ליירה מקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליירה מקי
Lyra McKee
Lyra McKee (33207175144) (cropped).jpg
לידה 31 במרץ 1990
בלפסט, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 18 באפריל 2019 (בגיל 29)
דרי, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lyra Catherine McKee עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העירונית של ברמינגהאם, St Gemma's High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה עיון
נושאי כתיבה הסכסוך בצפון אירלנד
יצירות בולטות מלאכים עם פנים כחולות, הילדים האבודים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 18 באפריל 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שרה קאנינג
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליירה קתרין מקיאנגלית: Lyra McKee‏; 31 במרץ 1990 - 18 באפריל 2019) הייתה עיתונאית מצפון אירלנד ודוברת ופעילה עבור הקהילה הלהט"בית. היא כתבה על ההשלכות של הסכסוך בצפון אירלנד והייתה בעיצומו של כתיבת ספר על הנושא. היא הייתה גם עורכת של פיד החדשות Mediagazer. ב-18 באפריל 2019, מקי נהרגה מכדור תועה בחילופי יריות שנורו באזור קרגאן, הנחשב למעוז לאומני בעיר דרי הסמוכה לגבול אירלנד, אחרי פשיטה של המשטרה במקום. המשטרה מתייחסת להריגתה כרצח.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקי נולדה בבלפסט, צפון אירלנד. ההתעניינות שלה בעיתונות החלה בגיל ארבע עשרה כאשר כתבה בעיתון בית הספר בתיכון סנט ג'מה. בשנה שלאחר מכן היא הצטרפה ל-Children's Express (שמאז הוחלף שמו ל- Headliners (אנ')), ארגון צדקה שתומך בצעירים על ידי עזרה בפיתוח מיומנות עיתונאיות. היא כתבה כתבות נגד בריונות, בעד הורדת גיל ההצבעה ל-16 והשתתפה בכנס בינלאומי לאיידס בטורונטו.[2] בגיל 16 זכתה מקי בפרס העיתונאי הצעיר על ידי סקיי ניוז בשנת 2006.[3] היא למדה באוניברסיטת ברמינגהאם סיטי וסיימה עם תואר שני בעיתונות מקוונת.[4]

בריאיון לאייריש טיימס ב-2017 סיפרה שיצאה מהארון כלסבית בגיל 21 ושהיה לה מזל שמשפחתה קיבלה את זה.[5]

חשבתי בגיל 14 שאתה לא יכול להיות בחוץ וגאה! שזה סוד שצריך לשמור עליו בכל מחיר. האמנתי שמוטב להיות מת מאשר מחוץ לארון. האמנתי בזה בגלל ספרי הדת. נהגתי לשבת בבית שלי בלילה ולהתמקח עם אלוהים שלא ישלח אותי לגיהנום. אני לא חושבת שילדים צריכים לעבור את זה

ליירה מקי

מקי עברה מספר חודשים לפני מותה לדרי כדי לחיות יחד עם בת זוגה שרה קאנינג, אחות בית חולים.[6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקי הגיעה לראשונה לתשומת לב הציבור ב-2014, עם פרסום פוסט בבלוג שכותרתו "מכתב לעצמי בת ה-14" שבו תיארה את האתגרים של התבגרות כנערה מהקהילה הלהטב"קית בבלפסט. הפוסט עובד אחר כך לסרט קצר.[7] עבודתה של מקי כעיתונאית כללה מספר כתבות שהופיעו בתקשורת המקומית והבינלאומית. בין אלה היו מאמרים שכתבה עבור Mosaic Science (פורסם מחדש על ידי The Atlantic), טלגרף בלפסט (אנ'), Private Eye ובאזפיד (אנ'). היא הייתה גם עורכת עבור Mediagazer, פיד חדשות המבוסס בארצות הברית.[8] בשנת 2016 מגזין פורבס הכתיר אותה כאחת מ"30 הצעירים מגיל 30 בתקשורת" בזכות עבודתה ככתבת תחקיר.[9]

פרסום ספרה הראשון, ספר עיון שכותרתו "מלאכים עם פנים כחולות", היה מתוכנן לצאת לאור.[10] הספר עוסק בהריגת חבר פרלמנט מבלפסט רוברט ברדפורד על ידי הפלג החמוש PIRA של הצבא האירי הרפובליקני. מקי חיפשה מימון המונים כדי לממן את הוצאת הספר[8] והוא היה אמור לצאת לאור על ידי הוצאת אקסליבור.[11] לאחר מכן חתמה על עסקת שני ספרים עם פבר ופבר (אנ'). ספרה השני, "הילדים האבודים", היה אמור לצאת לאור ב-2020,[12] אבל נשאר לא גמור.[11] הספר עסק בהיעלמותם של תומאס ספנס וג'ון רוג'רס מכביש Falls Road (אנ') בנובמבר 1974. ההוצאה השוותה את הספר ל-"Stasiland" (אנ') מאת הסופרת האוסטרלית אנה פונדר (אנ') ול"הנעדרים" מאת הסופר הסקוטי אנדי אוהגן (אנ')[9]

מקי כתבה על התוצאות של הסכסוך בצפון אירלנד. היא כתבה מאמר מפורסם בשם "התאבדות של תינוקות הפסקת אש", שעסק בתופעת התאבדויות בגיל העשרה של הדור שנולד אחרי הפסקת האש.[13] בזמן מותה, מקי עסקה בחקירת רציחות לא פתורות במהלך שנות הסכסוך בצפון אירלנד של סוף המאה ה -20.[14] במרץ 2019 עיתונאי האייריש טיימס, מרטין דויל, כלל את מקי במאמרו "10 כוכבים עולים בכתיבה האירית".[15]

ב-2017 היא הרצתה לועידת TED בנושא "איך שיחות לא נוחות יכולות להציל חיים" על פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו.[8]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באפריל 2019, מקי נורתה במהלך התפרעות באזור קאגן של דרי, צפון אירלנד. האלימות פרצה לאחר פשיטות משטרה על מתנגדי המשטר במטרה לתפוס תחמושת לקראת המצעד השנתי, שהיה אמור להיערך באזור באותו סוף השבוע, לציון מרידת חג הפסחא ב-1916, שנחשב לאחד האירועים החשובים ביותר במאבק על עצמאותה של אירלנד. עם תחילת החיפושים, קהל גדול התאסף באזור, פצצות תבערה הושלכו לעבר שוטרים ושני כלי רכב הוצתו.[16] לפי עדות המשטרה יורה אחד ירה עד שתים עשרה יריות לעבר שוטרים. מקי נפצעה מירי תועה של אחד החמושים לעבר המשטרה ובהמשך נקבע מותה.[1] הירי תועד בסרטון שבו נראית מקי מרימה את הטלפון שלה במטרה לצלם את העימותים, ומתועד בו גם אדם החמוש באקדח. המשטרה הפיצה את הסרטון במטרה לזהות את הרוצח.

ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי כינתה ה את הרצח "מזעזע וחסר טעם". היא אמרה כי "מקי מתה בעת מילוי תפקידה באומץ רב".[17] טישך אירלנד ליאו ורדקר אמר "אנו סולידריים גם עם אנשי דרי וגם עם קהילת העיתונות כולה. אנחנו לא יכולים להרשות לאלה שרוצים להפיץ אלימות, פחד ושנאה לגרור אותנו בחזרה אל העבר".[17] נשיא אירלנד, מייקל ד. היגינס, אמר: "אובדן של עיתונאי בכל עת בכל חלק של העולם הוא התקפה על האמת עצמה".[17] מנהיגים מרחבי העולם גינו את הרצח, בהם גם נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון שלקח חלק בגיבוש הסכם השלום ב-1998, אשר סיים עשרות שנים של מהומות אלימות, שבמהלכן נהרגו כ-3,600 בני אדם. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו כתב קלינטון כי הוא שבור לב והוסיף: "אנחנו לא יכולים לוותר על 21 שנים של שלום שהושג בתהליך ממושך".

מנהיגי המפלגות המרכזיות של צפון אירלנד, המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, שין פיין, מפלגת הירוקים של צפון אירלנד (אנ'), מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית, UUP (אנ') ואליאנס (אנ') גינו בהופעה משותפת נדירה את הרצח ותיארו אותו כ"התקפה על כל אנשי הקהילה, על תהליכי השלום והדמוקרטיה"[17]

ב-20 באפריל 2019 המשטרה עצרה שני צעירים בני 18 ו-19 בחשד למעורבות ברצח מקי.[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליירה מקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 טרור בצפון אירלנד: עיתונאית נרצחה מירי של פעילי מחתרת סוררת, באתר וואלה!‏, 19 באפריל 2019
  2. ^ השתתפות באבל על מות ליירה מקי, באתר של הארגון headliners
  3. ^ North Belfast student wins national award , 29 באוגוסט 2006
  4. ^ Tributes paid to former Birmingham student Lyra McKee shot dead in Derry, באתר החדשות Birmingham Mail
  5. ^ Gay journalist Lyra McKee shot dead in Northern Ireland riots , באתר Pink News
  6. ^ Lyra McKee didn’t die in the cause of Irish ‘freedom’. She was Irish freedom , הגרדיאן 19 באפריל 2019
  7. ^ Lyra McKee on growing up gay in Belfast: ‘I used to bargain with God not to send me to hell’, באייריש טיימס, 26 בינואר 2017
  8. ^ 1 2 3 She dedicated herself to covering Northern Ireland, באתר CNN 19 באפריל 2019
  9. ^ 1 2 "Lyra McKee: A rising star of investigative journalism". Independent News and Media. 19 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Calder, Tina (19 באפריל 2019). "Press Statement – REF: Death of journalist Lyra McKee". Excalibur Press. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Doyle, Martin (19 באפריל 2019). "Lyra McKee: Lost Girl of the Troubles". The Irish Times. The Irish Times Trust. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Onwuemezi, Natasha (9 באפריל 2018). "Faber signs two from 'rising star' Lyra McKee". The Bookseller. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ McKee, Lyra (19 בינואר 2016). "Suicide of the Ceasefire Babies". Mosaic (באנגלית). {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Off-duty journalist shot dead during Northern Ireland riot". Reuters. 19 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Doyle, Martin (15 במרץ 2019). "Best of Irish: 10 rising stars of Irish writing". The Irish Times Trust. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "אירוע טרור": 2 נערים נעצרו בחשד לרצח עיתונאית בצפון אירלנד באתר חדשות 13, 20 באפריל 2019
  17. ^ 1 2 3 4 "Journalist shot dead in Derry during rioting in the city". BBC News. 19 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ הסלולרי והאקדח: תועד רצח עיתונאית בצפון אירלנד, באתר ynet, 21 באפריל 2019