ליגת העל של הרפבוליקה של קונגו
 | |
| שם מלא | האליפות הלאומית MTN |
|---|---|
| כינוי | ליג 1 |
| תחום | כדורגל |
| ארגון |
התאחדות הכדורגל של קונגו  |
| מדינות |
 הרפובליקה של קונגו |
| קונפדרציה | קונפדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF) |
| קבוצות | 16 |
| מירב הזכיות | אטויה דו קונגו (11) |
| תקופת הפעילות | 1961–הווה (כ־63 שנים) |
| אלופה נוכחית | איי.אס. אוטוהו (2021) |
| מפעל מקביל | קופ דו קונגו |
| מפעל נמוך | ליגת המשנה של הרפובליקה של קונגו ("ליג 2") |
  | |
ליגת העל של הרפובליקה של קונגו נקראת גם צ'מפיונאט נשיונל MTN (באנגלית: Championnat National MTN) ומכונה גם ליג 1, היא ליגת הכדורגל הבכירה ברפבוליקה של קונגו, שהוקמה ב-1961. הליגה מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל של הרפובליקה של קונגו (המכונה "FECOFOOT" - "פקו-פוט") וכפופה לקונפדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF).
הליגה מתחילה בדרך כלל באוגוסט–ספטמבר ומסתיימת במאי–יוני של העונה העוקבת. נכון לעונת 2019/2020, בליגה 16 קבוצות, כאשר הקבוצות המסיימות במקומות הראשון (האלופה) וה-2 (הסגנית) מעפילות לליגת האלופות האפריקאית, והקבוצות שמסיימות במקומות ה-3 וה-4 מעפילות לגביע הקונפדרציה האפריקאי. הקבוצות שמסיימות במקומות 14 ו-15 וה-16 יורדות לליגת המשנה הקונגולזית ("ליג 2").
קבוצת אטויה דה קונגו היא קבוצת הכדורגל המצליחה ביותר ברפובליקה של קונגו, עם 11 זכיות באליפות הליגה. שנייה בדירוג היא קבוצת הכדורגל דיאבלס נוייר עם 7 אליפויות, ושלישית היא קבוצת קארא ברזוויל עם 6 אליפויות הליגה, מקור שלושתיהן מעיר הבירה של הרפובליקה של קונגו, ברזוויל.
היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1931, תחת האימפריה הקולוניאלית הצרפתית, המועדון "אטואל דה פוטו-פוטו" (מברזוויל) זכתה באליפות הראשונה אי פעם שאורגנה על ידי "Federation autonome indigène des sports athletiques" (מצרפתית: "הפדרציה האוטונומית הילידים של הספורט האתלטי"), בהשתתפות 27 מועדונים. יותר מאוחר מועדון זה השתנה ל"אטויה דה קונגו". מועדונים מוקדמים אחרים מהעיר הכי גדולה ברפובליקה ברזוויל כללו את CA Brazzaville (נוסדה ב-1910, הידועה גם בשם "Eléphants" ("הפילים"), ושם המועדון שונה ל-"CA Brazzaville 1926"), בנוסף מועדון צבאי בשם "גובי" (נוסד גם ב-1910), מועדון נפוליאון 1 (נוסד ב-1927), ראסינג קונגו, Coqs de AEF, נומאדס, יונייטד ואינדפנדנט (כולם הוקמו בשנות ה-30).
בשנת 1933, נוסדה ה-FAC (Fédération athlétique congolaise) ("פדרציית האתלטיקה הקונגולזית") בברזוויל על ידי ארגון "ג'נסקו" (Jenesco (Jeunesse sportive congolaise)) מתוך ארגון פוטו-פוטו והארגון ASM ("Asociation sportive Missionaire"). ב-1952 שינתה את הפדרציה את השם ל-Union Aéfienne de la Fédération sportive de France (UAFSF) – "איגוד פדרציית הספורט הצרפתית", והקימה את ליגת הכדורגל המקומית שנקראה d'AEF באוגוסט 1953, שהצטרפה ל-FFF.
בשנת 1939, אולימפיק דה בקונגו ו-ASM התאחדו וייסדו את דיאבלס נוייר (ששמם הנוכחי ניתן להם ב-23 ביוני 1950).
על פי דיווחים מוקדמים, קבוצת "רנסאנס דה פוטו-פוטו" זכתה בליגה המקומית של ברזוויל בין השנים 1945–1950.
בפואנט נואר, אורגנה ליגה ראשונה ב-1940 בהשתתפות קבוצות צבאיות שונות ו-ASP (l'Association sportive ponténégrine) וכן אטויה, רסינג קלוב, לונה ספורטיב וסטאד אפריקן (כולם מפוטו-פוטו) ואולימפיק ו-יוניון בראזה (שניהם מבקונגו); האלופות הראשונות היו קבוצת הצי הצרפתי (Marine), שזכתה בליגה ב-1940 וב-1945.
ב-1947, שלוש קבוצות מברזוויל (Saint Vincent A ו-B ו-Centre Emile Maudzou) התמזגו ל-EBR (Etudiants de la boule ronde), שנעלם עד מהרה והשתלבו במועדון הרנסאנס (הראשון של אטויה דו קונגו) כרנסאנס.
ב-1955 קבוצת הסו-ליג של ברזוויל, רנסאנס B ניצחה בתוצאה 2-1 את נבחרת A (ששינתה את שמה בינתיים לאטויה דה קונגו "Etoile du Congo") בסיבוב האחרון, ובכך שללה מהם את האליפות (בה זכתה ל-AS Gendarmerie); לאחר מכן, שתי הקבוצות התפצלו ורנסאנס B שונה בשם פשוט לרנסאנס, ושינו שוב את השם ב-1963 ל-CARA (Club Athlétique Renaissance Aiglon) - שנקראת כיום קארא ברזוויל.
בדוליסי, אטויה A ו-אטויה B נוסדו ב-1951, ושינו את השם ל-Espoir du Niari (אספויר דו ניארי) ו-Charlemagne (שארלמאן) ב-1953, בהתאמה. AC Leopards נוצרו בכנסייה הפרוטסטנטית המקומית ב-1954; הליגה האזורית הרשמית הראשונה בואלי דה נאירי שיחקה ב-1965.
ב-1953 אורגנה האליפות הראשונה של "מויין קונגו" בה זכתה דיאבלס נואר מברזוויל (מקור אחר טוען שזה קרה ב-1958).
המהדורה הראשונה של אליפות קונגו (ברזוויל) (כמדינה עצמאית) התקיימה ב-1961 בה התקיימה תחרות גמר בעלת 2 משחקים על ידי אלופי ברזוויל ופוינט-נואר. לאחר הפסקה של 5 שנים, הטורניר סוכם, בהשתתפות 3 מועדונים: אלופי האזור של ברזוויל, פוינט-נואר וניארי. הטורניר המשיך עם הפורמט הזה עד 1978.
בין השנים 1979–1992, שוחקה ליגה ארצית עם 10 עד 14 קבוצות, עם משחקים בברזוויל (ב"אצטדיון המהפכה", שנקרא כיום Stade Massamba-Débat), סטאד דוליסי פאנט כיום סטאד דניס סאסו נגוסו, Nkayi (Stade Suco).) ו-Pointe-Noire (האצטדיון המוניציפלי).
עקב אי היציבות הפוליטית ב-1993 וקשיים עם ה-CFCO (Chemin de Fer Congo Océan), ה-FECOFOOT חזר לפלייאוף לאומי לאחר הטורנירים האזוריים, עם כניסות נוספות לליגות החזקות יותר (במיוחד אלו של ברזוויל ופוינט-נואר).
רשימת זוכות באליפות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בקופ דו קונגו באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
|
|
טבלת אליפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| # | קבוצה | אליפויות | עונות זכייה |
|---|---|---|---|
| 1 | אטויה דו קונגו | 11 | 1967, 1977/1978, 1979, 1980, 1983, 1985, 1987, 1989, 2000, 2001, 2006 |
| 2 | דיאבלס נוייר | 7 | 1961, 1976, 1991, 2004, 2007, 2009, 2011 |
| 3 | קארא ברזוויל | 6 | 1969, 1973, 1975, 1981/1982, 1984, 2008 |
| 4 | איי.סי. ליאופרדס | 4 | 2012, 2013, 2016, 2017 |
| 5 | איי.אס. אוטוהו | 2018, 2019/2019, 2019/2020, 2021 | |
| 6 | אינטר קלוב | 2 | 1988, 1990 |
| מוניספורט | 1996, 1997 | ||
| פטרונאג' סיינט-אן | 1968, 1986 | ||
| איי.אס. פוליס | 2002, 2005 | ||
| סיינט מישל ד'אוזין | 2003, 2010 | ||
| ויטה/ויקטוריה קלוב מוקנדה | 1970/1971 | ||
| 12 | איי.אס. שמינו | 1 | 1995 |
| קוטוקו מ.פ.ו.א | 1 | 1982/1983 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Football For the People - קונגו
- הליגה, באתר פיפ"א
- היסטוריית הליגה, באתר RSSSF
| ליגות הכדורגל של אפריקה (CAF) | |
|---|---|
|