ליילה זאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליילה זאנה
Leyla Zana
Zana (cropped).jpg
לידה 3 במאי 1961 (בת 57)
דיארבקיר
מדינה טורקיה
עיסוק פוליטיקאית, פעילה חברתית, סופרת, עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הדמוקרטיה, מפלגת החברה הדמוקרטית
חברת פרלמנט טורקיה 1991–1994
חברת פרלמנט טורקיה 2011–
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליילה זאנה (נולדה ב-3 במאי 1961), היא פעילת זכויות נשים, זכויות אדם וזכויות אזרח, ופוליטיקאית כורדית, שנכלאה במשך 10 שנים בשל פעילותה הפוליטית, אשר על פי בית המשפט הטורקי הייתה כנגד אחדות המדינה. בעת שהייתה חברה במפלגת החברה הדמוקרטית, נאסר עליה להצטרף לכל מפלגה פוליטית במשך חמש שנים כאשר מפלגתה הוצאה מן החוק. בעקבות זאת, היא נבחרה כחברת פרלמנט עצמאית עבור מחוז דיארבקיר בתמיכת המפלגה לדמוקרטיה ושלום. מאז נעצרה עוד מספר פעמים וההאשמות נגדה ממשיכות.

ב-1995, בעת מאסרה, הוענק לה פרס סחרוב מידי הפרלמנט האירופי, אך לא יכלה לקבל אותו עד שחרורה ב-2004. היא גם קיבלה את פרס ראפטו לזכויות אדם ב-1994, כשקרן ראפטו הכירה בה כאסירה פוליטית בגין פעילותה הבלתי-אלימה למען זכויות אדם ואזרח של העם הכורדי בטורקיה ובארצות השכנות לה.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליילה זאנה נולדה ב-1961 למשפחה מסורתית בכפר קטן בשם באצ'ה במזרח טורקיה. לה שלוש אחיות ואח. מגיל צעיר מחתה זאנה נגד הסדר החברתי הדתי הקפדני, והיא סירבה ללבוש כיסוי ראש לפני שנישאה, וגם לאחר מכן כיסתה ראשה למשך זמן קצר בלבד.

היא למדה בבית הספר היסודי רק למשך שנה וחצי, אז אביה השמרן הפסיק את לימודיה, מכיוון שלא האמין בחינוך לבנות.

בגיל 15 נישאה בכפייה לבן דוד של אביה, מהדי זאנה, המבוגר ממנה בעשרים שנה. כשאמרו לה שעליה להינשא, התפרצה על אביה והכתה בו באגרופיה - התנהגות לא אופיינית לנערות בחברה שלה. מאוחר יותר היא ציינה: "אינני מאשימה את משפחתי או את בעלי, אלא את התנאים החברתיים בכורדיסטן. את אלה עלינו לשנות."[דרוש מקור] באופן אירוני, היו אלה דווקא נישואיה למהדי, שהיה פעיל פוליטי כורדי, שאפשרו לה לשנות את מצבה האישי והחברתי. דרכו, למדה על היקף הדיכוי הפוליטי מצד המדינה, ועברה תהליך פוליטיזציה. לאחר שהזוג עבר לעיר דיארבקיר ב-1976, ילדה ליילה את בנם, רוניי. שנה לאחר מכן, נבחר מהדי לראשות העיר ברוב מוחץ. 

ההפיכה הצבאית של 1980 הגבירה את הרדיפה של הכורדים בטורקיה. מהדי זאנה היה בין אלפי הפעילים הכורדים שנעצרו בשל דעותיהם הפוליטיים. נגזרו עליו שלושים שנות מאסר. 

ליילה נשארה אם יחידנית לרוניי בן החמש, והייתה בהריון עם בתה, רוקן. במשך השנים הבאות, נדדה ממקום למקום כאשר העבירו את מהדי מכלא לכלא. כשביקרה אותו בכלא, השומרים הטורקים הכו אותה ואת ילדיה, ואסרו עליהם לדבר כורדית.

במהלך הזמן, למדה ליילה טורקית, ובעידודו של מהדי, גם התחילה ללמוד והוציאה תעודת בגרות. 

היא המשיכה במעורבותה הפוליטית בתקופה זו, והתחילה לעבוד באגודה לזכויות אדם. פעילות זו חשפה אותה לאלימות נוספת, והיא אף נעצרה ועונתה ועברה השפלות מיניות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירתה והשבעתה לפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 היא רצה בבחירות הפכה לאשה הכורדית הראשונה (והיחידה) לזכות במושב בפרלמנט הטורקי. היא יצרה שערורייה כאשר היא דיברה בשפה הכורדית באולם הפרלמנט בעת השבעתה, דבר שהיה אז לא חוקי. השפה הכורדית הוצאה מן החוק גם לשימוש פרטי במשך עשרות שנים בטורקיה, ורק באותה שנה חזרה להיות חוקית לדיבור - אך עדיין נחשבה לבלתי חוקית במרחבים ציבוריים, לא כל שכן בפרלמנט עצמו. שבועתה כללה את המילים הבאות:

אני נשבעת על כבודי ובפני העם הטורקי הגדול, להגן על שלמותה ועצמאותה של המדינה, על אחדות העם והמולדת, ועל ריבונותם הבלתי מעורערת. אני נשבעת אמונים לחוקה. את שבועתי זו אני לוקחת בשם האחווה בין העם הטורקי לעם הכורדי.[2]

השבועה ניתנה בטורקית, ורק המשפט האחרון - על אחוות העמים הטורקים והכורדים - בכורדית. מיד קמו קולות זעקה הקוראים למעצרה, וכן כינו אותה "טרוריסטית", "ספרטיסטית" ו"כורדית מטונפת". יו"ר הפרלמנט נבהל, ולבקשתו היא חזרה על השבועה בטורקית, אך גם מעשה זה לא הרגיע את הרוחות שקמו נגדה. מתנגדיה ראו בשימוש בכורדית הצהרת ספרטיזם, ועד מהרה היא הפכה לסמל בעיני הלאומנים הטורקיים. הם כינו אותה בתקשורת "מכשפת הספרטיזם", והם ראו בצעיף הראש שלה - בצבעי הדגל הכורדי - קריאה לנשק.

הרשעתה ומאסרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינותה הפרלמנטרית הגנה עליה במשך שלוש שנים, אבל ב-1994 הסיעות הלאומניות הצליחו לשכנע את הפרלמנט להסיר חסינות זו מחברי המפלגה הדמוקרטית. בדצמבר 1994, יחד עם עוד ארבעה חברי פרלמנט מהמפלגה, היא נעצרה והואשמה בבגידה ובהיותה חברה במפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK). האשמת הבגידה לא הובאה לבסוף בפני בית המשפט, וזאנה עצמה כפרה בהיותה משויכת ל-PKK. אך התביעה, בהסתמך על עדויות שכנראה הושגו תחת עינויים,[3] הצליחו להביא להרשעתה, ולהרשעת עוד שלושה חברי פרלמנט ממפלגתה - חטיפ דיקלה, סלים סדאק, ואורחאן דוגאן. על כל אחד מהם נגזרו 15 שנות מאסר. ראשת הממשלה טנסו צ'ילר (האישה הראשונה לכהן בתפקיד), הצדיקה את המהלך כ"הוצאת ה-PKK מהפרלמנט". 

המפלגה הדמוקרטית הפכה לבלתי חוקית, וחבריה נאלצו לצאת לגלות. 

זאנה אמרה על הרשעתה:

זוהי קונספירציה. מה אני מגנה עליו הוא ברור לחלוטין. אני לא מקבלת את כל ההאשמות האלה. ואם הן היו נכונות הייתי לוקחת עליהן אחריות, גם במחיר חיי. אני מגנה על הדמוקרטיה, על זכויות האדם, ועל אחווה בין העמים. ואמשיך לעשות כן כל עוד אני חייה.

היא הוכרה כאסירת מצפון על ידי אמנסטי אינטרנשיונל. ב-1994 הוענק לה פרס ראפטו (פרס זכויות אדם נורווגי), וב-1995 הוענק לה פרס סחרוב על ידי הפרלמנט האירופי. היא גם זכתה בפרס ברונו קרייסקי. ב-1998 עונשה הוארך בגלל מכתב שכתבה שהתפרסם בעיתון כורדי, אשר לכאורה הביע דעות בדלניות. בעת שישבה בכלא, היא פרסמה ספר בשם "כתבים מן הכלא'".

כשטורקיה בקשה חברות באיחוד האירופי, האיחוד דרש את שחרורה של זאנה על בסיס זכויות אדם, עמדה שהובהרה שוב ושוב, ובמיוחד בהענקת פרס סחרוב לחופש המחשבה.

ב-2001, בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק נגד טורקיה לאחר בחינת המשפט של זאנה; אף על פי שטורקיה לא הכירה בהחלטה, בשנת 2003 עבר חוק הרמוניזציה חדש שאיפשר משפטים מחודשים בהתבסס על החלטות בית המשפט האירופי. בינתיים, ב-2002, יצא סרט בשם The Back of the World, בבימויו של הבמאי הספרדי-פרוויאני חביאר קורקוארה, שסקר את המקרה. באפריל 2004, במשפט חוזר לנאשמי המפלגה הדמוקרטית - שבתורם החרימו את רוב ההליכים - הרשעתם אושרה מחדש. אך ביוני 2004, לאחר שהתובע ביקש ביטול של פסק הדין של בית המשפט הקודם על תקן טכני, בית המשפט הגבוה לערעורים הורה על שחרורם של זאנה ועמיתיה - לאחר כמעט עשר שנות מאסר.

בזמן מאסרה, בעלה מהדי - ששוחרר מן הכלא קודם לכן - נאלץ להימלט מטורקיה תחת איום של מעצר מחודש. בנה הותקף וספג איומים, וברח בעקבות אביו. בתה נשארה עוד מספר שנים, אך לבסוף הצטרפה לבני משפחתה הגולים.

המשך פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2005, בית הדין האירופי לזכויות אדם העניק לזאנה ולכל אחד מהנאשמים 9000 מן הממשלה הטורקית, ופסק שטורקיה הפרה את זכויותיה לחופש הביטוי. זאנה וחבריה הודיעו על הקמת התנועה לחברה דמוקרטית (DTH). ב-17 באוגוסט 2005, מפלגת החברה הדמוקרטית (DTP) נוסדה כמיזוג של מפלגת העם הדמוקרטית (DEHAP) עם DTH.

ליילה זאנה, 2010

זאנה המשיכה את פעילותה למען זכויות אדם בטורקיה במסגרת המפלגה החדשה. אחת מהצעותיה השנויות במחלוקת היא הארגון מחדש של טורקיה לקבוצת מדינות פדרליות, כאשר אחת מהם תהיה כורדיסטן.[4]

באפריל 2008, זאנה שוב נעצרה ונידונה לשנתיים בכלא על ידי השלטונות הטורקיים, בהאשמת "הפצת תעמולה טרוריסטית", כאשר אמרה בנאום, "לכורדים יש שלושה מנהיגים, מסעוד ברזאני, ג'לאל טאלבאני ועבדוללה אג'לאן". מסעוד ברזאני הוא נשיא המחוז הפדרלי הכורדיסטני בעיראק, ג'לאל טאלבאני הוא נשיא עיראק אשר ממוצא כורדי, ועבדוללה אג'לאן הוא מנהיג PKK כורדי הכלוא בכלא הטורקי.

בדצמבר 2008, זאנה נידונה ל-10 שנים נוספות בכלא על ידי בית המשפט, שקבע שהיא הפרה את חוק אנטי-הטרור הטורקי בתשעה נאומים שונים. הוועדה האזרחית לטורקיה של האיחוד האירופי קראה לאיחוד האירופי ולקהילה הבינלאומית לנקוט בפעולה פוליטית וכן לגנות את טורקיה על הרשעה זו.[5]

ב-28 ביולי 2009, בית המשפט הפלילי בדיארבקיר גזר על זאנה 15 חודשי מאסר בגלל נאום שהעבירה באוניברסיטת לונדון.[6]

כל ההרשעות האלה בוטלו מאוחר יותר על ידי ערכאות משפטיות גבוהות יותר.[7]

בדצמבר 2009, בית המשפט לחוקה של טורקיה הוציא את DTP מן החוק בשל התקשרותה לכאורה עם ה-PKK, וכתוצאה, נאסר על זאנה ויותר משלושים פוליטיקאים כורדים נוספים להצטרף לכל מפלגה למשך חמש שנים.[8] אך החוק לא אוסר על החזקת תפקיד פוליטי, ולא מנע מהם להיבחר לפרלמנט כעצמאים או להימנות לתפקידים מנהליים.

כתוצאה, זאנה רצה לבחירות כעצמאית בבחירות הכלליות של 2011, ונבחרה לפרלמנט מחדש.[9]

בעקבות ראיון בעיתון שבו אמרה זאנה שהיא מקווה שראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן יפתור את הסכסוך הכורדי-טורקי, הוזמנה על ידו ב-1 ביולי 2012 לפגישה בלשכתו. דבריה בוטלו כ"נאיבים" על ידי המפלגה לדמוקרטיה ושלום (BDP), אך התקבלו כפתח לדיבור על ידי הממשלה הטורקית.[10]

בנובמבר 2016, זאנה שוב נעצרה יחד עם מחוקקים אחרים מ-BDP/HDP, ושוב הואשמה בהשתייכות ל-PKK;[11]והיא נעצרה פעם נוספת בפברואר 2017 בהאשמות דומות, חלק מגל מעצרים של פעילים ופוליטיקאים כורדים בין נובמבר 2016 ותחילת 2017. נכון ל-8 בפברואר 2017, היא שוחררה בערבות, וב-8 במרץ 2017 דווח בעיתוני המדינה שהתובע דורש שיגזרו עליה 20 שנות מאסר.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליילה זאנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]