ליליאן קייסינדורף קייווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ליליאן קייסינדורף קייוויאנגלית: Lillian Kasindorf Kavey;‏ 19 ביולי 1889, ניו יורק10 במאי 1986, פורט צ'סטר) הייתה בנקאית ופעילה חברתית אמריקאית ממוצא יהודי, שקידמה נושאים של יהדות קונסרבטיבית בארצות הברית. היא הייתה דמות משמעותית למהגרים שברחו ממזרח אירופה ועזרה לרבים מהם להגיע לארצות הברית.

קרירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייווי נישאה בשנת 1908 לאברהם ה. קוויץ, סוחר בגדים ומוכר נעליים. הם התגוררו בעיירה פורט צ'סטר במדינת ניו יורק. מספר שנים לאחר נישואיה, פתחה קייווי עסק הנותן שירותי משכון, ובנוסף מספק הלוואות למהגרים האירופאים שעבדו במפעלים באזור פורט צ'סטר. היא גילתה עם הזמן כי מהגרים רבים שומרים מזומנים מתחת למזרן, מתוך אי-אמון בבנקים וכדי להביא את הקרובים שלהם מאירופה. כתוצאה מכך החליטה להפוך את העסק שלה לחברת הלוואות ותיירות, שתקל על הציבור להביא את קרוביהם לארצות הברית. לקוחות השאירו אצלה כסף שצבר ריבית, וכשמספיק כסף נצבר, ארגנה קיווי את הכרטיסים וטיפלה בבירוקרטיה כדי לעלות את קרובי לקוחותיה לארצות הברית. העיסוק שלה בנושא יצר היכרות ומודעות אליה במסדרונות השלטון, דבר אשר עזר לה לפתח את העסק ולהצליח לתת שירות טוב ללקוחותיה.

קייווי הצליחה בעסק שהקימה גם בזכות היכולות השפתיות הגבוהות שלה. היא דיברה עם לקוחותיה שהיו מהגרים (חלקם חדשים וחלקם מספר שנים בארצות הברית), בשפות רוסית, פולנית, גרמנית וצ'כית. כדי לדבר עם לקוחותיה האיטלקיים, שהיו קבוצת הלקוחות הגדולה ביותר שלה, היא לקחה שיעורים פרטיים באיטלקית אצל כומר קתולי איטלקי.

בשנת 1913, היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה רישיון לבנקאות בניו יורק. בעלה שראה את הצלחת העסק של אשתו, מכר את העסק שניהל בשנת 1916, והקים יחד איתה בנק פרטי שנשא את שמם של שניהם. בשנת 1940 הצטרפו אליהם שני בניהם. הבנק פעל עד שנת 1955 ולבסוף התמזג עם מוסד פיננסי גדול אחר באזור.[1][2]

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-20 פעלה קייווי באתיופיה; ביחד עם הרב ישראל גולדשטיין עזרה למשפחות יהודיות לקנות ציוד חקלאי, ובהמשך עשתה שתדלנות כדי שיהודי אתיופיה יוכלו לעלות לישראל.

במהלך חופשותיה באזורי הים התיכון והים הבלטי, בשנת 1930, היא הצליחה לארגן 125 משפחות של אנשי עסקים יהודים ולסייע להם לעזוב את ארצם ולעבור לארצות הברית. משפחות אלו היו ממצרים, מרוקו, איטליה, פולין וסקנדינביה.

קייווי הקימה ומימנה את שני מרכזים לצעירים בפורט צ'סטר, ופעלה רבות למען נוער וצעירים באזור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kavey, Lillian Kasendorf. “The Falashas Revisited.” Woman’s League Outlook 39 (Fall 1968): 18–19; Shargel, Baila R., and H.L. Drimmer. The Jews of Westchester: A Social History (1994).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]