לידה טבעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דולה עוזרת לאשה עם הצירים, בתנוחת עמידה על הידיים והידיים
דולה עוזרת לאשה עם הצירים, בתנוחת עמידה על הידיים והידיים

לידה טבעית היא לידה ללא התערבויות רפואיות, ובמיוחד ללא חומרי אלחוש[1]. התערבויות רפואיות בתהליך הלידה החלו להיות מאוד נפוצות בחברות מתועשות. יחד עם האצה בשימוש בטכנולוגיות אלה, גם צמחה הגישה של לידה טבעית. התומכים בגישה זו מנסים לצמצם למינימום את המעורבות הרפואית בתהליך הלידה, במיוחד כנגד שימוש בחומרי הרדמה ואלחוש, או יצירת חתך חיץ. תומכי לידה טבעית גם מנסים להימנע מניתוח קיסרי או לידה מכשירנית. נשים יכולות ללדת לידה טבעית בבית חולים, כמו גם בביתן, בנוכחות של רופא, מיילדת, דולה, או לבד[2]. את המושג טבע הגניקולוג גרנטלי-דיק ריד, שפרסם את ספרו "הלידה הטבעית" בשנות השלושים. לידה טבעית אמורה להיות קצרה יותר ופחות כואבת[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נשים היו עוברות לידה טבעית כברירת המחדל. כיוון שלידות כאלה יכולות להסתבך, היו גם מקרי תמותה של התינוק, ואו של האם. עם המהפכה התעשייתית, לידות בבית הפכו לפחות נוחות, בגלל הלכלוך והצפיפות. נשים עירוניות, מהמעמדות הבינוניים והנמוכים היו פונות לבתי החולים ללדת, כשנשים במעמד גבוה המשיכו ללדת בבית. אחת מהדרישות הראשונות של המהפכה הפמיניסטית הייתה מציאת תרופות לאלחוש כאב בזמן לידה. ב-1847 ג'יימס יאנג סימפסון, רופא נשים מסקוטלנד היה הראשון שאלחש כאבי לידה באמצעות כלורופום[4]. אבל עד העשורים הראשונים של המאה העשרים עדיין רוב הנשים ילדו עם מיילדות, וללא התערבות רפואית.

את המונח לידה טבעית טבע רופא הנשים גרנטלי דיק ריד בספרו "הלידה הטבעית" שפורסם ב-1933[5]. בספר דיק ריד טען כי שיעור הלידות היורד בבריטניה נובע מכך שנשים פוחדות מתהליך הלידה, וכי הפחד גורם למתח שמקשה על הלידה, וגורם לה להיות כואבת יותר. בספרו "לידה ללא פחד" (שיצא ב-1942) הוא טוען כי לידה טבעית היא הדרך הפשוטה והקלה ביותר ללדת. בלידה טבעית ישנה התייחסות פיזיולוגית, פסיכולוגית, חברתית ורוחנית לתהליך[6], וכי השילוב הזה נותן את המענה הטוב ביותר ללידה[7]. הספר הפך לרב מכר. עם התפתחות הרעיון של לידה טבעית התפתחו גם שיטות שונות לניהולה, לדוגמה שיטת למאז.

היבטים פסיכולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים רבות רואות בלידה טבעית תהליך מעצים. לידה כזאת מעניקה לנשים שליטה גדולה יותר בתהליך ובקבלת ההחלטות הכרוכה בו, ועומדת בניגוד לממסד הרפואי הפטריאכלי והגברי ברובו[8]. ג'נט בלסקס (Balaskas) טבעה את המונח לידה פעילה, המתארת לידה בה היולדת לוקחת חלק פעיל בקידומה (בניגוד לנשים שפשוט שוכבות במיטת בית החולים אחרי קבלת אפידורל). לידה פעילה מעידה על כך שהאשה אינה חסרת אונים בתהליך[9]. למרות הדמיון בין המושגים לידה פעילה, ולידה טבעית, הם שני מושגים שונים. המונח לידה פעילה שם את הדגש על השתתפות היולדת בתהליך הלידה שלה, אם בקבלת ההחלטות, או בפעילות גופנית המקדמת את הלידה. בלידה טבעית הדגש הוא על מניעת התערבויות רפואיות. ההתערבויות נוגעות גם לרגעים שלאחר הלידה. מחקרים מראים כי מגע עור לעור בין תינוק שנולד לאמו תורם לשניהם. בבדיקה שערך ארגון הבריאות העולמי נמצא כי מגע עור לעור בין אמהות לתינוקות לאחר הלידה מפחית את הבכי, משפר את האינטראקציה בין האם לתינוק ומסייע לאמהות להניק בהצלחה. הם ממליצים לאפשר לילודים להיות עם אמם במהלך השעתיים הראשונות שלהם לאחר הלידה, שעתיים שהם נוטים להיות עירניים בהם יותר מאשר בשעות הבאות.

התערבויות בלידה טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להתמודד עם צירי הלידה יש שיטות רבות חלופיות למתן תרופות מאלחשות. רבות מהטכניקות הללו מדגישות את הקשר גוף-נפש, זאת בניגוד לדגשים שקיימים בטכנולוגיה הרפואית הקיימת. טכניקות אלה כוללות הידרותרפיה, עיסוי, טכניקת הרפיה , היפנוזה, תרגילי נשימה, דיקור ללידה, גירוי עצבי תת-עורי, שימוש בקול (תרפיה שמשתמשת בצעקות, או בקולות שהיולדת משמיעה כדי להקל על הצירים), הדמיות, קשיבות ולידת מים. גישות אחרות כוללות תנועה, הליכה, שימוש בתנוחות שונות (למשל, שימוש בכדור לידה), טיפול בחום ובקור (למשל, באמצעות קומפרסים חמים ואו קרח) וקבלת תמיכה אישית על ידי מיילדת או דולה. תומכים בלידה טבעית טוענים כי הכאב הוא חלק טבעי והכרחי בתהליך הלידה, ואין לראות אותו באופן שלילי לחלוטין. בניגוד לכאבים של פציעות ומחלות, הם מאמינים שכאב הלידה הוא סימן לכך שגוף היולדת פועל כפי שנועד לפעול.

תנוחות לידה מומלצות בלידה טבעית הן רביצה, עמידה על הידיים והרגליים, או בתוך מים. זאת בניגוד לתנוחה הנהוגה בבתי חולים הגורמת ללידה להיות ארוכה יותר. בלידה טבעית מציעים לעסות את הפרינאום, לעשות קומפרסים חמים, ולדחוף את התינוק החוצה לאט, על מנת להימנע מקרעים או מחתך חיץ.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידה טבעית עוררה גם התנגדות. רופאים טוענים כי לידה הוא הליך רפואי, וכמו כל תהליך רפואי יש בו סיכונים. נשים שיולדות בלידה טבעית, ועוד יותר נשים שיולדות בבית, מסתכנות[10]. לידה בבית חולים, עם מיילדת ורופא שמפקח ונכון להתערבות בשעת חירום, מסוגלת לתת מענה לבעיות שעלולות להתעורר[11]. בתי חולים המציעים חדרי לידה טבעית, מתנים זאת בלידה רגילה ונטולת סיבוכים, כאשר הם מצהירים כי אם תהיה בעיה הם יפעלו על מנת לקדם את הלידה. עם זאת יש גם מחקרים שמראים שלידות בית טבעיות אינן מסוכנות יותר מאשר לידות בבית חולים[12].

טענה נוספת היא שמופעל על נשים לחץ ללדת באופן טבעי. לחץ זה מצטרף ללחץ שנשים חוות בנושאים של הנקה. לידה טבעית אינה קלה, ואינה מתאימה לכל אחת. על כל אשה להחליט לעצמה מה מתאים לה, ולתינוק שתלד[13].

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במענה ללחץ מנשים שהיו מעוניינות בלידה טבעית, הסדיר משרד הבריאות את האפשרות של לידת בית, אולם סירב לאפשר קיומן של מרכזים ללידה טבעית. עתירה לבג"ץ נגד עמדת משרד הבריאות נדחתה בשנת 2018 ברוב של שני שופטים, יוסף אלרון ונעם סולברג, נגד השופט עפר גרוסקופף[14]. בשנת 2021 נהפכה החלטה זאת בדיון נוסף ברוב של חמישה שופטים נגד שניים ונקבע שמרכזים ללידה טבעית יוכלו לפעול תחת התקנות של לידת בית, עד להסדרה ייחודית של התחום[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמי גטניו, ‏מדריך: איך מתכוננים ללידה טבעית?, באתר ‏מאקו‏, 28 בספטמבר 2010
  2. ^ מהי לידה טבעית? | ליס, איכילוב, באתר מהי לידה טבעית?
  3. ^ לידה טבעית. למה זה טוב? | מרכז רפואי רבין, באתר hospitals.clalit.co.il
  4. ^ Susan Downe, Normal Childbirth E-Book: Evidence and Debate, Elsevier Health Sciences, 2008-05-30, ISBN 978-0-7020-3792-4. (באנגלית)
  5. ^ Grose, Jessica (2019-05-07). "Welcome to NYT Parenting. Here's Why We Won't Say 'Natural Birth.' (Published 2019)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-03-11.
  6. ^ O. Moscucci, Holistic obstetrics: the origins of “natural childbirth” in Britain, Postgraduate Medical Journal 79, 2003-03-01, עמ' 168–173 doi: 10.1136/pmj.79.929.168
  7. ^ לידה טבעית- כל הדרכים ללידה קלה | מרכז רפואי רבין, באתר hospitals.clalit.co.il
  8. ^ רונה מור, חסרות אונים בחדר הלידה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2012
  9. ^ נעמי דרום, ללדת כמו שהטבע רוצה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
  10. ^ מחקר ענק: הסיכון למות התינוק בלידת בית - פי 4, באתר ynet, 4 בפברואר 2014
  11. ^ דרורית הוכנר-צלניקר, תנו לרופאים לנהל את הלידה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2012
  12. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, מחקר: לידת בית אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2019
  13. ^ "The drive for 'natural motherhood'". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-05-08. נבדק ב-2021-03-11.
  14. ^ בג"ץ 5428/17 רום נ' מדינת ישראל, ניתן ב־18 ביוני 2018
  15. ^ דנג"ץ 5120/18 נשים קוראות ללדת – למען חופש בחירה בלידה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־21 ביולי 2021


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.