ליה דוליצקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליה דוליצקיה
ליה דוליצקיה
ליה דוליצקיה
לידה 17 בינואר 1919
רדומישל, אוקראינה אוקראינהאוקראינה
פטירה 27 באוגוסט 2000 (בגיל 81)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19382000 (כ־62 שנים)
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ליה דוליצקיה בהצגה, 1971
לוחית זיכרון לליה דוליצקיה

הרצליה (ליה) דוליצקיה (נולדה בתאריך 17 בינואר 191927 באוגוסט 2000) הייתה שחקנית וזמרת ישראלית. נודעה בעיקר בתפקיד גולדה במחזמר "כנר על הגג"[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליה דוליצקיה (Lya Dulitzkaya או Dulizkaya) נולדה בעיירה רדומישל, ליד קייב שבאוקראינה, לזמרת הילדה דוליצקיה ולשלום דוליצקי. נקראה על שם בנימין זאב הרצל. הורי האם היו אמידים וניהלו מפעלים לסוכר ברוסיה ואביה היה חובב בולאות. בהיותה בת שנתיים לערך, ברחו הוריה יחד איתה לווינה, עקב התנכלות ליהודי רדומישל, בתקופת המהפכה הבולשביקית ברוסיה והיא גדלה בווינה[2].

לאחר האנשלוס, באוגוסט 1938, עלתה לבדה לישראל במסגרת עליית הנוער. הוריה נשארו בווינה. נשלחה ללמוד ב"משק פועלות" להכשרה חקלאית בכפר עיינות ליד נס ציונה. בהמשך החליטה לעבור לתל אביב ועבדה כמלצרית בבתי קפה. בשנת 1940 הצליחו הוריה להגיע לארץ[2].

דוליצקיה למדה משחק, שירה וריקוד, אך הוריה דרשו ממנה שאם היא רוצה להיות שחקנית, היא צריכה ללמוד מקצוע נוסף, הוכשרה כגננת, וניהלה במשך שנים רבות גן ילדים ברחוב זמנהוף בתל אביב[3]. במקביל שיחקה בתיאטרון חובבים[4].

רק בגיל 40 החלה בקריירה מקצועית כשחקנית, לאחר שהשחקן אלברט כהן הציעה לה להצטרף ללהקת "זרקור" שהקים, יחד עם יעקב בנאי וזהר אוריין. הלהקה העלתה מופעי בידור בתחילת שנות ה-60[5]. במקביל המשיכה תחילה לעבוד כגננת בבקרים[3].

פריצת הדרך בקריירה שלה הגיעה בשנת 1965[3], שלוהקה לתפקיד גולדה במחזמר "כנר על הגג", בתיאטרון גיורא גודיק, לצד טוביה בגילומם של בומבה צור, חיים טופול ושמואל רודנסקי[6]. ב-1969 לוהקה לתפקיד גולדה לצד יוסי ידין בהפקה של "כנר על הגג" שעלתה בווינה[7]. ולצד שמעון ישראלי בהפקה הדרום אפריקאית שעלתה בסוף אותה שנה[8]. בסך הכל שיחקה בתפקיד גולדה כ-1,150 פעמים, בחמש ארצות ובשלוש שפות: ישראל, דרום אפריקה, גרמניה, שווייץ ואוסטריה.

בעקבות הצלחת "כנר על הגג" הוזמנה לשחק פעמים רבות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ, ואף ביימה הפקה של. בין השאר שיחקה במחזות זמר ובהצגות: "אמא קוראז'" (הנובר, גרמניה 1972)[9], "עמודי החברה" (1975)[10], "נשות טרויה" (שווייץ, 1986), "סיפור אהבה בשלושה פרקים (מחזה)" (גרמניה 1987) ועוד[11].

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוליצקיה הופיעה על בימות תיאטרון רבות בארץ, בהן: זירה, זרקור, ארבטרון, הגשר (תיאטרון ישראלי בגרמנית), תילון, תיאטרון גיורא גודיק, הבימה, תיאטרון חיפה, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ותיאטרון בית ליסין.

מבין ההצגות בהן שיחקה נמנו "פרנסואה ראש גזר", "נאסר א דין", "ולס הטוראדור", "שיץ"[12], "חמץ", "אלקה", "מאחורי הגדר", "איי לייק מייק" ו"ברנשים וחתיכות".

"ההולכים בחושך" שכתב וביים חנוך לוין הייתה ההצגה האחרונה בהשתתפותה.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השישים הופיעה בסרטים "ארבינקא", "נס בעיירה" ו"מרגו שלי". בשנות השבעים שיחקה בסרטים "כץ וקרסו" ו"הכלה וצייד הפרפרים". בשנות השמונים שיחקה בסרטים "שרגא קטן", "תלווה לי את אשתך" ו"שדות ירוקים". כמו כן דיבבה את דמות הסבתא בסרט המצויר "פוקהונטס" בשנת 1995. ב-1999 שבה לשחק בפעם האחרונה בסרט "איימי ויגואר" (Aimée & Jaguar) בתפקיד חולדה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 הכירה את קרל, טייס בחיל האוויר האמריקני שהוצב באיטליה והגיע לאחר המלחמה לארץ ישראל כאיש מח"ל ושינה את שמו לגדעון. הם נישאו, אך התגרשו אחרי 5 שנים[13]. ביתה היא השדרנית עיינה אילון[14].

דוליצקיה נפטרה בשנת 2000, בגיל 81 ונטמנה בבית העלמין ירקון.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתה ברחוב שלומציון המלכה 9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל סנונית, "כנר על הגג" ועל הבד, על המשמר, 15 בדצמבר 1971
  2. ^ 1 2 אלי אלון, סיפורה של ליה דוליצקיה, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe‏, 19 במרץ 2020
  3. ^ 1 2 3 רינת פרימו, גברת מאה אחוז, חדשות, 12 במרץ 1989
  4. ^ הצגת בכורה של "להקת צעירים" ב"תרבות לעם", קול העם, 9 באפריל 1956
  5. ^ תיאטרון, הארץ, 19 באוקטובר 1962
    פסיפס ישראלי, קול העם, 12 במאי 1961
    בכורת "וצאי דופן" " בתיאטרון "זרקור", למרחב, 29 באוקטובר 1962
  6. ^ חיים גליקשטיין, "בנר על הגג", למרחב, 11 ביוני 1965
  7. ^ הוינאית שברחה לישראל חזרה בתשואות - שבחים לליה דוליצקיה ב"כנר", מעריב, 26 בפברואר 1969
  8. ^ יעקב העליון, ישראלים ישחקו ב"כנר על הגג" ביוהנסבורג, מעריב, 26 ביוני 1969
  9. ^ הצלחה בגרמניה לליה, על המשמר, 16 באוגוסט 1972
  10. ^ שרגא הר-גיל, ליה דולציקיה לגרמניה, מעריב, 20 באוגוסט 1975
  11. ^ ירון פריד, לא מאשימה, לא מוותרת, חדשות, 24 בפברואר 1986
  12. ^ ביקורות:
    יהודה ליבנה, "שיץ" או הפכחון המוחלט, דבר, 17 בינואר 1975
    שרגא הר-גיל, חגור לוין ומלחמתו בנבזויות, מעריב, 7 בינואר 1975
  13. ^ תלמה אדמון, החיים - כמקפצה, מעריב, 24 בפברואר 1988
  14. ^ שרית ישי לוי, כמעיין המתגבר, חדשות, 21 בנובמבר 1988