ליילה: חקירה על אודות המידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליילה: חקירה על אודות המידות
Lila: An Inquiry into Morals
מידע כללי
מאת רוברט מ. פירסיג
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספרי בנטם עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1991
מספר עמודים 430
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מעריב
תאריך 1993
תרגום יותם ראובני
סדרה
ספר קודם זן ואמנות אחזקת האופנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001301640
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליילה: חקירה על אודות המידות (אנגלית: Lila: An Inquiry into Morals;‏ 1991) הוא הרומן הפילוסופי השני של רוברט מ. פירסיג, שידוע בעיקר בזכות ספרו זן ואמנות אחזקת האופנוע.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור אוטוביוגרפי בחלקו זה מתרחש בסתיו, כשהסופר משיט את ספינתו במורד נהר ההאדסון. פיידרוס, האלטר אגו של המחבר, מנוער משגרתו המתבודדת באמצעות מפגש עם ליילה, אישה ישירה אבל מעורערת, אשר קרובה להתמוטטות נפשית.

כמו בספרו הקודם, העלילה משובצת ברגעים של מחשבות פילוסופיות עמוקות. מטרתו העיקרית של הספר היא לפתח מערכת מטאפיזית שלמה, שמבוססת על הרעיון של איכות; רעיון שהוצג בספרו הראשון של הסופר. שלא כמו בספרו הראשון, שבו הוא יוצר דיכוטומיה בין איכות קלאסית ורומאנטית, הספר הזה מתמקד בחלוקה בין איכות סטאטית ודינמית.

מטרה נוספת של הספר הוא לבקר את תחום האנתרופולוגיה. פירסיג טוען שהאובייקטיביות המסורתית בתחום עיון זה, הופכת אותו ללא יעיל. הסופר משתמש במושג האיכות כדי להסביר את הקשיים של החברה המערבית להבין את הערכים ואת דרך ההתבוננות של האינדיאנים. מסקנה מעניינת של הספר היא שהתרבות האמריקאית המודרנית היא תוצאה של מפגש של ערכים אינדיאנים וערכים אירופאים.

נושא נוסף שמנותח באמצעות שימוש במטאפיזיקה של איכות, הוא קשר הגומלין בין תבניות אינטלקטואליות לתבניות חברתיות. פירסיג טוען שעד לסוף התקופה הוויקטוריאנית, תבניות חברתיות שלטו בהתנהגות של חברי התרבות האמריקאית. כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה, תבניות אינטלקטואליות והשיטה המדעית תפסו את השליטה הזאת, כשהן לוקחות את האחריות על מטרות האומה ועל פעולותיה. ההופעה המאוחרת יותר של הפשיזם, לפי גישת הספר, היא מאבק אנטי-אינטלקטואלי להחזרת תבניות חברתיות לשליטה. התנועה ההיפית שהבינה את הפגמים שקיימים גם בתבניות החברתיות וגם בתבניות האינטלקטואליות, דחתה את שני סוגי התבניות הללו. ההיפים שאפו לאיכות ביולוגית, שאותה זיהו בטעות עם האיכות הדינאמית. התוצאה הייתה ניוון חברתי, שהתבטא בפשע ובסמים.

כיום החברה האמריקאית אינה מחפשת עוד איכות דינמית, אלא מנסה לחזור אל הוויקטוריאניות - התבניות הסטטיות החברתיות הנוקשות, כדי להתמודד עם התבניות הביולוגיות הדומיננטיות באזורים מסוימים, כגון שכונות העוני של הערים הגדולות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]