ליגת העל הספרדית בכדורגל נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל הספרדית לנשים
The Primera División de la Liga de Fútbol Femenino
סמל ליגת העל הספרדית לנשים
סמל ליגת העל הספרדית לנשים
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1988
ארגון מפעיל פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית
מספר מתמודדים 16
מדינות משתתפות ספרדספרד ספרד
יבשת אירופה
שמות קודמים הסופר ליגה הספרדית לנשים, ליגת הכבוד לנשים, הליגה הלאומית לנשים
אלוף/ה נוכחי/ת ברצלונה
הכי הרבה זכיות ברצלונה (7 זכיות)
מפעל מקביל גביע המלכה בספרד
מפעל נמוך יותר הליגה השנייה בספרד לכדורגל נשים
אתר הליגה

ליגת העל הספרדית לנשיםספרדית: The Primera División de la Liga de Fútbol Femenino) היא הליגה הבכירה במערכת הליגות של כדורגל הנשים בספרד שמופעלת על ידי פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית. הליגה נוסדה ב-1988 כליגה הלאומית לנשים ופועלת ברציפות משנה זו. במהלך השנים עברה שינויי שם ופורמט וכיום היא נחשבת לאחת הליגות הטובות באירופה והחל מעונת 2021/2022 תשלח שלוש נציגות לליגת האלופות לנשים. הליגה מוגדרת כיום כמקצוענית, כוללת 16 קבוצות ובמהלך שנות פעילותה היו בה 12 אלופות שונות. ברצלונה היא הקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים באליפות - 7 זכיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הלאומית לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה נוסדה בשנת 1988 על ידי 9 קבוצות שלקחו חלק בעונתה הראשונה. במשך השנים הצטרפו לליגה קבוצות נוספות.

ליגת הכבוד לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 1996/1997 הליגה חולקה לארבעה בתים. מנצחות הבתים עלו לשלב חצי הגמר והמנצחות בשלב זה עלו לגמר כשהמנצחת בגמר הוכרזה כאלופה.

הסופר ליגה הספרדית לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2001/2002 שונה שוב הפורמט לליגה אחת שכוללת את כל הקבוצות שמשחקות מול כל האחרות בשיטת בית וחוץ. בתחילה כללה הליגה 14 קבוצות אך בהמשך עלה המספק ל-16 קבוצות. החל מעונת 2009/2010 הורחבה הליגה ל-24 קבוצות שחלוקו לשלושה בתים כשהקבוצות בבתים משחקות ביניהן. שתי הראשונות בכל בית ושתי הקבוצות הטובות מבין אלו שסיימו במקום השלישי עלו לפלייאוף כשבסוף העונה שתי הקבוצות הראשונות התמודדו במשחק אחד מכריע על תואר האליפות.

ליגת העל לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 2011/2012 הליגה מותגה מחדש כליגת העל לנשים (Primera División), שיטת הבתים בוטלה והליגה כללה 18 קבוצות וצומצמה ל-16 קבוצות בעונה העוקבת. החל מעונת 2016/2017 הליגה נקראת ליגה איברדולה (Liga Iberdrola) מטעמי חסות. השם שונה קצת ב-2019 לליגת העל איברדולה(Primera Iberdrola).

ב-10 ביוני 2020 הליגה הוכרה רשמית כליגה מקצוענית.

המועדונים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות הליגה נכון לעונת 2021/2022 הן:

קבוצה עיר אצטדיון תכולה
אייבר אייבר Unbe 500
אלאבס ויטוריה Ciudad Deportiva José Luis Compañón 2,500
אתלטיק בילבאו בילבאו Lezama Facilities 3,200
אתלטיקו מדריד מדריד Centro Deportivo Wanda Alcalá de Henares 2,500
ברצלונה ברצלונה אצטדיון יוהאן קרויף 6,000
גרנדילה טנריף גרנדילה, טנריפה La Palmera 2,700
הואבה ולבה La Orden 2,000
ויאריאל ויאריאל Mini Estadi 5,000
ולנסיה ולנסיה Antonio Puchades 3,000
לבאנטה ולנסיה Campo Municipal El Terrer 600
מדריד CFF מדריד Estadio Antiguo Canódromo 3,500
סביליה סביליה Jesús Navas 5,000
ראיו ואיקאנו מדריד Ciudad Deportiva 2,500
ריאל בטיס סביליה Luis del Sol 1,300
ריאל מדריד מדריד Alfredo Di Stéfano 6,000
ריאל סוסיאדד סן סבסטיאן Zubieta 2,500

אליפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצות אלופה נקודות סגנית נקודות מקום שלישי נקודות
הליגה הלאומית
1988–89 9 פנייה ברצלונה 24 פארק אלקובנדס 21 אספניול 20
1989–90 12 אתלטיקו וייה דה מדריד 43 פנייה ברצלונה 39 אספניול 30
1990–91 8 אויארצון 20 אתלטיקו וייה דה מדריד 20 אנורגה 20
1991–92 8 אנורגה 27 ברצלונה 19 אויארצון 17
1992–93 7 אורוקייטה וייוורדה 24 אנורגה 21 ברצלונה 20
1993–94 10 אורוקייטה וייוורדה 49 אנורגה 42 ברצלונה 40
1994–95 10 אנורגה 48 אורוקייטה וייוורדה 40 אספניול 34
1995–96 9 אנורגה 36 אורוקייטה וייוורדה 31 אספניול 30
ליגת הכבוד
1996–97 סנט ויסנט [1] אנורגה - גויין לה-פורסה -
1997–98 45 אתלטיקו מלגה [2] סנט ויסנט - -
1998–99 50 אורוקייטה וייוורדה [3] פואבלה - -
1999–2000 50 פואבלה [4] טורחון - -
2000–01 56 לבאנטה [5] אייבר - -
הסופר ליגה
2001–02 11 לבאנטה 57 פואבלה 51 אספניול 37
2002–03 12 אתלטיק בילבאו 55 לבאנטה 55 פואבלה 46
2003–04 14 אתלטיק בילבאו 60 סאבאדל 58 לבאנטה 58
2004–05 14 אתלטיק בילבאו 66[6] לבאנטה 63 אספניול 57
2005–06 13 אספניול 60 היספאליס[7] 60 לבאנטה 55
2006–07 14 אתלטיק בילבאו 64 אספניול 63 לבאנטה 55
2007–08 14 לבאנטה 71 ראיו ואיקאנו 71 אתלטיק בילבאו 53
2008–09 16 ראיו ואיקאנו 81 לבאנטה 76 אתלטיק בילבאו 65
2009–10 22 ראיו ואיקאנו [8] אספניול - אתלטיק בילבאו -
2010–11 23 ראיו ואיקאנו [9] אספניול - אתלטיק בילבאו -
ליגת העל
2011–12 18 ברצלונה 94 אתלטיק בילבאו 91 אספניול 76
2012–13 16 ברצלונה 76 אתלטיק בילבאו 74 אתלטיקו מדריד 68
2013–14 16 ברצלונה 79 אתלטיק בילבאו 69 אתלטיקו מדריד 54
2014–15 16 ברצלונה 77 אתלטיקו מדריד 69 אתלטיק בילבאו 65
2015–16 16 אתלטיק בילבאו 78 ברצלונה 77 אתלטיקו מדריד 69
2016–17 16 אתלטיקו מדריד 78[10] ברצלונה 75 ולנסיה 68
2017–18 16 אתלטיקו מדריד 77 ברצלונה 76 אתלטיק בילבאו 56
2018–19 16 אתלטיקו מדריד 84 ברצלונה 78 לבאנטה 57
2019–20[11] 16 ברצלונה 59[12] אתלטיקו מדריד 50 לבאנטה 45
2020–21 18 ברצלונה 99 ריאל מדריד 74 לבאנטה 70
2021–22 16 ברצלונה 90[13] ריאל סוסיאדד 66 ריאל מדריד 60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה בבית אחרון בו שיחקו אלופות ארבעת הבתים, בסבב משחקי בית-חוץ.
  2. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה במשחק גמר בו אתלטיקו מלגה ניצחה את סנט ויסנט 2–0.
  3. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה במשחק גמר בו אורוקייטה וייוורדה ניצחה את פובאלה.
  4. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה במשחק גמר בו פואבלה ניצחה את טורחון בדו קרב פנדלים לאחר תיקו 0–0.
  5. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה במשחק גמר בו לבאנטה ניצחה את אייבר 4–0.
  6. ^ עונה ללא הפסדים (26 משחקים).
  7. ^ סביליה השתתפה כנותנת חסות של היספאליס, לפני שהקימה את הקבוצה שלה ב-2008.
  8. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה בגמר כפול בו ניצחה ראיו ואיקאנו 1–0 ו-1–1.
  9. ^ העונה שוחקה בבתים, האליפות הוכרעה בגמר כפול בו ניצחה ראיו ואיקאנו 2–2 ו-1–2.
  10. ^ עונה ללא הפסדים (30 משחקים).
  11. ^ עקב מגפת הקורונה בספרד, העונה הופסקה באמצעה.
  12. ^ עונה ללא הפסדים (21 משחקים).
  13. ^ עונה מושלמת – ללא הפסדים או תיקו (30 ניצחונות).