ליליאן בטנקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליליאן בטנקור
Liliane Bettencourt
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוקטובר 1922
הרובע השביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בספטמבר 2017 (בגיל 94)
ניי-סיר-סן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Liliane Henriette Charlotte Betsy Schueller עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות העתיק בניי-סיר-סן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 בספטמבר 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנדרה בטנקור (8 ביוני 195019 בנובמבר 2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אבירה בלגיון הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליליאן בטנקורצרפתית: Liliane Bettencourt;‏ 21 באוקטובר 192221 בספטמבר 2017) הייתה אשת עסקים ויורשת הון צרפתייה. בעת מותה, היא הייתה האישה העשירה בעולם, והאדם ה-14 בעושרו בעולם, עם הון בשווי של כ-40 מיליארד דולר[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטנקור נולדה בפריז כליליאן שילר, בתם היחידה של מייסד חברת "לוריאל" אז'ן שילר ורעייתו, לואיז מדלן ברת'. בהיותה בת חמש נפטרה אמה, ולאחר מכן נישא אביה לאומנת האנגלייה שחינכה אותה בביתה. בגיל 15 היא הצטרפה לחברה של אביה כשוליה, ערבבה מוצרי קוסמטיקה והדביקה תוויות על בקבוקי שמפו[2].

בשנת 1950 היא נישאה לפוליטיקאי הצרפתי אנדרה בטנקור (אנ'), שכיהן כשר בממשלות צרפת בשנות ה-60 וה-70 ושימש כסגן יו"ר "לוריאל". בטנקור היה חבר ב"לה קגול", קבוצה צרפתית פשיסטית פרו-נאצית אלימה שאביה של ליליאן, אוהד נאצים, מימן ותמך בשנות ה-30 וחבריה נעצרו ב-1937[3]. לאחר המלחמה, בעלה, כמו חברים אחרים ב"לה קגול", קיבלו משרות ב"לוריאל" למרות עברם[3]. לאחר נישואיהם ב-1952 הם עברו לגור באחוזה בסגנון סטרים ליין בניי-סיר-סן. ב-1953 נולדה בתם פרנסואז בטנקור.

בשנת 1957, בטנקור ירשה את מניות "לוריאל" כשאביה נפטר, והפכה לבעל המניות העיקרית בתאגיד. בשנת 1963, החברה הונפקה בבורסת פריז, אך טנקור המשיכה להחזיק במניות השליטה. ב-1974, מחשש שהחברה תולאם לאחר הבחירות בצרפת, היא החליפה כמעט מחצית ממניותיה ב-3% ממניות "נסטלה" שמצידה החזיקה במניות "לוריאל". ההסכם בין החברות הותר ב-2004[4].

בדצמבר 2008, נחשף כי בטנקור, הייתה בין קורבנות ההונאה של מנהל ההשקעות היהודי-אמריקאי ברנרד מיידוף[5].

באוגוסט 2012, מכרה את האי הפרטי שהיה בבעלותה באיי סיישל ברווח גדול פי שלושה ממחיר הקנייה. בטנקור מכרה את האי לארגון שימור שווייצי, שמטרתו שמירה על האוקיינוסים בעולם, שהפך אותו לשמורת טבע[6].

הסכסוך עם בתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987, לפי רוב הדיווחים, בטנקור פגש את פרנסואה-מארי בנייר, סופר, אמן וצלם צרפתי, כשהוזמן לצלם אותה עבור המגזין הצרפתי Egoïste . במהלך השנים שלאחר מכן, בנייר ובטנקור התיידדו והיא הפכה למוטבת שלו, והעניקה לו מתנות המוערכות בשווי של עד 1.3 מיליארד אירו. מתנות אלו כוללות, בין היתר, פוליסת ביטוח חיים בשווי 253 מיליון אירו ב-2003, פוליסת ביטוח חיים נוספת בשווי 262 מיליון אירו ב-2006, 11 יצירות אמנות ב-2001 בשווי של 20 מיליון אירו, כולל ציורים של פיקאסו, מאטיס, מונדריאן, דלאוני ולגר, תצלום של מאן ריי הסוריאליסטי[7].

בדצמבר 2007, חודש בלבד לאחר מותו של אביה, הגישה בתה היחידה פרנסואז בטנקור מאיירס תלונה פלילית נגד בנייר, והאשימה אותו בניצול חולשה פיזית ופסיכולוגית לרווח אישי. כתוצאה מתלונתה, זרוע החקירות הפיננסיות של המשטרה הלאומית הצרפתית, פתחה בחקירה ולאחר שראיינה את חברי הצוות של בטנקור, הגישה כתב אישום בספטמבר 2009. המשפט נדחה שוב עד לסתיו 2010, לכל המוקדם, לאחר שפרטי הקלטות שנעשו על ידי עוזרה האישי של בטנקור, פסקל בונפוי, התפרסמו[2]. הקלטות, שהועברו למשטרה, כללו יותר מ-21 שעות של שיחה והן נוצרו מפני שהעוזר חשש שבטנקור סובלת ממחלת אלצהיימר ומרמים אותו[2]. הקלטות חושפות לכאורה כי בטנקור הפכה את בנייר ל"יורש הבלעדי" שלה, למעט למניות "לוריאל" שכבר הועברו לבתה ושני נכדיה[8]. באוגוסט 2010 נושל פרנסואה-מארי בנייר מירושת בטנקור[9].

ב-6 בדצמבר 2010, בטנקור השלימה עם בתה, וסיימה סדרה של תביעות משפטיות. מדווח כי בטנקור ובנייר נפרדו, והוא נכתב בסופו של דבר מתוך צוואתו של בטנקור[10]. עם זאת, המריבה התחדשה בקיץ שלאחר מכן, כאשר בטנקור אמרה שבתה צריכה לפנות לעזרה פסיכולוגית. באוקטובר 2011, בית משפט בצרפת פסק כי בטנקור אינה מסוגלת עוד לטפל בענייניה האישיים והעסקיים, והורה להעביר באופן זמני את ניהול ענייניה לידי בתה פרנסואז[11]. החלטת בית המשפט סללה את הדרך להגשת בקשה רשמית מצד פרנסואז למינויה לאפוטרופוס של אמה[12].

העלמת מס ושוחד לפוליטיקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2010, נחשפו הקלטות שבה נשמעה מתכננת כיצד להעלים מס. בפרשייה היו מעורבים גם שני שרים בממשלת צרפת, שהיו החשודים בקבלה לכאורה של תשלומי שוחד. מההקלטות עולה כי בטנקור העבירה 80 מיליון יורו לחשבונות בנק בשווייץ, והתכוונה להעביר את הכספים לסינגפור בעקבות חתימת הסכם מס בין צרפת לשווייץ. ההקלטות הן של שיחות בין בטנקור ליועץ הפיננסי שלה, שהתקיימו במהלך אותה השנה[13]. עקב החשיפה הסתבכה בטנקור בשערורייה פוליטית מאחר שהקלטות גם תיעדו שיחה בין בטנקור לשר האוצר הצרפתי אריק וורת', ששידל עבודה עבור אשתו בניהול הונה של בטנקור, תוך שהוא מנהל, כשר האוצר, קמפיין ציבורי מתוקשר לתפוס מעלימי מס עשירים יתרה מכך, בטנקור קיבל הנחה בתשלום במס של 30 מיליון אירו באותה עת.

ביולי 2010, השערורייה התרחבה, לאחר שרואה החשבון לשעבר של בטנקור, קלייר ת'יבוט, טענה בראיון לאתר התחקירים הצרפתי Mediapart, שפוליטיקאים צרפתים שמרנים קיבלו לעיתים קרובות מעטפות עמוסות במזומן באחוזה של בטנקור בנוילי-סור-סיין. היא טענה כי וורת', בזמן שפעל כגזבר של מפלגת"האיחוד למען תנועה עממית" (UMP), קיבל במרץ 2007 מעטפה המכילה 150,000 אירו במזומן לקראת הקמפיין לנשיאות של ניקולא סרקוזי[14]. היא גם העלתה, ואז חזרה בה, טענה שסרקוזי היה מבקר תכוף בביתו של בטנקור בזמן שהיה ראש עיריית נוילי-סור-סיין מ-1983 עד 2002, וקיבל מעטפות המכילות מזומן[15]. כמה ימים לאחר מכן, היא הכריזה שהופעל עליה לחץ על ידי המשטרה הצרפתית לחזור בה מעדותה על המזומנים הבלתי חוקיים של ניקולא סרקוזי. סרקוזי ומר וורת' הכחישו את האשמות. בעקבות האשמות אלו, המשטרה הצרפתית פשטה על ביתה ועל משרדה של דה מייסטר, העומד בראש קלימנה, החברה שבבעלות בטנקור לניהול נכסיה. החוק הצרפתי מגביל תרומות פוליטיות ל-7,500 אירו למפלגות פוליטיות ו-4,600 אירו ליחידים[16]. יש לשלם תרומות מעל 150 אירו בהמחאה עם זיהוי ברור של התורם. ביולי 2012 פשטה המשטרה על ביתו של סרקוזי בפריז, שבועות ספורים לאחר שאיבד את החסינות המשפטית שממנה נהנה כנשיא צרפת[17]. בנובמבר 2012, נחקר בפרשה על ידי צוות בראשות שופט חוקר[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליליאן בטנקור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איי.פי, האישה העשירה בעולם מתה בגיל 94, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2017
  2. ^ 1 2 3 ספי הנדלר, הדרמה סביב ליליאן בטנקור, בעלת חברת הקוסמטיקה "לוריאל", היא סיפור על כסף, וגם על אנטישמיות, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
  3. ^ 1 2 מיכאל בר-זוהר, הצד האפל של ענקית הקוסמטיקה "לוריאל", באתר הארץ, 23 ביולי 2010
  4. ^ הארץ, בעלי השליטה בלוריאל מתירים הסכם שמנע מהחברה התרחבות, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
  5. ^ שירות בלומברג, ‏גם ליליאן בטנקור, האישה העשירה בעולם, איבדה כספים אצל מיידוף, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2008
  6. ^ נדן פלדמן, יורשת אימפריית הקוסמטיקה לוריאל מכרה אי ברווח של 200%, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2012
  7. ^ דפנה מאור, הבת, האם והצלם השרמנטי, באתר הארץ, 12 במאי 2009
  8. ^ סוכנויות הידיעות, ‏הכביסה המלוכלכת של נשות אימפריית הקוסמטיקה, באתר גלובס, 7 ביולי 2010
  9. ^ פרשת לוריאל: הצלם נושל מירושת המיליארדים, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2010
  10. ^ שירות פייננשל טיימס, ‏יורשת אימפריית הקוסמטיקה ל'וריאל, ליליאן בטנקור, ובתה הכריזו על סיום המריבה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2010
    דנה הרמן, צרפת: פרשת בטנקור תמה, החקירה הפוליטית תימשך, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
  11. ^ דנה הרמן, בית משפט בצרפת: בטנקור אינה כשירה לנהל את עסקיה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
  12. ^ סוכנויות הידיעות, ניהול נכסיה של ליליאן בטנקור - האשה העשירה באירופה - הועבר לידי בתה, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2011
  13. ^ נמרוד הלפרן ורונית דומקה, יורשת לוריאל מואשמת בהונאת מס שבה מעורבים שרים בממשלת צרפת, באתר הארץ, 23 ביוני 2010
  14. ^ לה מונד, דיווח: נשיא צרפת ניקולא סרקוזי קיבל תרומת בחירות לא חוקית, באתר הארץ, 7 ביולי 2010
    שירות פיננשל טיימס, ‏[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000572515 "כל הפוליטיקאים היו באים כדי לקבל את המעטפות, שלעיתים הכילו אפילו 200 אלף אירו"], באתר גלובס, 7 ביולי 2010
  15. ^ דנה הרמן, כתבת "הארץ" באירופה, חושפת פרשת המעטפה של ניקולא סרקוזי נסוגה מטענותיה, באתר הארץ, 11 ביולי 2010
  16. ^ הגרדיאן, "הנשיא של העשירים" שסידר ג'וב לבנו וקיבל מעטפות כסף הולך הביתה, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2012
  17. ^ רויטרס, משטרת צרפת פשטה על ביתו של ניקולא סרקוזי בחשד לקבלת תרומות אסורות, באתר הארץ, 3 ביולי 2012
  18. ^ רויטרס, סרקוזי ייחקר בחשד לקבלת תרומות לא חוקיות מהאשה העשירה בצרפת, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2012
    שירות רויטרס, ‏סרקוזי יעיד בפני שופטים בסוגיית מימון קמפיין הבחירות ע"י האישה העשירה בצרפת, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2012