ליים קווט
 ליים קווט | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | הדרים |
| מין: | ליים קווט |
| שם מדעי | |
 Citrus aurantifolia × Fortunella japanica | |
ליים קווט (באנגלית: Limequat, שם מדעי: Citrus aurantifolia או Fortunella japanica), הוא הכלאה בין קי ליים וקומקוואט עגול. בישראל הוא מכונה לעיתים גם לימון ננסי או לימון סיני, אם כי אלו שמות עממיים המתייחסים גם לעצי הדר קטנים נוספים שאינם בהכרח ליים קווט. ההכלאה נוצרה בשנת 1909 על ידי ד"ר ולטר טניסון סווינגל (אנ').[1] מן ההכלאה מתקבל עץ קטן מניב פרי ננסי דמוי לימון. הפרי מבשיל כל החורף והוא חמוץ, עסיסי ודל גרעינים. העץ רגיש לתנאים סביבתיים. עלול למות מחוסר או עודף מים ויגיב גם לחוסר ברזל או רמה גבוהה של גיר בקרקע.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו עץ קטן הגדל בצורת שיח צפופה ומבוקרת. עליו בעלי מראה אופייני להדרים. הליים קווט מניב שפע של פירות גם בגיל צעיר. הפירות קטנים, אובליים, בצבע צהוב-ירקרק, וכוללים זרעים (גלעינים). לקליפת הפרי טעם מתקתק, בעוד שהציפה חמוצה-מתוקה ובעלת טעם הדומה לזה של ליים. ניתן לאכול את הפרי בשלמותו, או להשתמש במיץ ובקליפה לתיבול משקאות ותבשילים. הפרי עשיר בוויטמין C ובעל חומציות גבוהה.
כיום הצמח מגודל ביפן, ישראל, ספרד, מלזיה, דרום אפריקה, הממלכה המאוחדת ובארצות הברית – בקליפורניה, אריזונה, פלורידה וטקסס. את הפרי ניתן למצוא בכמויות קטנות בחודשי הסתיו והחורף בארצות הברית, הודו ויפן.
ניתן לגדל ליים קווט בתוך הבית או מחוצה לו, כל עוד הטמפרטורה נשמרת בתחום שבין העצים קטנים יחסית וניתנים לשתילה בעציצים או מכלים, בקרקע מנוקזת ופורייה. הצמח גדל לאט יחסית, פורח ונושא פרי במשך 5–7 חודשים, ולאחר מכן נכנס למנוחה של 5–7 חודשים.
הליים קווט עמיד לקור יותר מהליים, אך פחות מהקומקווט.
ניתן להשתמש בפירות להכנת קוקטיילים וסלטי פירות, או לסכרם בשלמותם. ניתן גם לבשלם לאחר הסרת הזרעים (המעניקים טעם מר), וכן להשתמש בהם להכנת שימורים.[2]
