מפעלי רכב אשדוד
 | |
 | |
| משאית מסוג Leyland Super Beaver שהורכבה במפעל בין השנים 1963 - 1973 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים |
"החברה המאוחדת למזרח הקרוב" ליילנד מוטורס |
| תקופת הפעילות | 1961–1984 (כ־23 שנים) |
| מיקום המטה |
 אשדוד,  ישראל |
| ענפי תעשייה | כלי רכב |
| מנכ"ל | ברוך גלבוע |
מפעלי רכב אשדוד היה מפעל להרכבת משאיות ואוטובוסים באשדוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה בשם "ליילנד אשדוד" כשותפות של חברת ליילנד מוטורס הבריטית (Leyland Motors) (אנ') שהחזיקה 52%, ו"החברה המאוחדת למזרח הקרוב" שהחזיקה 48%, במטרה להקים מפעל להרכבת משאיות ואוטובוסים באשדוד[1]. המפעל יועד להרכבת משאיות ואוטובוסים בהיקף של 500 כלי רכב בשנה כולל ליצוא (עם הקמת המפעל נחתם חוזה יצוא לאתיופיה)[2]. ביולי 1961 פורסם המכרז להקמת המפעל[3] והוא הושלם ביולי 1962[4].
במאי 1962, ייצרו שלדות ראשונות של ליילנד במפעל[5]. קו הרכבת כלי הרכב החל לפעול בפברואר 1963, ועד סוף שנת 1963 ייצרו במפעל 515 כלי רכב, מהם 250 אוטובוסים, 12 משאיות מדגם "צייפטיין", 76 מדגם "קלימסדייל", 40 מדגם "ביבר" ו-36 מדגם "פופד־היפו". במפעל היו מעוסקים 220 עובדים[6]. בשנת 1965 גדלה התפוקה במפעל ל-900 כלי רכב בשנה ועבדו בו 350 עובדים[7]. המפעל יצא משאיות לפרו[8] והונדורס[9] וחלקי רכב למפעלי "ליילנד" באנגליה[10]. המפעל יצא גם שלדות של אוטובוסים ליוון[11] ורומניה (אוטובוסים מוגמרים שהורכבו ב-הארגז ומרכבים)[12].
בשנת 1966 החל המפעל לספק משאיות לצה"ל[13].
בסוף שנת 1967 מוזגו "ליילנד אשדוד" וחברת "אוטוקרס" לחברה אחת שהבעלות מתחלקת בין ליילנד מוטורס שהחזיקה 23%, יצחק שובינסקי 26%, כור תעשיות 25% ו"החברה המרכזית להשקעות" 25%. יצחק שובינסקי מונה למנכ"ל הקבוצה הממוזגת[14]. מספר חודשים אחר כך מוזגה ליילנד מוטורס עצמה עם חברה בריטית אחרת בשם "בריטיש מוטורס" לחברה חדשה בשם "בריטיש ליילנד" (British Leyland) (אנ')[15]. בשנת 1970 פרץ סכסוך בין יצחק שובינסקי וכור תעשיות והוחלט על פירוק השותפות, כאשר כור ו"החברה המרכזית להשקעות" קיבלו את הבעלות על המפעל באשדוד[16]. כך שבאותה עת החזיקה כור תעשיות במקביל גם "מפעלי רכב אשדוד" ומפעל מרכבים[17].
בשנת 1973 רכשה חברת עץ לבוד תעשיות והשקעות וחברת "האחים אלקון", שבבעלות האחים אהוד ואליעזר אלקון, את המפעל באשדוד ושמו שונה ל"מפעלי רכב אשדוד". אביהם של האחים, אריה אלקון הקים בשנת 1933 סוכנות ליבוא "משאיות מק" (Mack Trucks) האמריקניות (אנ'). המפעל באשדוד הוסב להרכבת "משאיות מק"[18] בנוסף ל"ליילנד"[19], וסיפק באותו שנים את אחוז ניכר של המשאיות והאוטובוסים בישראל. בין השאר, ייצר את גוררי הטנקים ומתדלקות עבור צה"ל. בשנת 1974 הורכבו במפעל 238 משאיות "ליילנד" ו-457 "משאיות מק"[20].
ב-1977 יצאה ליילנד מפעילותה בישראל, לאחר שנכנעה לחרם הערבי[21], "מפעלי רכב אשדוד" החלה בפיתוח וייצור משאית ואוטובוס מתוצרת עצמית. המשאית "אשדוד" שהייצור שלה הופסק, לאחר שחברת מק סברה שהייצור המקומי יתחרה בייבוא מתוצרתה ודרשה להפסיקו. במקביל ייצרה החברה אוטובוס בשם "חץ", שגם הוא לא זכה להצלחה. ב-1981 עברה מלוא הבעלות במפעל ל"אחים אלקון"[22].
קו הרכבת המשאיות נסגר ב-1984[23]. עסקי יבוא המשאיות של "האחים אלקון" נסגרו בהליך של פירוק מרצון בשנת 1999[24].
דגמי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגמי הרכב שיוצרו במפעל:
-
משאית מדגם "ליילנד צייפטיין" -
משאית מדגם "ליילנד היפו" -
מכלית מדגם "ליילנד ביבר" במוזיאון הרכב ההיסטורי של חברת אגד -
ליילנד MCW אולימפיק, אוטובוס שרות לחילוץ אוטובוסים של חברת אגד -
משאית ליילנד במוזיאון המשאיות והתובלה של קבוצת תעבורה -
משאית מק במוזיאון המשאיות והתובלה של קבוצת תעבורה
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
- המגמה - העמקת הייצור ופיתוח רכב מייצור ישראלי, דבר, 14 באפריל 1976
- "ליילנד אשדוד" רשות הדיבור לנהג, הַבֹּקֶר, 14 באוקטובר 1963
- אורנה רביב, יוצאים באלגנטיות מהעסק המשפחתי, באתר גלובס, 10 באוקטובר 1999
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוחל בהקמת "ליילנד־אשדוד" לייצור אוטובוסים ומשאיות, דבר, 27 ביוני 1961
- ^ מפעל "ליילנד אשדוד" ייצר בשלב א' 500 מכוניות, הַבֹּקֶר, 27 ביוני 1961
- ^ פורסם מיכרז להקמת מבני "ליילנד־אשדוד", דבר, 5 ביולי 1961
- ^ באמצע יולי יושלם הבנין הראשי של ביח"ר "ליילנד אשדוד", חרות, 3 ביולי 1962
- ^ שלדות ראשונות של ליילנד - לשוק, חרות, 16 במאי 1962
- ^ מפעלי ליילנד מקור תעסוקה חושב לאשדוד, על המשמר, 26 בינואר 1964
- ^ ייצור 900 כלי רכב ב-35 מיליון ל"י - סיכום "ליילנד אשדוד" ב־1965, הצופה, 8 בפברואר 1966
- ^ "ליילנד" אשדוד פתחה ביצוא מכוניות, הצופה, 27 בספטמבר 1966
- ^ משאיות "ליילנד" אשדוד יצאו להונדורס, על המשמר, 25 באפריל 1968
- ^ ליילנד אשדוד מייצאת חלקי רכב לאנגליה, על המשמר, 13 בפברואר 1966
- ^ 115 אוטובוסים נבנים ביוון בשביל "יונטד טורס" ואגד, דבר, 8 בפברואר 1970
- ^ מו"מ עם רומניה על הזמנת אוטובוסים נוספים, דבר, 20 במאי 1969
- ^ משאיות "ליילנד" אשדוד לצה"ל, דבר, 21 בדצמבר 1966
- ^ "ליילנד אשדוד" ו"אוטוקרס" ימוזגו לחברה אחת, דבר, 4 באוקטובר 1967
- ^ מיזוג נוסח בריטניה - ובישראל, דבר, 14 בפברואר 1968
- ^ הסכם עקרוני על פיצול "אוטוקרס" לשתי חברות, דבר, 9 באפריל 1970
אריאלה ראובני, שרבינסקי: כמר נערה בחלת ראוה שמרחוק היא יפה יותר, דבר, 7 ביולי 1970 - ^ יוגבר שיתוף"הפעולה בין ליילנד אשדוד ומפעלי ההרכבה, דבר, 24 ביולי 1970
- ^ משא־ומתן על הקמת מפעל להרכבת אוטובוסים באשדוד, דבר, 15 במרץ 1973
- ^ באשדוד מוסיף "ליילנד" לנוע, מעריב, 11 בדצמבר 1974
- ^ האטה ניכרת ברכישת כלי רכב, דבר, 12 במאי 1975
- ^ הסכם עם רומניה להרכבת משאיות באשדוד, מעריב, 15 באפריל 1980
- ^ קבוצת קרמרמן חיסלה השקעתה ב"רכב אשדוד", דבר, 11 בספטמבר 1981
- ^ מפעלי "רכב אשדוד" סגרו את קו הרכבת המשאיות, מעריב, 11 בספטמבר 1984
- ^ אורנה רביב, יוצאים באלגנטיות מהעסק המשפחתי, באתר גלובס, 10 באוקטובר 1999