ליובר
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 ז'יטומיר | ||
| ראש העיר | סרגיי פולישוק | ||
| תאריך ייסוד | 1350 | ||
| שטח | 2.22 קמ"ר | ||
| גובה | 238 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 2,000 (2025) | ||
| ‑ צפיפות | 1,117.01 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 49°55′17″N 27°45′30″E / 49.92139°N 27.75833°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
  | |||
ליובר (באוקראינית: Любар) היא עיירה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה.
יהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהודים מופיעים בליובר עוד בראשיתה. בית הכנסת הראשון נבנה ב-1491. בתקופת מרד חמלניצקי היהודים ברחו מן המקום ובית הכנסת נשרף על ידי הקוזקים. האוכלוסייה היהודית החלה לחזור לליובר בסוף מאה ה-17 תחילת מאה 18. שיא האוכלוסייה היה ב-1910, אז האוכלוסייה היהודית בליובר נאמדה ב-8648[דרוש מקור] שהיו יותר מ-40 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
בתקופת מלחמת האזרחים לאחר מהפכת אוקטובר פרצו פוגרומים ברחבי אוקראינה, בליובר נרצחו 44 יהודים, יותר ממאתיים נפצעו, מאות נשים נאנסו[1].
שואה ומלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיילי ורמאכט נכנסו לליובר ב-6 ביולי 1941, ובמקום הוקם גטו. ב-9 באוגוסט 1941 כ-300 גברים יהודים מהעיירה נרצחו בכפר הסמוך יורובקה, ובספטמבר נרצחו כ-1,380 יהודים נוספים בסמוך לעיירה. הגטו חוסל באוקטובר 1941 בידי שוטרים אוקראינים[1].
פטרו סנייביץ' הציל מספר יהודים שברחו מהגטו וקיבל על כך תואר חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ליובר", באתר JewishGen (באנגלית) (נדרש רישום)
- ליובר (Lyubar), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), ליובר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1544–1545), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 ליובר (Lyubar), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם.
