לידת בני יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לידת בני יעקב לפי התנ"ך, אירעו בזמן שיעקב שהה בחרן אצל לבן חמיו, ובזמן שיעקב היה בדרכו לארץ ישראל[1].

השתלשלות העניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיעקב התחתן עם רחל מרצונו ועם לאה פחות מרצונו[2], ה' רואה שלאה שנואה, ולכן הוא מרחם עליה ופותח את רחמה, ועושה את רחל האהובה על יעקב, עקרה. לאה יולדת ליעקב ארבעה בנים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה ונותנת להם שמות, ולאחר מכן היא מפסיקה ללדת. רחל רואה שלאה יולדת בנים ליעקב ואילו לה אין בנים והיא מקנאה בלאה ומבקשת מיעקב שיביא לה בנים. יעקב גוער ברחל שהוא לא אלוהים שיכול לתת פרי בטן ורחל אומרת לו שיקח לאישה את שפחתה בלהה ואז יהיו לה ילדים כמו שלשרה נולד ילד אחרי שהכניסה את צרתה לביתה (הגר)[3]. יעקב מסכים ולוקח את בלהה לאישה והיא יולדת לו שני בנים ורחל קוראת להם דן ונפתלי. לאחר שבלהה יולדת בנים ליעקב לאה רואה שהיא פסקה מללדת אז היא עושה את מה שרחל עשתה ונותנת ליעקב את זלפה שפחתה לאישה. זלפה יולדת ליעקב שני בנים ולאה קוראת להם גד ואשר. לאחר מכן לאה יולדת ליעקב עוד שני בנים וקוראת להם יששכר וזבולון ובת שהיא קוראת לה דינה.

לאחר כל זאת ה' שומע לתפילת רחל ונותן לה ילד שהיא קוראת לו יוסף. לאחר שרחל יולדת את יוסף יעקב מבקש מלבן לחזור אל ארצו ולאחר שלבן מורח אותו הוא בורח ממנו. בדרך לארץ ישראל בסביבת בית לחם רחל יולדת בן נוסף והיא מתה בלידה אך לפני מותה היא נותננת שם לבנה שנולד וקוראת לו בן אוני. לאחר מותה יעקב משנה את שמו של הבן לבנימין.

תאריכי לידת השבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעמי שמותם של השבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני לאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי-ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי

לאה מסבירה שהיא קוראת לבנה ראובן כנוטריקון של ראה בעניי ועכשיו בעלה יאהב אותה יותר כי היא הביאה לו ילד.

הגמ' במסכת ברכות[12] מפרשת שלאה קוראת לבנה ראובן כיוון שהתנבאה ברוח הקודש ואמרה: "ראו מה בין בני לבן חמי, שמכר הבכורה ליעקב, וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו, ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור."

שמעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן-לי גם-את-זה ותקרא שמו שמעון

הכלי יקר מסביר שאף על פי שכבר בילד הראשון אמרה כך היא ראתה שזה לא עלה בידה ויעקב לא אוהב אותה כעת יותר מאת רחל ולכן קראה כך גם לילד השני[13].

לוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותאמר הפעם ילוה אלי כי-ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

המדרש תנחומא מסביר, שלאה ראתה ברוח הקודש שיעקב אמור ללדת שנים עשר בנים וישא ארבע נשים ולכן אמרה שעכשיו אין לו פתחון פה עליה כי היא ילדה את חלקה בבנים[14].

המדרש רבה על ספר דברים מוסיף, שבכל הבנים כתוב "קראה" ואצל לוי כתוב "קרא". ומסביר, שהקדוש ברוך הוא שלח את גבריאל המלאך והוא הביא לפניו את לוי וה' העניק לו את עשרים וארבע מתנות כהונה ולכן קרא את שמו לוי, לפי שליווהו במתנות.

יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותאמר הפעם אודה את ה' על-כן קראה שמו יהודה

לאה אומרת שעכשיו היא צריכה להודות לה' כיוון שהיא ילדה יותר ממה שחלקה בהולדת בניו של יעקב[15].

יששכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן אלוהים את שכרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

לאה אומרת שקבלה שכר על כך שנתנה את שפחתה ליעקב והכניסה את צרתה לביתה.

זבולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זְבָדַנִי אלוהים אותי זֵבֶד טוב הפעם יִזְבְּלֵנִי אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זְבֻלוּן

אונקלוס מסביר שלאה אומרת: חלק לי ה' חלק טוב[16] ועכשיו בעלי יגור בעיקר איתי. רש"י מסביר שהסיבה שיעקב יגור בעיקר איתה היא שלאה עכשיו ילדה ליעקב מספיק בנים כנגד כל שאר נשיו[17].

דינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה

הגמרא בברכות מסבירה את סיבת שמה. לאה דנה דין בעצמה שאם היא תלד זכר אז לרחל יהיו פחות ילדים אפילו מהשפחות ולכן היא התפללה על העובר והוא הפך לנקבה[18].

בני רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר

בבראשית רבה מבואר, שרחל ידעה ברוח הקודש שיעקב אמור ללדת רק שנים עשר בנים, והיא התפללה שאותו בן יהיה ממנה, ולכן התפללה דווקא על בן[19].

בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותקרא שמו בן-אוני ואביו קרא לו בנימין

המדרש מסביר ש"בן אוני" פירושו "בן צערי"[20], ורחל קראה לו כך בגלל צערה בשעת הלידה. יעקב קרא לו בנימין, מלשון בן ימים, משום שהיה בן זקונים[21].

בני בלהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנני אלוהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על-כן קראה שמו דן

הספורנו אומר שהכוונה היא שרחל מקבלת עליה את הדין ואומרת שה' צדיק בדינו שלא הכניס אות להיריון אולם למרות זאת הוא שמע את תפילתה ונתן לה בן.

נפתלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נַפְתּוּלֵי אלוהים נִפְתַּלְתִּי עם-אחותי גם יכולתי ותקרא שמו נפתלי

מקור השם הוא הנפתולים - החוזק - של רחל על אחותה לאה. כאשר נולד נפתלי היא "ניצחה" את אחותה וקראה לבנה נפתלי, חוזקי.

בני זלפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בא גד ותרא את-שמו גד

פירוש המילה גד הוא 'מזל' והמילה בגד (בָּא גָד) פירושה: בא המזל.

אשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

אונקלוס מסביר שהכוונה היא שעכשיו נשים ישבחו את לאה (כי היא ילדה הרבה בנים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האירוע מתואר בבבראשית פרק כ"ט פסוק ל"א - פרק ל' פסוק כ"ד ובפרק ל"ה פסוקים ט"ז-י"ח
  2. ^ הכלי יקר אומר שאהב גם את לאה
  3. ^ רש"י מסביר שרחל אמרה ליעקב שלאברהם היו בנים מהגר אז הוא ניסה יותר שיהיו לו גם בנים משרה ולכן גם שיעקב יעשה כך, אמר לה יעקב ששרה הכניסה את צרתה לביתה ולכן ילדה, אמרה לו רחל אם זה מעכב את זה שאני לא יולדת אז הנה אמתי.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 מדרש תדשא ח
  5. ^ ספר היובלים פרק כח פסוק יז
  6. ^ מדרש תדשא ח
  7. ^ 1 2 ילקוט שמעוני תורה קסב
  8. ^ פרק כ"ח פסוק ל"א
  9. ^ ספר היובלים, ‏פרק כ"ח פסוק ל"ב, באתר "דעת"
  10. ^ פרק לב פסוק לט
  11. ^ יעל לוין, בדמיך חיי - על לידת בנימין ומות רחל באתר דעת
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד ב'
  13. ^ כלי יקר על ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ג
  14. ^ תנחומא ט'
  15. ^ בראשית רבה ע"א ד'
  16. ^ מהבנים
  17. ^ שהרי כל אישה הייתה אמורה ללדת שלושה בנים ולאה ילדה ששה, שלושה שהייתה אמוה ללדת ועוד בן אחד שכל אחת מהנשים הנוספות היו אמורות ללדת
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'
  19. ^ בראשית רבה סוף פרק ע"ב
  20. ^ בראשית רבה פ"ב ט'
  21. ^ לפעמים ימים נכתבים עם נו"ן כמו "לקץ הימין" ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק י"ג