ליז צ'ייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליז צ'ייני
Liz Cheney
דיוקנה הרשמי של צ'ייני בקונגרס, 2018
דיוקנה הרשמי של צ'ייני בקונגרס, 2018
דיוקנה הרשמי של צ'ייני בקונגרס, 2018
לידה 28 ביולי 1966 (בת 57)
מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית
שם מלא אליזבת' ליין צ'ייני
שם לידה Elizabeth Lynne Cheney עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת שיקגו, קולורדו קולג'
עיסוק פוליטיקאית, משפטנית, פרשנית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
דת מתודיזם[1]
בן זוג פיליפ פרי (מאז 1993)
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ויומינג
3 בינואר 2017 – 3 בינואר 2023
(6 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת' לין צ'ייני (באנגלית: Elizabeth Lynne Cheney; נולדה ב-28 ביולי 1966) היא פוליטיקאית אמריקאית חברת המפלגה הרפובליקנית, שכיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הכללי של מדינת ויומינג. בשנים 2019–2021 הייתה צ'ייני יו"ר הוועידה הרפובליקנית בבית הנבחרים, התפקיד השלישי בהיררכיה של הסיעה הרפובליקנית, אך חבריה לסיעה הדיחו אותה מהתפקיד במאי 2021 לאחר שיצאה חוצץ נגד נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ.[2] אביה הוא דיק צ'ייני, לשעבר סגן נשיא ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייני נולדה במדיסון שבויסקונסין, והיא בתם הבכורה של דיק צ'ייני ולין צ'ייני. אביה כיהן כחבר הקונגרס, כמזכיר ההגנה וכסגן נשיא ארצות הברית, ואמה עמדה בראש הקרן הלאומית למדעי הרוח.

היא סיימה ב-1988 תואר ראשון בקולורדו קולג' וב-1996 תואר JD במשפטים באוניברסיטת שיקגו. בשנים 1989–1993 עבדה בסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי ולאחר מכן עבדה בחברת הייעוץ של סגן מזכיר המדינה לשעבר ריצ'רד ארמיטאג', במשרד עורכי דין White & Case, וכן במחלקת המדינה.

ב-2002 מונתה צ'ייני לסגנית עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב. היא התפטרה מהתפקיד על מנת לסייע לאביה ולג'ורג' ווקר בוש בקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004. לאחר הבחירות חזרה למחלקת המדינה ומונתה לסגנית בכירה לעוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב. במהלך הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, סייעה לפרד תומפסון, ולאחר מכן למיט רומני.

ב-2009 ייסדה יחד עם ויליאם קריסטול ודברה בורלינגיים (אחותו של טייס טיסה 77 של אמריקן איירליינס שנחטפה והתרסקה לפנטגון במהלך פיגועי 11 בספטמבר), את ארגון "Keep America Safe", שפעל למנוע מנשיא ארצות הברית ברק אובמה לסגור את מתקן המעצר בגואנטנמו.

ב-2012 החלה לעבוד כפרשנית ברשת פוקס ניוז והתפטרה לאחר כשנה וחצי, אחרי שב-2013 הכריזה על כוונתה להתמודד מול מייק אנזי בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לסנאט. היא נשרה מהמרוץ לאחר שזכתה לשיעורי תמיכה נמוכים. במהלך הקמפיין הסתכסכה עם אחותה מרי, לאחר שהביעה עמדה נגד נישואים חד-מיניים, דבריה של צ'ייני זכו לביקורת פומבית בפייסבוק מצד מרי שהיא לסבית, ובת זוגה.[3]

בבית הנבחרים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייני, 2016
צ'ייני (במרכז) עם אביה ריצ'רד ורוברט אדרהולט, 2018
צ'ייני לצד מושל ויומינג מארק גורדון ומזכיר החקלאות של ארצות הברית סאני פרדו במכרה פחם פתוח בוויומינג, יולי 2019

לאחר שסינתיה לומיס הודיעה בסתיו 2015 על פרישתה מהקונגרס לקראת בחירות 2016, הכריזה צ'ייני כי היא שוקלת להתמודד על המושב היחיד של ויומינג בבית הנבחרים. ב-1 בפברואר 2016 צ'ייני נכנסה באורח רשמי למירוץ אל הקונגרס ה-115 של ארצות הברית. חיש מהר נחשבה למתמודדת המובילה, וסקר שהוזמן על ידי העיתון "Casper Star-Tribune" ו-רשת השידור PBS בוויומינג הצביעה על הובלתה בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית – התחרות האמיתית במעוז הרפובליקני השמרן.[4] היא נבחרה עם למעלה מ-66% מקולות הבוחרים. בבחירות אמצע הכהונה ב-2018 ובבחירות 2020 נבחרה מחדש.

צ'ייני הושבעה לתפקידה ב-3 בינואר 2017. באותו חודש הושבע דונלד טראמפ לנשיאות, וניתוח שערך המכון FiveThirtyEight מצא כי צ'ייני תמכה בעמדתו של טראמפ ב-92.9% מההצבעות בבית הנבחרים.[5] צ'ייני תמכה בחקיקה שתגדע את ההגנה על זאבים אפורים מכוח חוק המינים בסכנת הכחדה.[6] ב-7 במרץ 2019 חברה צ'ייני ל-22 רפובליקנים אחרים בבית הנבחרים בהתנגדות ל-"HR183", החלטה אשר גינתה את "האנטישמיות כביטוי שנאה של חוסר סובלנות" ו"אפליה ויסודנות אנטי-מוסלמית". מבקרי ההחלטה נימקו את החשש שהיא כוללנית יתר על המידה, מכיוון שהיא נועדה בתחילה להתייחס לאמירותיה של חברת הקונגרס אילהאן עומאר, ושמה והערותיה הוסרו מהצעת החוק.[7]

במאי 2019 אמרה צ'ייני כי פיטר סטראק (אנ'), בכיר לשכת החקירות הפדרלית שהנהיג את חקירת הבולשת בדבר פרשת האימיילים של הילרי קלינטון, וסוכן FBI אחר ששלחו מסרונים אישיים בהם זלזלו בפוליטיקאים שונים (כולל טראמפ) נשמעים כאילו זממו "הפיכה" ועשויים להיות אשמים בבגידה.[8] ביוני אותה שנה השוותה אלכסנדריה אוקסיו-קורטז את מרכזי המהגרים הבלתי-חוקיים בגבול ארצות הברית–מקסיקו ל"מחנות ריכוז".[9] צ'ייני מתחה ביקורת חריפה על דבריה ואמרה כי הם מהווים "זלזול" בקורבנות השואה.[10] בנאומה כיו"ר הוועידה הרפובליקנית בבית הנבחרים מאוגוסט 2019, גרסה צ'ייני כי הליטיגציה המוצלחת (Crow Tribe et al v. Zinke) של שבטים ילידיים ופעילים סביבתניים להשיב את דובי הגריזלי בילוסטון רבתי לחוק המינים בסכנת הכחדה "לא התבססה על מדע או עובדות אלא על כוונתם של התובעים להשמיד את אורח חיינו המערבי". דבריה גררו גינויים מצד קהילות אינדיאניות ופעילי איכות הסביבה.[11][12]

צ'ייני הוקיעה את המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית, שהתאפשרה לאחר החלטתו של הנשיא טראמפ להסיג מהאזור את הכוחות המזוינים של ארצות הברית אשר היו חיץ בין טורקיה לטריטוריות שבשליטת כורדיסטן הסורית, באומרה: ”ארצות הברית נוטשת את בריתנו עם הכורדים, שנלחמו במדינה האסלאמית בשטח וסייעו להגנת המולדת האמריקאית. החלטה זו מסייעת ליריביה של אמריקה; רוסיה, איראן וטורקיה, וסוללת את הדרך להתעוררות מחודשת של המדינה האסלאמית.[13]” צ'ייני האשימה כי ההחלטה להסיג את הצבא האמריקאי מהאזור היא פועל יוצא של פעולות המפלגה הדמוקרטית והליך ההדחה שהנהיגו הדמוקרטים נגד טראמפ.[14] יושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ננסי פלוסי כינתה את טענתה של צ'ייני בנוגע להשפעת הליך ההדחה על ההסלמה במזרח התיכון כ"הזוייה".[15]

בכנס של הסיעה הרפובליקנית ביולי 2020, רפובליקנים אחדים (בהם ג'ים ג'ורדן מאוהיו ואנדי ביגס מאריזונה) תקפו את צ'ייני אחרי שהגנה על ד"ר אנתוני פאוצ'י בשיא מגפת הקורונה בארצות הברית, ועל כך שתמכה בעבר ביריבו העיקרי של חבר הקונגרס תומאס מאסי במהלך בחירות מקדימות.[16] בקיץ 2020 הוסיפה לתמוך בתוכניות ממשלת ישראל לבצע את סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל.[17] היא חתמה על מכתב שמוען לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בו הובעה תמיכה ב"ברית הבלתי-מעורערת בין ארצות הברית וישראל".[18] בספטמבר 2020 תבעה צ'ייני ממחלקת המשפטים של ארצות הברית לחקור קבוצות סביבתניות כגון מועדון סיירה ומועצת הגנת משאבי הטבע (Natural Resources Defense Council).[19] החל מתקופתו כהונתו כחבר מועצת העיר דבלין שבקליפורניה, חבר הקונגרס אריק סוולוול היה למטרה עבור אישה סינית שבדיעבד נחשפה כמרגלת מטעם המשרד לביטחון המדינה של סין. היחסים הכלליים של סוולוול עם חשוד בריגול עבור הרפובליקה העממית של סין הוגדרו כבעייתיים, במיוחד בהתחשב בהיותו חבר ועדת המודיעין של בית הנבחרים של ארצות הברית. צ'ייני חתמה על מכתב שדרש להדיח את סוולוול מוועדת המודיעין.

ב-16 באוגוסט 2022 הפסידה צ'ייני בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לייצוג המחוז הכללי של ויומינג בבית הנבחרים, לקראת בחירות אמצע הכהונה שיתקיימו בנובמבר 2022, ונוצחה בפער גדול מאוד של 37% על ידי הרייט הייגמן (אנ'), שקיבלה את תמיכת דונלד טראמפ, ולבסוף נבחרה (אנ') לבית הנבחרים במקומה של צ'ייני. בעקבות הפסדה, צ'ייני סיימה את כהונתה בבית הנבחרים בראשית ינואר 2023.[20]

ההסתערות על הקפיטול והדחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייני נואמת ב-11 במאי 2021 במליאת בית הנבחרים, יממה טרם הדחתה מתפקידה יו"ר הסיעה. בנאום גינתה את הנשיא לשעבר טראמפ על ניסיונותיו לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020

ב-12 בינואר 2021, בעקבות ההסתערות על הקפיטול, הודיעה צ'ייני כי תצביע בעד הליך ההדחה נגד הנשיא דונלד טראמפ, ואמרה כי "מעולם לא הייתה בגידה גדולה יותר" שבוצעה בידי נשיא ארצות הברית.[21] צ'ייני, יו"ר הוועידה הרפובליקנית בבית הנבחרים ולפיכך השלישית בהיררכיה הרפובליקנית בבית הנבחרים אחרי קווין מקארתי וסטיב סקליס, היא הרפובליקנית הבכירה ביותר אשר הביעה תמיכה בהדחתו של טראמפ.[22] בפברואר 2021 התקיימה הצבעה בסיעה הרפובליקנית בו נערכה הצבעה על הדחתה של צ'ייני מתפקידה בהנהגת המפלגה, אך הניסיון נכשל.[23]

בתגובה לנסיקת הקריאות של תומכי טראמפ במפלגה הרפובליקנית להדיח אותה מתפקיד יו"ר הוועידה הרפובליקנית בבית הנבחרים, חיברה צ'ייני מאמר דעה אשר פורסם ב-5 במאי 2021 ב"וושינגטון פוסט" בכותרת ”המפלגה הרפובליקנית נמצאת בנקודת מפנה. ההיסטוריה צופה בנו.” במאמר דעה שבה על עמדותיה בדבר דבקות בעקרונות חוקת ארצות הברית, שמירה על החוק והגנה על "עקרונות היסוד אשר מחזקים ומבטיחים את החופש והתהליך הדמוקרטי שלנו".[24] הסנאטורית ג'וני ארנסט מתחה ביקורת על מאמצי הרפוביקנים להדיח את צ'ייני מהנהגת המפלגה, והשוותה את המהלך לתרבות הביטול.[25] לצדה של צ'ייני התייצבו אישים בכירים במפלגה הרפובליקנית, בהם מיץ' מקונל,[26] ג'ורג' ווקר בוש[27] ופול ראיין.[28] ב-12 במאי צ'ייני הודחה באורח רשמי מתפקידה כיו"ר הוועידה הרפובליקנית בבית הנבחרים, כשבניגוד לפעם קודמת תמך בהדחתה קווין מקארתי, מנהיג הרפובליקנים בקונגרס.[29] הרפובליקנים שתמכו בהדחתה, טענו שההתקפות החוזרות ונשנות שלה על טראמפ אינן מועילות למפלגה אלא מהוות הפרעה, ופגיעה במטרה של המפלגה לזכות בחזרה ברוב בבית הנבחרים.[30] עם זאת, הדחתה התקיימה בהצבעה קולית מאחורי דלתיים סגורים (במקום בהצבעה חשאית) ולפיכך לא ניתן לאמוד את שיעור התמיכה של הסיעה בהדחה.[31] בסקר שערכה cbs כ-80% מהרפובליקנים תמכו בהדחת צ'ייני ו-20% התנגדו.[32] במקומה נבחרה אליס סטפניק שנתמכה על ידי טראמפ.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייני נשואה לפיליפ פרי ששימש כיועץ המשפטי של המחלקה לביטחון המולדת ואם לחמישה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליז צ'ייני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ חיים איסרוביץ, ‏בשל הסירוב לתמוך בטראמפ: הודחה יו"ר סיעת הרפובליקנים בבית הנבחרים, באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2021
  3. ^ Dispute Over Gay Marriage Erupts in Cheney Family, הניו יורק טיימס, 17 בנובמבר 2013
  4. ^ לורה הנקוק, Liz Cheney leading in GOP primary for U.S. House, over 50 percent undecided, באתר Casper Star-Tribune‏, 27 ביולי 2016 (באנגלית)
  5. ^ Tracking Congress In The Age Of Trump, באתר FiveThirtyEight (באנגלית)
  6. ^ Republican-controlled government sees chance to weaken Endangered Species Act, באתר arstechnica‏, 18 בינואר 2017 (באנגלית)
  7. ^ ראיין בורט, Why Did a Bunch of Republicans Vote Against a Bill Condemning Bigotry?, באתר רולינג סטון, 8 במרץ 2019 (באנגלית)
  8. ^ רג'ינה זילברמינטס, Liz Cheney: Statements by agents investigating Trump 'could well be treason', באתר The Hill‏, 26 במאי 2019 (באנגלית)
  9. ^ ניצן קידר, חברת קונגרס: ארה"ב מנהלת מחנות ריכוז, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2019
  10. ^ ניו יורק טיימס והארץ, חברת הקונגרס הדמוקרטית אוקסיו-קורטז: "ארה"ב מפעילה מחנות ריכוז נגד מהגרים", באתר הארץ, 19 ביוני 2019
  11. ^ קארין בראליארד, Court restores federal protections for Yellowstone-area grizzly bears, באתר וושינגטון פוסט, 25 בספטמבר 2018 (באנגלית)
  12. ^ Most Read Article on Native News Online in 2019: Rep. Cheney Accuses Tribes of “Destroying our Western Way of Life” Over Sacred Grizzly Protections, באתר NATIVE NEWS ONLINE‏, 31 בדצמבר 2019 (באנגלית)
  13. ^ מרט אוזקאן, Turkey opens ground assault on Syria's Kurds; U.S. Republicans turn on Trump, באתר רויטרס, 9 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  14. ^ ג'ייסון למון, GOP Rep. Liz Cheney Tells Fox News Turkey Invaded Syria Because Democrats Launched Impeachment Inquiry Against Trump, באתר ניוזוויק, 10 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  15. ^ היילי מילר, Liz Cheney: Impeachment Inquiry Partly To Blame For Turkey’s Invasion Of Syria, באתר הפינגטון פוסט, 14 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  16. ^ מלאני זנונה, House conservatives pile on Cheney at GOP conference meeting, באתר פוליטיקו, 21 ביולי 200 (באנגלית)
  17. ^ רון קמפיס, Republicans sign letter backing Israel’s right to set its own borders, באתר Times of Israel‏, 23 ביוני 2020 (באנגלית)
  18. ^ מירב זונסזיין, Democrats Can’t Allow Israel to Pursue Annexation Without Consequences, באתר Foreign Policy‏, 20 ביולי 2020 (באנגלית)
  19. ^ רייצ'ל פראזין, Cheney asks DOJ to probe environmental groups, באתר The Hill‏, 17 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  20. ^ Johnson, Ted (August 16, 2022). Liz Cheney Vows To Do “Whatever It Takes” To Keep Donald Trump From “Anywhere Near The Oval Office” As She Concedes Wyoming Primary Race — Update. Deadline Hollywood, retrieved August 17, 2022
  21. ^ שרה פריס, Republicans begin turning on Trump over impeachment, באתר פוליטיקו, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
  22. ^ כריס סיליזה, How Liz Cheney became the conscience of Republicans, באתר CNN‏, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
  23. ^ קייטי אדמונדסון וניקולס פנדוס, House Republicans choose to keep Liz Cheney in leadership post after her vote to impeach Trump., באתר הניו יורק טיימס, 3 בפברואר 2021 (באנגלית)
  24. ^ ליז צ'ייני, The GOP is at a turning point. History is watching us, באתר וושינגטון פוסט, 5 במאי 2021 (באנגלית)
  25. ^ ג'ורדיין קרני, Top female GOP senator compares Cheney ousting to 'cancel culture', באתר The Hill‏, 10 במאי 2021 (באנגלית)
  26. ^ מאנו ראחו, First on CNN: Liz Cheney gets boost from McConnell amid divisive intraparty battle over Trump's impeachment, באתר CNN‏, 2 בפברואר 2021 (באנגלית)
  27. ^ קרוליין קלי וג'יימי גנגל, George W. Bush to thank Dick Cheney, father of Liz Cheney, 'for his daughter's service', באתר CNN‏, 30 בינואר 2021 (באנגלית)
  28. ^ תמי פלמרי ואלי אוקון, POLITICO Playbook PM: Guess who’s fundraising for Liz Cheney, באתר פוליטיקו, 5 במרץ 2021 (באנגלית)
  29. ^ אלן פראם וקווין פרקינג, House GOP ousts Trump critic Liz Cheney from top post, באתר AP‏, 12 במאי 2021 (באנגלית)
  30. ^ טיילר אולסון, What Liz Cheney told Republican colleagues before they quickly voted her out, באתר פוקס ניוז, 12 במאי 2021 (באנגלית)
  31. ^ קת'רין טאלי-מקמנוס, House Republicans oust Liz Cheney from No. 3 leadership post, באתר Roll Call‏, 12 במאי 2021 (באנגלית)
  32. ^ Republicans weigh in on Liz Cheney and direction of GOP — CBS News poll באתר cbs
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליז_צ%27ייני&oldid=37599909"