות הכנסת ה-VAR בפלייאוף", באתר ערוץ הספורט, 27 בספטמבר 2018
- ^ טל וולק, אלופה גם בבונוסים: הפועל תל אביב תקבל מענקים בגובה 2.7 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 במאי 2010
- ^ השתתפות נציגות ישראל בתחרויות המאורגנות על ידי אופ"א בעונת 2021/222, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 9 בנובמבר 2020
- ^ לי-אור אברבך, שרון בורנשטיין, צ'רלטון רכשה שידורי ליגת העל ב-126 מ' ש' לעונה - מי ישלם את המחיר?, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2015
- ^ nrg מעריב, ליגת העל בכדורגל היא מהיום "ליגת ווינר", באתר nrg, 1 ביולי 2010
- ^ דור בלך, כך ייראה הסכם השיווק הבא של ליגת העל, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
- ^ דירקטוריון המנהלת הכריע: ליגת העל תקרא "ליגת JAPANIKA", באתר מנהלת הליגות לכדורגל, 23 באוגוסט 2018
- ^ רון שטיין, "ליגת הבורסה לני"ע": בן זאב סיכם על מתן חסות לליגת העל בכדורגל תמורת 12 מיליון שקל לשלוש שנים, באתר גלובס, 28 במאי 2019
- ^ אלמוג עזר, ליגת העל בכדורגל מחליפה נותן חסות: הבנק הדיגיטלי במקום הבורסה, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2022
- ^ ספונסר חדש לליגת העל בכדורגל: זו החסות חסרת התקדים שאושרה על ידי מנהלת הליגות, באתר ישראל היום, 28 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 רשימת אלופות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ 100 שנות כדורגל (1906–2006), עמוד 35
- ^ 1928 הייתה שנת קבלת ההתאחדות הארץ ישראלית לפיפ"א, ובהודעת הקבלה נכתב כי מכבי חשמונאי זכתה באליפות הליגה. הודעה זו ידועה כשגויה לחלוטין, כיוון שעונת המשחקים הראשונה בליגה הארץ ישראלית נערכה בפועל רק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. לא ידוע מה מקורה של טעות זו, ועיתונאי הספורט אלישע שוחט משער בספרו "100 שנות כדורגל בישראל"[17] כי הרישום נעשה לצורכי יחסי ציבור בפיפ"א. בעקבות פרשה זו הקבוצה רשומה עד היום כ"זוכה" הרשמית בליגה של שנת 1928, שלמעשה לא התקיימה מעולם.
- ^ העונה הסדירה הופסקה כאשר קבוצת הפועל תל אביב הייתה במקום הראשון ועל כן הוכרזה כאלופה השנוייה במחלוקת. הכרזה זו הפכה לרשמית ומצוייה עד היום ברשימות ההתאחדות כנכונה, למרות שהליגה לא הגיעה לסיומה המלא.
- ^ 1 2 בעונה זו התקיימו ליגות אזוריות, האלופה במחוז תל אביב מוכרת כאלופת הליגה הארץ ישראלית
- ^ באותה עונה זכתה בית"ר תל אביב באליפות מחוז דרום והפועל תל אביב באליפות מחוז צפון, ונקבע מראש שאליפות הליגה תוכרע במשחק בין האלופות המחוזיות, אולם משחק זה לא נערך מעולם, ועל כן לא נקבעה אלופה לליגה באותה עונה. ראו לוניה והמנורה, עמוד 23
- ^ עקב מלחמת העצמאות
- ^ התקיימו משחקי ידידות בלבד בין הקבוצות
- ^ בעקבות המשכות ארוכה של העונה הקודמת דילגו לעונה הבאה
- ^ 1 2 עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים
- ^ תומר לוי, המנהלת: חמש אליפויות שוות כוכב מעל הלוגו, באתר ערוץ הספורט, 26 בדצמבר 2019
- ^ לאחר קום המדינה
- ^ לעונה רגילה. בעונה הכפולה של 1966/1968 השיא עומד על 30 ניצחונות מ-60 משחקים
- ^ 1 2 בעידן שלוש נקודות לניצחון
- ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר RSSSF
- ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר ONE
- ^ 100 שנות כדורגל 2006-1906 - אלישע שוחט, הוצאה עצמית, שנת 2006 - עמודי העונות
- ^ מרדכי שפיגלר כבש 38 שערים במדי מכבי נתניה בעונה הכפולה שנמשכה 60 מחזורים
- ^ פרופיל באתר הפועל רמת-גן
כדורגל בישראל | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ניהול | ההתאחדות לכדורגל בישראל • מנהלת הליגות לכדורגל • ארגון השחקנים • רשימת קבוצות רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • מבנה ליגות הכדורגל בישראל • היכל התהילה | ||||||||||||||
תחרויות |
| ||||||||||||||
נבחרות |
|
ליגת העל בכדורגל - עונת 2024/2025 | |
---|---|
|
ליגות הכדורגל העליונות של אירופה (אופ"א) | ||
---|---|---|
מפעלי הווה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איי פארו • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנגליה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ויילס • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • צפון מקדוניה • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סקוטלנד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צפון אירלנד • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
מפעלי עבר | הפוטבול ליג (אנגליה) • ברית המועצות • יוגוסלביה • מזרח גרמניה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה |
עונות בליגה העליונה בישראל | ||
---|---|---|
ליגת ארץ ישראל | ||
ליגה א' והליגה הלאומית | 1949/1950 • | |
ליגת העל | 1999/2000 • 2000/2001 • 2001/2002 • 2002/2003 • 2003/2004 • 2004/2005 • 2005/2006 • 2006/2007 • 2007/2008 • 2008/2009 • 2009/2010 • 2010/2011 • 2011/2012 • 2012/2013 • 2013/2014 • 2014/2015 • 2015/2016 • 2016/2017 • 2017/2018 • 2018/2019 • 2019/2020 • 2020/2021 • 2021/2022 • 2022/2023 • 2023/2024 • 2024/2025 |