ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר הוא פסוק במגילת אסתר (ח', ט"ז). הפסוק הולחן בלחנים רבים, ועל שלל לחניו הוא אחד משירי פורים המוכרים. הפסוק נאמר גם בסדר הבדלה למוצאי שבת, כפסוק ברכה.

הפסוק מספר, שלאחר ביטול גזירת המן ושילוח האגרות השניות, יצא מרדכי מבית אחשוורוש בלבוש מלכות, וליהודים היו אורה, שמחה, ששון ויקר.

חז"ל מבארים את הפסוק בדרך מדרש:

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה: אורה זו תורה, וכן הוא אומר (משלי, ו', כ"ג) "כי נר מצוה ותורה אור"; שמחה זה יום טוב, וכן הוא אומר (דברים, ט"ז, י"ד) "ושמחת בחגך"; ששון זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים, קי"ט, קס"ב) "שש אנכי על אמרתך", ויקר אלו תפלין, וכן הוא אומר (דברים, כ"ח, י') "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש

על פי פרשנותו של רש"י, גזירות המן היו גם על המצוות המנויות בחז"ל - לימוד תורה, ברית מילה, חגי ישראל ותפילין.

לחנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפסוק לחנים רבים, להלן הבולטים שבהם:

  • לחנו של רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, האדמו"ר הקודם מסקולען. מסופר שמספר חסידים נכנסו לאדמו"ר וביקשו שילחין להם במקום ניגון על הפסוק ליהודים הייתה אורה ואכן האדמו"ר הלחין במקום.[1] בשנת תשכ"ט (1969) הופיע השיר באלבומו של דוד ורדיגר ומשם התפרסם. למעשה, השיר לא נקלט בלחנו המקורי, קטע אחד מהלחן המקורי הושמט, וגם בקטע הראשון חלו שינויים מהלחן המקורי.
  • לחן נוסף מפורסם הוא לחנה של נורית הירש, אשר מתחיל במילים מהפסוק הקודם, "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב".[2]
  • בציבור החרדי מפורסם לחנו של יוסי גרין שבוצע על ידי מרדכי בן דוד. הניגון מותאם למילים מתוך הבדלה, הממשיכות בבקשה "כן תהיה לנו". ללחן יש גם קטע סיום ללא מילים.
  • לחן נוסף מפורסם הוא ניגון חסידי עממי הכתוב בסולם פריגיש.
  • לחן מפורסם בסגנון מארש הוא לחן של בן ציון שנקר מחסידות מודז'יץ. בלחן זה שרים גם את המילים "כן תהיה לנו", שנאמרות בהבדלה לאחר הפסוק ליהודים הייתה אורה.
  • לחנו של שלמה קרליבך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]