ליגת העל הצרפתית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליג 1
Ligue 1
Soccerball current event.svg עונת 2020/2021 בליג 1
Ligue 1 FR.png
שם מלא championnat de France de football
כינוי "הליגה הלאומית" (1932–1972)
"ליגה 1" (1972–2002)
"ליג 1" (2002–הווה)
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הצרפתית (1932–1939)
מנהלת הליגות הצרפתית (1946–הווה)
מדינות צרפתצרפת  צרפת
מונקומונקו  מונקו
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 20
נשיאה נטלי בוי דה לה טור
תאריך הקמה 1932
2002 (כ"ליג 1")
אלופה נוכחית פריז סן-ז'רמן (זכייה 9)
מירב הזכיות סנט אטיין (10 זכיות)
מפעל מקביל הגביע הצרפתי
מפעל נמוך ליג 2
האתר הרשמי
סמליל "ליג 1" בשנים 20082020.

ליג 1צרפתית: Ligue 1, כלומר ליגה 1, או בשמה המלא Championnat de France de football, אליפות צרפת בכדורגל), המוצגת בשם ליג 1 אובר איטס (בצרפתית: Ligue 1 Uber Eats) עקב חסות מסחרית עם Uber Eats,‏[1][2][3] היא ליגת כדורגל מקצוענית, העומדת בראש מערכת ליגות הכדורגל בצרפת, וזוהי תחרות הכדורגל הבכירה במדינה. ליג 1 מנוהלת על ידי מנהלת הליגות הצרפתית (בצרפתית: Ligue de Football Professionnel, ובקיצור LFP), מכילה 20 מועדונים, ופועלת במערכת עלייה וירידה לליג 2 וממנה.

עונת המשחקים נמשכת מאוגוסט עד מאי. המועדונים משחקים שני משחקים נגד כל שאר המועדונים האחרים בליגה - פעם אחת בבית ופעם בחוץ - סך כולל של 38 משחקים בעונה. רוב המשחקים משוחקים בשבתות וימי ראשון, עם כמה משחקים המתקיימים בערבי יום חול. הליגה מושעת באופן קבוע בסוף השבוע האחרון שלפני חג המולד למשך שבועיים, והיא חוזרת בשבוע השני של חודש ינואר. ליג 1 היא אחת מליגות הכדורגל הלאומיות הבכירות, הליגה מדורגת כיום במקום החמישי באירופה מאחורי הלה ליגה הספרדית, הפרמייר ליג האנגלית, הבונדסליגה הגרמנית והסרייה א' האיטלקית.[4]

ליג 1 נחנכה ב-11 בספטמבר 1932 בשם הליגה הלאומית (בצרפתית: Division Nationale), ובשנת 1972 שינתה את שמה לליגה 1 (בצרפתית: Division 1), שנשאר עד שנת 2002, בה שונה השם לליג 1. סנט אטיין הוא המועדון המצליח ביותר בצרפת עם 10 אליפויות ליגה, ואילו אולימפיק ליון הוא המועדון שזכה במספר האליפויות הרצופות הגדול ביותר (שבע אליפויות רצופות בין השנים 2002 ל-2008). עם השתתפות ב-69 עונות ליג 1, אולימפיק מרסיי מחזיקה בשיא מספר העונות בליגה, ואילו פריז סן-ז'רמן מחזיקה בשיא ההשתתפות הרצופה ביותר עם 45 עונות בליגה ברציפות (משנת 1974 ועד לפחות 2021). האלופות הנוכחיות היא פריז סן ז'רמן, שזכתה באליפות התשיעית שלה בעונת 2019/20. כמו כן, מועדון מונקו הזר, זכה מספר פעמים בליגה, מה שהופך את הליגה לתחרות חוצה גבולות.[5]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם 20 מועדונים בליג 1. במהלך העונה, שנמשכת בדרך כלל מאוגוסט עד מאי, כל מועדון משחק נגד המועדונים האחרים פעמיים, פעם באצטדיון הביתי שלהם ופעם בזה של יריביהם, בסך הכל 38 משחקים, אם כי נסיבות מיוחדות עשויות לאפשר למועדון לארח משחקים במקומות אחרים כמו למשל כשליל אירחה את אולימפיק ליון בסטאד דה פראנס בשנים 2007 ו-2008. הקבוצות מקבלות שלוש נקודות על ניצחון ונקודה אחת על תיקו. לא מוענקות נקודות על הפסד. הקבוצות מדורגות על פי סכום הנקודות, ואז הפרש שערים ואז שערים שהובקעו. בסוף כל עונה המועדון עם מרב הנקודות מוכתר לאלוף הליגה. אם סכום הנקודות שווה, הפרש השערים ולאחר מכן מספר השערים שהובקעו קובעים את זהות המנצח. אם עדיין יש שוויון, הקבוצות נחשבות באותו מקום בטבלה. אם יש שוויון להכרעת האליפות, הירידה או ההעפלה לתחרויות אחרות, קובעים משחק באצטדיון נטרלי שבו יקבע הדירוג. לעונת 2015/16 בלבד, 2 קבוצות ירדו ורק 2 קבוצות מליג 2 עלו לליג 1, אך החלטה זו שונתה ונקבע כי 3 קבוצות ירדו לליג 2 ו-3 קבוצות יעלו ממנה.[6] לפיכך, הייתה זו עונת 2016/17 שראתה את חזרתו של פלייאוף הירידה, בין הקבוצה מהמקום ה-18 בליג 1 לבין הקבוצה מהמקום השלישי בליג 2, בסדרה של שני משחקים, כשהקבוצה מליג מארחת את המשחק הראשון.[7] עונה לאחר מכן הוחלט כי פלייאוף העלייה יתרחב ויכלול את הקבוצות מהמקומות 3–5 בליג 2, שיתחרו ביניהן, והמנצחת תשחק נגד הקבוצה מהמקום ה-18 בליג 1.

שיטת הניקוד הבינלאומית של משחקי ליגה, לפיה מנצחת המשחק זוכה בשלוש נקודות, המפסידה לא זוכה באף נקודה והקבוצות המסיימות בתיקו זוכות בנקודה אחת כל אחת הונהגה בליגה הצרפתית בעונת 1994, לאחר שנוסתה פעם אחת בעונת 1988/1989. בעבר, הליגה השתמשה במתכונת עליית וירידת ליגה אחרת. לפני שנת 1995 פורמט הליגה היה כך ששתי הקבוצות התחתונות ירדו ישירות לליג 2, והתקיים פלייאוף בין הקבוצה התחתונה השלישית מליג 1 לבין הקבוצה שניצחה את הפלייאוף בליג 2 בין קבוצות הצמרת שלא קיבלו העפלה אוטומטית (מקומות 2–3 מכל בית, אז ליג 2 הייתה מחולקת ל-2 בתים), בדומה לארדיוויזיה ההולנדית ולבונדסליגה הגרמנית. הליגה ניסתה גם את חוק ה"בונוס" משנת 1973 עד 1976, שעל פיו קבוצה שמבקיעה שלושה שערים או יותר במשחק זוכה בנקודה אחת נוספת למאזנה, ללא קשר לתוצאת המשחק, במטרה לעודד משחק התקפי. החוק בוטל לבסוף מכיוון שלא הוכח שהקבוצות משחקות באופן יותר התקפי בעקבות החוק. בפתיחת עונת 2006/2007, הציגה הליגה את "טבלת המשחק ההתקפי "כדי לעודד הבקעה של שערים נוספים בליג 1 ובליג 2. מנהלת הליגות, בעזרת המאמן לשעבר מישל הידלגו, הציגה את הרעיון בכדי לתגמל את הקבוצות שכובשות הכי הרבה שערים. הטבלה הייתה דומה לרעיון הקודם, אך הייתה עצמאית מטבלת הליגה הרשמית, והמועדונים תוגמלו רק בבונוסים כספיים.

העפלה למפעלים אירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לעונת 2017/18, כפי שנקבע על ידי שיטת הדירוג של אופ"א, שלוש הקבוצות הראשונות בליג 1 מעפילות לליגת האלופות, כאשר השתיים הראשונות מעפילות ישירות לשלב הבתים. הקבוצה במקום השלישי מעפילה לסיבוב המוקדמות השלישי. הקבוצה שבמקום הרביעי מעפילה לליגה האירופית. שני המקומות האחרים לליגה האירופית נקבעים באמצעות שתי תחרויות הגביע המקומיות במדינה, הגביע הצרפתי וגביע הליגה הצרפתית. אם שתי זוכות הגביע העפילו למפעל אירופי דרך מיקום הליגה שלהם, הקבוצות שבמקום החמישי והשישי בטבלת ליג 1 יעפילו לליגה האירופית במקומן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל מקצועני בצרפת לא היה קיים עד יולי 1930, אז "המועצה הלאומית" של התאחדות הכדורגל הצרפתית הצביעה 128–20 בעד הפיכת הכדורגל למקצועני (כלומר להתחיל לשלם לשחקנים עבור ביצועיהם). האבות המייסדים של הכדורגל המקצועני הצרפתי הם ז'ורז' באיירו, עמנואל גמבארדלה וגבריאל אנו. הליגה המקצוענית הוקמה בשנת 1932.

על מנת ליצור בהצלחה ליגת כדורגל מקצוענית במדינה, ההתאחדות הגבילה את הליגה לעשרים מועדונים. על מנת להשתתף בליגה הוטלו על המועדונים שלושה קריטריונים חשובים:

  • למועדון הנכנס חייבות להיות תוצאות טובות והישגים בעבר.
  • למועדון הנכנס חייבת להיות היכולת לספק מספיק הכנסות בכדי לאזן את מאזן הכספים שלו.
  • על המועדון הנכנס להיות מסוגל לגייס בהצלחה לפחות שמונה שחקנים מקצועניים.

מועדונים רבים לא הסכימו עם הקריטריונים האלו, הבולטים שבהם היו שטרסבורג, רובה, אמיין וסטאד פראנסה, בעוד שאחרים כמו סטאד רן, עקב חשש מפני פשיטת רגל, ואולימפיק ליל, בגלל ניגוד עניינים, סירבו להתמקצע. נשיא אולימפיק ליל, אנרי ז'וריס, שהיה גם יו"ר "ליגת הצפון" (Ligue du Nord, ליגה שכללה מועדונים מהמחוזות: נור, פה-דה-קאלה וסום), חשש שהליגה שלו תתפרק והציע שהליגה שלו תהפוך לליגה השנייה מתחת לליגה החדשה. בסופו של דבר מועדונים רבים קיבלו מעמד מקצועני, אם כי היה קשה יותר לשכנע מועדונים בצפון המדינה; שטרסבורג, רובה ואמיין סירבו לקבל את הליגה החדשה, ואילו לעומת זאת, מילוז, אקסלסיור רובה, מץ, ופיב קיבלו עליהם את המקצועניות. בדרום צרפת מועדונים כמו אולימפיק מרסיי, יר, מונפלייה, נים, קאן, אנטיב וניס תמכו מאוד בליגה החדשה וקיבלו את מעמדם המקצועני ללא ויכוח.

לאחר ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הפתיחה של ליגת הכדורגל המקצוענית, שנקראה "הליגה הלאומית", נערכה בשנים 19321933. 20 מועדוני עונת הפתיחה של "הליגה הלאומית" היו: אולימפיק אלס, אולימפיק ליל, אולימפיק מרסיי, אנטיב, אקסלסיור רובה, אתלטיק פריז, הכוכב האדום אולימפיק, יר, מונפלייה, מילוז, מץ, נים, ניס, סושו, סט, סטאד רן, פיב, קאן, קלוב פראנסה, וראסינג פריז. 20 המועדונים חולקו לשני בתים בני 10 קבוצות, כאשר שלוש הקבוצות התחתונות מכל בית ירדו לליגה 2. שתי המנצחות של כל בית התמודדו אחת מול השנייה בגמר שנערך באצטדיון נייטרלי, שבאותה השנה היה האצטדיון האולימפי איב-דו-מנואר. הגמר הראשון נערך ב-14 במאי 1933 בו נפגשו זוכת בית א', אולימפיק ליל, נגד סגנית בית ב', קאן. אנטיב, זוכת בית ב', הייתה אמורה להשתתף בגמר אך היא הואשמה בשחיתות על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתית שפסלה אותה. בגמר הראשון זכתה אולימפיק ליל באליפות הליגה הראשונה, לאחר ניצחון 4–3 במשחק. לאחר העונה החליטה הליגה לשמור על 14 המועדונים בליגה ולא להעלות אף קבוצה מהליגה השנייה. הליגה גם החליטה לשנות את מ"הליגה הלאומית" לפשוט "ליגה 1". בעונת 1934/1935 ארגנה הליגה מערכת עלייה וירידה חוקית, שהביאה את סך כל המועדונים בליגה הראשונה ל-16. המספר נשאר זהה עד עונת 1938/1939.

עקב מלחמת העולם השנייה, הכדורגל הושעה על ידי הממשלה הצרפתית ומנהלת הליגות הצרפתית, אם כי המועדונים החברים בה המשיכו לשחק בתחרויות אזוריות. במהלך "אליפויות המלחמה", כפי שהן מכונות, בוטל הכדורגל המקצועני על ידי משטר וישי והמועדונים נאלצו להשתתף בליגות אזוריות, אשר נקראו "אזור דרום" (Zone Sud) ו"אזור צפון" (Zone Nord). בגלל ששתי הליגות לא היו תחת ניהולן, מנהלת הליגות והתאחדות הכדורגל אינן מכירות במנצחות התחרויות האלו כאלופות של אותן השנים, ולכן אין אלופות צרפת בין השנים 1939 ו־1945. לאחר סיום המלחמה ושחרור צרפת, הכדורגל המקצועני שב לפעילות בצרפת. הליגה הראשונה הגדילה את מספר המועדונים ל-18. מספר זה נותר עד לעונת 1965/1966 שבה הוגדל המספר ל-20. בשנת 2002, הליגה שינתה את שמה מ"ליגה 1" ל"ליג 1".

קבוצות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל מנהלת הליגות בשנים 2009–2019
סמל מנהלת הליגות משנת 2019

בעונת 2020/2021 משתתפות בליגה הקבוצות:

מועדון עיר אצטדיון מושבים מיקום בעונת 2019/2020
אולימפיק ליון דשין-שארפיו אצטדיון גרופמה 59,186 7
אולימפיק מרסיי מרסיי סטאד ולודרום 67,394 2
אנז'ה אנז'ה אצטדיון רמון קופה 18,752 11
ברסט ברסט אצטדיון פרנסיס-לה בלה 15,931 14
דיז'ון דיז'ון אצטדיון גסטון ז'ראר 15,995 16
ז'ירונדן דה בורדו בורדו מאטמוט אטלנטיק 42,115 12
לאנס לאנס אצטדיון פליקס בולאר 37,705 ליג 2, 2
לוריאן לוריאן אצטדיון המוסטואיר 18,890 ליג 2, 1
ליל וילנב-ד'אסק אצטדיון פייר מורואה 50,186 4
מונפלייה מונפלייה אצטדיון דה לה מוסו 32,900 8
מונקו מונקומונקו מונקו אצטדיון לואי השני 18,523 9
מץ מץ אצטדיון סיינט-סימפורין 25,636 15
נאנט נאנט אצטדיון דה לה בוז'ואר 35,322 13
נים נים אצטדיון קוסטיר 18,482 18
ניס ניס אליאנץ ריביירה 35,624 6
סטאד ריימס ריימס אצטדיון אוגוסט דלאון 21,684 5
סטאד רן רן רואזון פארק 29,778 3
סנט אטיין סנט אטיין סטאד ז'ופרואה-גישאר 41,965 17
פריז סן-ז'רמן פריז פארק דה פראנס 48,583 1
שטרסבורג שטרסבורג אצטדיון דה לה מיניו 29,230 10

אלופות הליגה לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה
הליגה הלאומית
1932/1933 אולימפיק ליל
1933/1934 סט
1934/1935 סושו
1935/1936 ראסינג פריז
1936/1937 מרסיי
1937/1938 סושו
1938/1939 סט
1940–1945 אין[א]
1945/1946 ליל
1946/1947 רובה-טורקואן
1947/1948 אולימפיק מרסיי
1948/1949 סטאד ריימס
1949/1950 בורדו
1950/1951 ניס
1951/1952 ניס
1952/1953 סטאד ריימס
1953/1954 ליל
1954/1955 סטאד ריימס
1955/1956 ניס
1956/1957 סנט אטיין
1957/1958 סטאד ריימס
1958/1959 ניס
1959/1960 סטאד ריימס
1960/1961 מונקו
1961/1962 סטאד ריימס
1962/1963 מונקו
1963/1964 סנט אטיין
1964/1965 נאנט
 
עונה אלופה
1965/1966 נאנט
1966/1967 סנט אטיין
1967/1968 סנט אטיין
1968/1969 סנט אטיין
1969/1970 סנט אטיין
1970/1971 אולימפיק מרסיי
1971/1972 אולימפיק מרסיי
ליגה 1
1972/1973 נאנט
1973/1974 סנט אטיין
1974/1975 סנט אטיין
1975/1976 סנט אטיין
1976/1977 נאנט
1977/1978 מונקו
1978/1979 שטרסבורג
1979/1980 נאנט
1980/1981 סנט אטיין
1981/1982 מונקו
1982/1983 נאנט
1983/1984 בורדו
1984/1985 בורדו
1985/1986 פריז סן-ז'רמן
1986/1987 בורדו
1987/1988 מונקו
1988/1989 אולימפיק מרסיי
1989/1990 אולימפיק מרסיי
1990/1991 אולימפיק מרסיי
1991/1992 אולימפיק מרסיי
1992/1993 אין[ב]
 
עונה אלופה
1993/1994 פריז סן-ז'רמן
1994/1995 נאנט
1995/1996 אוסר
1996/1997 מונקו
1997/1998 לאנס
1998/1999 בורדו
1999/2000 מונקו
2000/2001 נאנט
2001/2002 אולימפיק ליון
ליג 1
2002/2003 אולימפיק ליון
2003/2004 אולימפיק ליון
2004/2005 אולימפיק ליון
2005/2006 אולימפיק ליון
2006/2007 אולימפיק ליון
2007/2008 אולימפיק ליון
2008/2009 בורדו
2009/2010 אולימפיק מרסיי
2010/2011 ליל
2011/2012 מונפלייה
2012/2013 פריז סן-ז'רמן
2013/2014 פריז סן-ז'רמן
2014/2015 פריז סן-ז'רמן
2015/2016 פריז סן-ז'רמן
2016/2017 מונקו
2017/2018 פריז סן-ז'רמן
2018/2019 פריז סן-ז'רמן
2019/2020 פריז סן-ז'רמן[ג]
  1. ^ הליגה הושעתה עקב מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו התקיימו מספר ליגות אזוריות שהתאחדות הכדורגל הצרפתית אינה מכירה בהן.
  2. ^ לאור פרשת שחיתות של אולימפיק מרסיי, נלקחה ממנה האליפות בשנה זו.
  3. ^ הליגה הופסקה עם התפרצות נגיף הקורונה בצרפת, ובוטלה ב-30 באפריל 2020, ופריז סן-ז'רמן הוכרזה כאלופה למרות שלא הושלמו כל מחזורי הליגה.[8]

דירוג אלופות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלה זו מונה את האליפויות לפי קבוצות מיום קום ליג 1 בשנת 1932 בלבד. אליפויות שהושגו לפני הקמת הליגה אינן מופיעות בטבלה.

מועדון אליפויות סגנויות שנות זכייה
סנט אטייןCompetitiester.svg
10
3
1957, 1964, 1967, 1968, 1969, 1970, 1974, 1975, 1976, 1981
אולימפיק מרסיי
9
12
1937, 1948, 1971, 1972, 1989, 1990, 1991, 1992, 2010
פריז סן-ז'רמן
9
8
1986, 1994, 2013, 2014, 2015, 2016, 2018, 2019, 2020
מונקו
8
7
1961, 1963, 1978, 1982, 1988, 1997, 2000, 2017
נאנט
8
7
1965, 1966, 1973, 1977, 1980, 1983, 1995, 2001
אולימפיק ליון
7
5
2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008
ז'ירונדן דה בורדו
6
9
1950, 1984, 1985, 1987, 1999, 2009
סטאד ריימס
6
3
1949, 1953, 1955, 1958, 1960, 1962
ניס
4
3
1951, 1952, 1956, 1959
ליל
3
7
1946, 1954, 2011
סושו
2
3
1935, 1938
סט
2
1934, 1939
לאנס
1
4
1998
ראסינג פריז
1
2
1936
שטרסבורג
1
1
1979
אולימפיק ליל
1
1933
רובה-טורקואן
1
1947
אוסר
1
1996
מונפלייה
1
2012
נים
4
קאן
1
פיב
1
טולוז (1937)
1
מץ
1

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת מלכי השערים של ליג 1 לפי עונות, מאז הקמתה של הליגה הראשונה בצרפת בשנת 1932 ועד ימינו.[9] יוסיף סקובלאר מחזיק בשיא כיבוש השערים בעונה בודדת עם 44 שערים שכבש בעונת 1970/71. קרלוס ביאנצ'י, דליו אוניס וז'אן-פייר פאפן חולקים את השיא עבור מספר הפעמים שזכו במלכות השערים, עם חמש פעמים לכל אחד. מלכי השערים האחרונים של ליג 1 הם קיליאן אמבפה מפריז סן-ז'רמן וויסאם בן ידר ממונקו, שכבשו שניהם 18 שערים בעונת 2019/20.

עונה שחקן ארץ מועדון שערים משחקים יחס
1932/1933 ואלטר קייזר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה סטאד רן 15
רוברט מרסייה צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת קלוב פראנסה 15 16 0.9375
1933/1934 אישטוואן לוקאש הונגריה (1920-1945)הונגריה (1920-1945) הונגריה סט 28
1934/1935 אנדרה אבגלן שווייץשווייץ שווייץ סושו 30 28 1.0714
1935/1936 רוז'ה קורטואה צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סושו 34 30 1.1333
1936/1937 אוסקר רוהר גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה שטרסבורג 30 29 1.0345
1937/1938 ז'אן ניקולס צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת רואן 26 26 1.0000
1938/1939 רוז'ה קורטואה (2) צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סושו 27 27 1.0000
דזירה קוראני צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סט 27 29 0.9310
הליגה לא פעלה בשנים 1939–1945 עקב מלחמת העולם השנייה
1945/1946 רנה ביאל צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ליל 28 25 1.1200
1946/1947 פייר סיניבלדי צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סטאד ריימס 33 37 0.8919
1947/1948 ז'אן באראט צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ליל 31
1948/1949 ז'אן באראט (2) צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ליל 26
יוזף הומפאל צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה סושו 26
1949/1950 ז'אן גרומלון צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סטאד רן 25
1950/1951 רוז'ה פיאנטוני צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת נאנסי 27
ז'אן קורטו צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ניס 27
1951/1952 גונאר אנדרסון שוודיהשוודיה שוודיה אולימפיק מרסיי 31
1952/1953 גונאר אנדרסון (2) שוודיהשוודיה שוודיה אולימפיק מרסיי 35
1953/1954 אדוארד קארגו צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ז'ירונדן דה בורדו 27
1954/1955 רנה בליאר צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סטאד ריימס 30
1955/1956 תאדי שיסובסקי צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ראסינג פריז 31
1956/1957 תאדי שיסובסקי (2) צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת ראסינג פריז 33
1957/1958 ז'יסט פונטיין צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת סטאד ריימס 34 26 1.3077
1958/1959 תאדי שיסובסקי (3) צרפתצרפת צרפת ראסינג פריז 30
1959/1960 ז'יסט פונטיין (2) צרפתצרפת צרפת סטאד ריימס 28
1960/1961 רוז'ה פיאנטוני (2) צרפתצרפת צרפת סטאד ריימס 28
1961/1962 סקו טורה חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב מונפלייה 25
1962/1963 סרז' מסנגטי צרפתצרפת צרפת ואלנסיין 35
1963/1964 אחמד אוג'אני אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה לאנס 30 31 0.9677
1964/1965 ז'אק סימון צרפתצרפת צרפת נאנט 24
1965/1966 פיליפ גונדה צרפתצרפת צרפת נאנט 36
1966/1967 ארבה רבלי צרפתצרפת צרפת סנט אטיין 31
1967/1968 אטיין סנסונטי צרפתצרפת צרפת אז'אקסיו 26
1968/1969 אנדרה גי צרפתצרפת צרפת אולימפיק ליון 25
1969/1970 ארבה רבלי (2) צרפתצרפת צרפת סנט אטיין 28
1970/1971 יוסיף סקובלאר הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה אולימפיק מרסיי 44 36 1.2222
1971/1972 יוסיף סקובלאר (2) הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה אולימפיק מרסיי 30 31 0.9677
1972/1973 יוסיף סקובלאר (3) הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה אולימפיק מרסיי 26 31 0.8387
1973/1974 קרלוס ביאנצ'י ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה סטאד ריימס 30 33 0.9091
1974/1975 דליו אוניס ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה מונקו 30 37 0.8108
1975/1976 קרלוס ביאנצ'י (2) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה סטאד ריימס 34 38 0.8947
1976/1977 קרלוס ביאנצ'י (3) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה סטאד ריימס 28 37 0.7568
1977/1978 קרלוס ביאנצ'י (4) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה פריז סן-ז'רמן 37 38 0.9737
1978/1979 קרלוס ביאנצ'י (5) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה פריז סן-ז'רמן 27 36 0.7500
1979/1980 ארווין קוסטדה גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית סטאד לאוואל 21
דליו אוניס (2) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה מונקו 21
1980/1981 דליו אוניס (3) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה טור 24
1981/1982 דליו אוניס (4) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה טור 29
1982/1983 וחיד חלילהודז'יץ' הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה נאנט 27
1983/1984 פטריס גאראנד צרפתצרפת צרפת אוסר 21
דליו אוניס (5) ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה טולון 21
1984/1985 וחיד חלילהודז'יץ' (2) הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה נאנט 28
1985/1986 ז'ול בוקנדה סנגלסנגל סנגל מץ 23
1986/1987 ברנאר זני צרפתצרפת צרפת מץ 18
1987/1988 ז'אן-פייר פאפן צרפתצרפת צרפת אולימפיק מרסיי 19 37 0.5135
1988/1989 ז'אן-פייר פאפן (2) צרפתצרפת צרפת אולימפיק מרסיי 22 36 0.6111
1989/1990 ז'אן-פייר פאפן (3) צרפתצרפת צרפת אולימפיק מרסיי 30 36 0.8333
1990/1991 ז'אן-פייר פאפן (4) צרפתצרפת צרפת אולימפיק מרסיי 23 36 0.6389
1991/1992 ז'אן-פייר פאפן (5) צרפתצרפת צרפת אולימפיק מרסיי 27 37 0.7297
1992/1993 אלן בוקסיץ' קרואטיהקרואטיה קרואטיה אולימפיק מרסיי 23 37 0.6216
1993/1994 רוז'ה בולי צרפתצרפת צרפת לאנס 20 35 0.5714
יורי דז'ורקף צרפתצרפת צרפת מונקו 20 35 0.5714
ניקולא אואדק צרפתצרפת צרפת נאנט 20 38 0.5263
1994/1995 פטריס לוקו צרפתצרפת צרפת נאנט 22 37 0.5946
1995/1996 סוני אנדרסון ברזילברזיל ברזיל מונקו 21 34 0.6176
1996/1997 סטפן גיבארש צרפתצרפת צרפת סטאד רן 21 36 0.5833
1997/1998 סטפן גיבארש (2) צרפתצרפת צרפת אוסר 21 32 0.6563
1998/1999 סילבן וילטור צרפתצרפת צרפת ז'ירונדן דה בורדו 22 33 0.6667
1999/2000 סוני אנדרסון (2) ברזילברזיל ברזיל אולימפיק ליון 23 32 0.7187
2000/2001 סוני אנדרסון (3) ברזילברזיל ברזיל אולימפיק ליון 22 29 0.7586
2001/2002 ג'יבריל סיסה צרפתצרפת צרפת אוסר 22 29 0.7586
פאולטה פורטוגלפורטוגל פורטוגל ז'ירונדן דה בורדו 22 33 0.6666
2002/2003 שבאני נונדה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1997–2003)הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1997–2003) ר.ד. קונגו מונקו 26 35 0.7428
2003/2004 ג'יבריל סיסה (2) צרפתצרפת צרפת אוסר 26 38 0.6842
2004/2005 אלכסנדר פריי שווייץשווייץ שווייץ סטאד רן 20 36 0.5556
2005/2006 פאולטה (2) פורטוגלפורטוגל פורטוגל פריז סן-ז'רמן 21 36 0.5833
2006/2007 פאולטה (3) פורטוגלפורטוגל פורטוגל פריז סן-ז'רמן 15 33 0.4545
2007/2008 כרים בנזמה צרפתצרפת צרפת אולימפיק ליון 20 36 0.5555
2008/2009 אנדרה פייר ז'יניאק צרפתצרפת צרפת טולוז 24 38 0.6315
2009/2010 ממאדו ניאנג סנגלסנגל סנגל אולימפיק מרסיי 18 32 0.5625
2010/2011 מוסה סואו סנגלסנגל סנגל ליל 25 36 0.6944
2011/2012 אוליבייה ז'ירו צרפתצרפת צרפת מונפלייה 21 36 0.5833
ננה ברזילברזיל ברזיל פריז סן-ז'רמן 21 35 0.6000
2012/2013 זלאטן איברהימוביץ' שוודיהשוודיה שוודיה פריז סן-ז'רמן 30 34 0.8823
2013/2014 זלאטן איברהימוביץ' (2) שוודיהשוודיה שוודיה פריז סן-ז'רמן 26 33 0.7878
2014/2015 אלכסנדר לאקזט צרפתצרפת צרפת אולימפיק ליון 27 33 0.8181
2015/2016 זלאטן איברהימוביץ' (3) שוודיהשוודיה שוודיה פריז סן-ז'רמן 38 31 1.2258
2016/2017 אדינסון קבאני אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי פריז סן-ז'רמן 35 36 0.9722
2017/2018 אדינסון קבאני (2) אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי פריז סן-ז'רמן 28 32 0.875
2018/2019 קיליאן אמבפה צרפתצרפת צרפת פריז סן-ז'רמן 33 29 1.137
2019/2020 ויסאם בן ידר צרפתצרפת צרפת מונקו 18 26 0.6923
קיליאן אמבפה (2) צרפתצרפת צרפת פריז סן-ז'רמן 18 20 0.9000

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים מועדונים משחקים[10]
1 צרפתצרפת מיקאל לנדרו 1997–2014 נאנט, פריז סן-ז'רמן, ליל, בסטיה 618
2 צרפתצרפת ז'אן לו אטורי 1975–1994 מונקו 602
3 צרפתצרפת דומיניק דרופסי 1971–1989 ואלנסיין, שטרסבורג, ז'ירונדן דה בורדו 596
4 צרפתצרפת דומיניק בראטלי 1967–1985 אז'אקסיו, ניס, פריז סן-ז'רמן 593
5 צרפתצרפת אלן ז'ירס 1970–1988 ז'ירונדן דה בורדו, אולימפיק מרסיי 586
6 צרפתצרפת סילבן קאסטנדוש 1982–2001 מץ, סנט אטיין, טולוז 577
7 צרפתצרפת פטריק בטיסטון 1973–1991 ז'ירונדן דה בורדו, מץ, סנט אטיין, מונקו 558
8 צרפתצרפת ז'אקי נובי 1964–1980 אולימפיק מרסיי, נים, פריז סן-ז'רמן, שטרסבורג 545
9 צרפתצרפת רוז'ה מארש 1944–1962 סטאד ריימס, ראסינג פריז 542
10 צרפתצרפת ז'אן-פול ברטראן-דמאן 1969–1988 נאנט 532

שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים מועדונים שערים[11] משחקים יחס
1 ארגנטינהארגנטינה דליו אוניס 1972–1986 מונקו, סטאד ריימס, טור, טולון 299 449 0.67
2 צרפתצרפת ברנאר לקומב 1969–1987 אולימפיק ליון, סנט אטיין, ז'ירונדן דה בורדו 255 497 0.51
3 צרפתצרפת ארבה רבלי 1965–1978 סנט אטיין, ניס 216 389 0.56
4 צרפתצרפת רוז'ה קורטואה 1932–1956 סושו, טרואה 210 288 0.73
5 צרפתצרפת תאדי שיסובסקי 1947–1961 מץ, ראסינג פריז, ואלנסיין 206 286 0.72
6 צרפתצרפת רוז'ה פיאנטוני 1950–1966 נאנסי, סטאד ריימס, ניס 203 394 0.52
7 צרפתצרפת ז'וסף אוז'לאקי 1947–1964 סטאד פראנסה, סט, נים, ניס, ראסינג פריז 189 438 0.43
8 צרפתצרפת פלורי די נאלו 1960–1975 אולימפיק ליון, הכוכב האדום 187 425 0.44
9 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ביאנצ'י 1973–1980 סטאד ריימס, פריז סן-ז'רמן, שטרסבורג 179 220 0.81
שוודיהשוודיה גונאר אנדרסון 1950–1960 אולימפיק מרסיי, ז'ירונדן דה בורדו 179 234 0.76

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע ליג 1: "L'Hexagoal".

גביע ליג 1 הנוכחי, ה-"L'Hexagoal", פותח על ידי מנהלת הליגות הצרפתית ועוצב ונוצר על ידי האמן הצרפתי-ארגנטינאי פאבלו ריינוסו. הגביעים הוענק לאלופת צרפת מאז סיום עונת 2006/2007, והחליף את גביע ליג 1 הקודם שהיה בשימוש רק חמש שנים. השם "Hexagoal" נקבע על ידי תחרות הצעת שמות רשמית שנוצרה על ידי מנהלת הליגות וערוץ הטלוויזיה הצרפתי TF1 בכדי לקבוע שם לגביע החדש. למעלה מ-9,000 הצעות נשלחו, וב-20 במאי 2007 הודיע ​​חבר התאחדות הכדורגל הצרפתית פרדריק תירייז שלאחר הצבעה מקוונת, השם "Hexagoal" קיבל מחצית מהקולות. המועדון הראשון שהניף את הגביע החדש היה אולימפיק ליון, לאחר שזכה באליפות עונת 2007/08.

פרסים חודשיים ושנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לגביע המוענק לקבוצה האלופה והמדליות האישיות הניתנות לשחקני האלופה, ליג 1 מעניקה גם את פרס "שחקן החודש" החודשי. לאחר העונה מתקיים טקס "פרסי איגוד שחקני הכדורגל הלאומי" ומוענקים פרסים כמו שחקן השנה, מאמן השנה, והשחקן הצעיר של השנה בשתי הליגות המקצועניות (שתחת אחריות מנהלת הליגות), ליג 1 וליג 2.

שמות עקב הסכמי חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל הליגה בשנים 2017–2020

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של Ligue de Football Professionnel ברשת החברתית טוויטר, 1 ביולי 2020
  2. ^ Gartland, Dan (13 ביוני 2019). "An Uber Eats Driver Will Deliver the Matchball for Every Ligue 1 Game". Sports Illustrated. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2020. 
  3. ^ "Uber Eats nouveau partenaire-titre de la Ligue 1". L’Equipe (בצרפתית). 12 ביוני 2019. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2020. 
  4. ^ "UEFA rankings for club competitions". UEFA.com. Union of European Football Associations. 24 בפברואר 2018. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2018. 
  5. ^ "Prince Albert II, boss Leonardo Jardim hail Monaco's Ligue 1 title". ESPN. 18 במאי 2017. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2020. 
  6. ^ "Ligue 1 reduces relegation spots to two". ESPN. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2016. 
  7. ^ "Les décisions du 14 avril 2016" (בצרפתית). lfp.fr. 14 באפריל 2016. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2016. 
  8. ^ ynet ספורט, רשמית: פריז סן ז'רמן הוכרזה כאלופת צרפת, באתר ynet, 30 באפריל 2020
  9. ^ "France - Topscorers". RSSSF.com. בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2014. 
  10. ^ France - All-Time Most Goals in Ligue 1 Zlatan Ibrahimovic Position : Forward 75 Goals 2012- Matches Played in Division/League 1
  11. ^ France - All-Time Topscorers