לילה לילה

יוצרים ואנשי צבא בקפה מאור בתל אביב, במחצית השנייה של 1948. (מימין לשמאל: יצחק שדה ובנו יורם, ישראל זמורה, יצחק שנהר, יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו

"לילה לילה" הוא שיר בלדה של המשורר הישראלי נתן אלתרמן. השיר נכתב על ידי אלתרמן "לתוכנית מס' 14 של תיאטרון "לי-לה-לו" בשם "רק למבוגרים", אשר בכורתו הועלתה ב-4 בפברואר 1948, בראשיתה של מלחמת העצמאות. הולחן על ידי המלחין מרדכי זעירא.

השיר נעשה אהוד ביישוב ובחברה הישראלית והושר על ידי זמרים והרכבים קוליים רבים וכן בעיבודים תזמורתיים. בין היתר בוצע השיר על ידי שלומית אהרון, שרונה אהרון-ברוזה, רונית אופיר, אריק איינשטיין, אילנית, שלמה ארצי, תיאודור ביקל, יהורם גאון, מקהלת הגבעטרון, מיקי גבריאלוב, אפרת גוש, גאולה גיל, צמד הדודאים, שושנה דמארי, אברהם וילקומירסקי, ריקה זראי, הצ'לן דורון טויסטר, יפה ירקוני, שמעון ישראלי, שרה ושלמה כהן, דליה לביא, שולמית לבנת, שלישית המעפיל, שולי נתן, אביבה סמדר, רמה סמסונוב, אסתר עופרים שבצעה אותו גם בביצוע סולו, גם עם אבי עופרים וגם עם גידי גוב, צמד הפרברים, אברהם פררה, אהובה צדוק, עליזה קאשי, רונה קינן, מל קלר ותזמרתו, הלל רווה, גיתית שובל, שלישית שוקולד מנטה מסטיק ושילה פרבר. כן ביצעו את השיר זמרים שאינם דוברי עברית כהארי בלפונטה וננה מושקורי. השיר אף תורגם ובוצע בפינית

השיר מופיע בפסקול הסרט "הפוגה", הסרט הארוך הראשון שהופק במדינת ישראל.

בשל היבטי האבלות המובעים בו וההקשר ההיסטורי שבו נתחבר, הוא מנוגן בימי מועד וזיכרון, וגם בתוכניות מוזיקה בימי חולין.

פרקי השיר ותכניו

השיר כתוב כשיר ערש. בדומה לשירי ערש אחרים, המסר שבשיר הוא "בחוץ קורים אסונות, אבא לא כאן, אבל אני מגינה עלייך" . נושאי השיר המחורז, הכולל ארבעה בתים, הם אובדן הרֵעִים, האהבה ובני הזוג. האני השר מתאר מעין עלילה על-זמנית, שבה מאבדת האישה, דמות מהותית שעשויה להיות אם או קרובת משפחה אחרת, בת זוג ורעיה, ואולי אף כלל האומה, את רעיה ואהוביה בשל אירועי הזמן: פגעי הטבע, מערכה צבאית ושכחה; ותוך כדי כך מאזכר המשורר נדודים בדרכים, מלחמה וציפייה לשובם של הרֵעִים שאינה מתגשמת.

הבית הראשון פותח את השיר בתפאורת תיאורי טבע, המספקים למאזינים מידע על הזמן ביממה שבו פונה האני השר אל האישה הממוענת: לילה שבו חושך ואפלה:

”לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.”

האני השר מבקש מן האשה הממוענת להרדם, מצב פסיכופיזי הדורש מידה של רגיעה, וזאת למרות הידיעות הקשות שבפיו; כביכול נתבעת ממנה, כמובן מאליו, ההשלמה, האיפוק והשליטה העצמית המלאה ברגשותיה.

בבית השני מוגברת התביעה לשלווה פנימית, כזו המאפשרת שינה, במילים: „עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ”; והדובר מתחיל למסור את רצף הבשורות הממוענות לאישה; הראשונה בהן היא כי מתכוונים להגיע אליה שלושה רוכבים - „פרשים” - אולי לוחמים הבאים ממערכה ארוכה, בשורה שלכאורה מעוררת ציפייה למפגש מרגש:

”... בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.”

אולם הבית השלישי סותר את רושם המפגש הצפוי, ומפרט את הבשורות המרות:

”לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.”

סיפורי האובדן השונים של "הפרשים" מובאים בזה אחר זה, וכל אחד מהם מראה פן שונה של הרס האדם וקשריו עם זולתו; ה„טרף” מציין את הפגעים בגוף מכוח עליון שנכפו על האדם, ה„חרב” את מאבקיו של האדם עם אויביו מבחירתו, ו„את שמך לא זכר” - השכחה, רצונית אם לאו, שמשמעה אובדן ההקשר והמשמעות של היחסים, המתחוללת בתודעתו ובנפשו של יציר אנוש.

הבית הרביעי מסכם את הבשורות במילים חוזרות על רוח הסערה ועל ליל האפלה ומציין את ההעדר, המחסור והחלל הריק שאל מולם ניצבת ממוענת הבשורות:

”לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.”

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "לילה לילה" באתר מיוזיק בריינז
• "לילה לילה" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "לילה לילה" והאזנה לו באתר זמרשת
• מילות השיר "לילה לילה" באתר שירונט
• יעקב אורלנד מספר איך שכנע את נתן אלתרמן לתת את השיר "לילה לילה" למרדכי זעירא להלחנה באתר יוטיוב
• ביצועי השיר "לילה לילה", באתר נתן אלתרמן
• מבחר הקלטות של "לילה לילה", באתר הספרייה הלאומית
• נעה ביזנסקי, "לילה לילה", באתר youtube
• דוד אסף‏, מסע מן הכורסה בעקבות 'לילה, לילה', בבלוג "עונג שבת", 31 במאי 2013
• דן מירון, הדרך הוסיפה לרוץ לבדה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2022