ליזי דורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליזי דורון
ליזי דורון
ליזי דורון
לידה 29 באוגוסט 1953 (בת 70)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Jeanette Schocken Prize (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליזי דורון (נולדה ב-29 באוגוסט 1953) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורון נולדה בתל אביב בשם עליזה אליזבת רוז'ה, בת יחידה לזוג הורים ניצולי שואה. היא גדלה בשכונת ביצרון והתייתמה מאביה בהיותה בת שמונה. בגיל 18 עברה להתגורר ברמת הגולן, ועבדה בגידול מנגו ורעיית צאן. בשל מעברה זה ניתקה אימה את הקשר עימה. בעקבות מלחמת יום כיפור בה שירתה כמש"קית נפגעים עזבה דורון את רמת הגולן, החלה לפעול בתנועת ד"ש. דורון למדה סוציולוגיה וקרימינולוגיה במסגרת לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, ובלשנות באוניברסיטת תל אביב.

דורון נשואה לרואה החשבון ואיש העסקים דני דורון, ולהם שני ילדים.

ספריה של דורון זכו להצלחה רבה בשווייץ ובגרמניה, תורגמו לגרמנית, צרפתית, איטלקית ורוסית ונמכרו בלמעלה מ-40,000 עותקים. בשנת 2008 נבחרה דורון על ידי עיתון ווג הצרפתי כאחת משבעת הסופרים הישראלים המשפיעים ביותר.[1]

ספרה "למה לא באת לפני המלחמה" עובד בדרזדן שבגרמניה להצגה.

בשנת 2003 זכתה דורון בפרס בוכמן הניתן מטעם ארגון יד ושם, ובשנת 2007 זכתה דורון בפרס ז'נט שוקן על מכלול יצירותיה. ספרה "התחלה של משהו יפה", נבחר בשנת 2007 על ידי העיתון השווייצרי "נויה ציריכר צייטונג" לאחד מ-30 הספרים הטובים של אותה שנה. זכתה בפרס ויצו איטליה לספרות יהודית לשנת 2009.[2][3] זכתה בפרס קוגל לספרות בשנת 2011.[4]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למה לא באת לפני המלחמה (1998)
  • הייתה פה פעם משפחה (2002)
  • ימים של שקט (2003)
  • התחלה של משהו יפה (2007)
  • ויום אחד עוד ניפגש (2010)
  • Sweet Occupation, הוצאת רסלינג, (2019)

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליזי דורון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]