ליטניה
ליטניה, סוגה ספרותית, שירית, שעיקרה שירת תחינה, תפילת תחנונים ומזמורי בקשות.
מקור המלה ביוונית, Litanea, ובצורה קצת שונה באיטלקית, Litania. הליטניה שימשה בשירה הליטורגית הנוצרית ועקבותיה נמצאים גם ביצירות של משוררים ידועים.
הליטניה בצורתה העברית, שירת התחנון, בנויה על בקשה שמבקש הש"ץ ועל המענה הכאילו פזמוני, החוזר על עצמו, שמשיב לו קהל המתפללים. בעוד שבליטורגיה הנוצרית שימשה הליטניה בעיקר כתפילה נגד אסונות טבע, נגד מחלות ומגיפות, ונגד כל מיני מרעין בישין - הרי שבליטורגיה היהודית והעברית הליטניה שימשה לתחנון על צורכי ציבור דתיים, כגון חופש הפולחן היהודי תחת כובשים זרים ועוד. בתפילות ה"הושענות" הקדומות, ביניהן אלה של אלעזר הקליר נעשה שימוש בצורת הליטניה, של בקשת הש"ץ ותשובה חוזרת של קהל המתפללים.
הגלגול המודרני של הליטניה, כלומר חזרת הש"ץ והיענות השומעים, חלחל אל השירה המודרנית האירופית. בשירה העברית החדשה עשה המשורר אבא קובנר שימוש מודרני בליטניה. בפואמה שלו "אדמת החול", שהיא תגובתו השירית על ביקורו בצפון-מזרח ברזיל, באמצע שנות החמישים של המאה העשרים, מובאים שירים רבים בצורת הפניה אל האליל המקומי, שאנגו, הבנויים בצורת הפנייה של היחיד ומענה הציבור, החוזר ומחרה אחריו.
