לייפהאוס

**לייפהאוס**
**Lifehouse**
מקום הקמה	לוס אנג'לס
מוקד פעילות	מאליבו, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1999
סוגה	רוק אלטרנטיבי; פוסט-גראנג'
חברת תקליטים	DreamWorks; Geffen Records
	אתר רשמי
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	ג'ייסון וייד; בריס סודרברג; ריק וולסטנהולם; בן קארי
חברים לשעבר
	שון וולסטנהולם; סרגיו האנדרד; ג'ון פאלמר; קולין היידן; ארון לורד

לייפהאוס (באנגלית: Lifehouse) היא להקת רוק אלטרנטיבי אמריקאית ממאליבו שבקליפורניה שהתפרסמה בזכות להיט הבכורה שלה "Hanging by a Moment".

ראשית דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הלהקה הקים הזמר והגיטריסט ג'ייסון וייד בשנת 1999 עם שניים מחבריו, סרגיו האנדרד (גיטרת בס) וג'ון פאלמר (תופים). כעבור זמן קצר צורפו ללהקה קולין היידן (גיטרה) וארון לורד. ג'ייסון וייד היה בן 15 כשחבר הפגיש בינו לבין המפיק המוזיקלי רון אניאלו. אניאלו עזר לג'ייסון לרכוש את השכלתו המוזיקלית. בעקבות זאת הוציא ג'ייסון מיני-אלבום, "Diff's Lucky Day", ובו הקלטות דמו. הוא תכנן למכור אותו בהופעות ולמצוא בעזרתו חברת תקליטים שבה יוכל להשיג חוזה הקלטות. למעשה מיני-אלבום זה הוא אלבום לא רשמי של לייפהאוס, שכן חברי הלהקה האחרים היו שותפים גם הם בהקלטת המיני-אלבום. "Diff's Lucky Day", שיצא בהוצאה מוגבלת, הפתיע את כולם כשהחל להימכר במאות עותקים באתר המכירות הישירות והפומביות eBay. כך החלה הלהקה לצבור פופולריות עד שבסופו של דבר, חתמה חוזה הקלטות בחברת התקליטים "DreamWorks Records".

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום בכורה: No Name Face[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 נכנסו חברי הלהקה לאולפן הקלטות כדי להקליט את אלבום הסטודיו הראשון שלהם. חמישה מ-12 שירי המיני-אלבום "Diff's Lucky Day" עברו עיבוד מחודש ונכנסו לאלבום הבכורה של לייפהאוס, הנקרא "No Name Face".

האלבום יצא לחנויות בארצות הברית ב־31 באוקטובר 2000 וזכה להצלחה רבה במצעדי המכירות בארצות הברית בזכות הלהיט הראשון שיצא מהאלבום, "Hanging by a Moment", שזכה להצלחה והגיע למקום הראשון במצעד הלהיטים השנתי של בילבורד, בעוד הסינגל עצמו הגיע למקום השני במצעד. כמו כן, היה זה ללהיט המושמע ביותר בתחנות הרדיו בארצות הברית בשנת 2001. "No Name Face" הגיע למקום השישי במצעד האלבומים האמריקני ונמכר ביותר משני מיליון עותקים בארצות הברית.

זמן קצר לאחר צאת אלבומם הראשון נטשו את הלהקה שלושה מחבריה, כך שוייד והאנדרד היו לשניים היחידים מההרכב המקורי. את המתופף ג'ון פאלמר החליף ריק וולסטנהולם, אחיו של גיטריסט להקת דה קולינג לשעבר, שון וולסטנהולם.

אלבום שני: Stanley Climbfall[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומם השני יצא בספטמבר 2002 ונקרא "Stanley Climbfall". האלבום יצא לחנויות לאחר מסע הופעות ממושך בעקבות האלבום "No Name Face". למרות ששירי אלבום זה היו בעל סגנון דומה לשירי האלבום הקודם, אלבום זה זכה להצלחה בינונית, אף על פי שגם אלבום זה נכנס ל-TOP 10 של מצעד האלבומים האמריקני. באפריל 2004 עזב סרגיו האנדרד הלהקה כדי לקדם פרויקטים אישיים.

אלבום שלישי: Lifehouse[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת התחלת ההקלטות על אלבומם השלישי צורף ללהקה נגן בס קנדי בשם בריס סודרברג. השלושה הקליטו את האלבום "Lifehouse", שיצא במרץ 2005, שהיה שונה משני קודמיו: הגיטרות החשמליות הרועשות והקצב הקליט שאפיין את שני האלבומים הראשונים, הוחלפו בקצב איטי ובטון מלנכולי. באלבום זה נכלל הלהיט המצליח "You and Me" שהגיע למקום החמישי במצעד בילבורד האמריקני.

אלבום רביעי: Who We Are[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הרביעי של הלהקה, "Who We Are" יצא לחנויות בארצות הברית ב־19 ביוני 2007. הסינגל הראשון ממנו נקרא "First Time", אותו ביצעו בתוכנית האירוח "The Tonight Show" של ג'יי לנו. באלבום זה לייפהאוס זנחו את הרוק האלטרנטיבי לטובת פופ-רוק. בהמשך השנה יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "Whatever It Takes".

אלבום חמישי: Smoke & Mirrors[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2008 יצא הסינגל המצליח "Broken" שהגיע למקום השני במצעד בילבורד. ב-2009 הודיעה הלהקה על סיום הקלטת אלבום האולפן החמישי "Smoke & Mirrors". באוקטובר 2009 יצא הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Halfway Gone". לאחר מספר דחיות, תאריך היציאה המתוכנן של האלבום הוא ה-23 בפברואר 2010.