לילית (ג'ון קולייר)

לילית
Lilith

מידע כללי
צייר	ג'ון קולייר
תאריך יצירה	1887
טכניקה וחומרים	קנבס, צבע שמן
נתונים על היצירה
מספר יצירה	BOOAG:188 (גלריית האמנות בסאות’פורט)
מיקום	גלריית האמנות בסאות’פורט

לילית הוא ציור משנת 1887 מאת האמן האנגלי ג'ון קולייר. הציור מציג את הדמות המיתולוגית היהודית לילית ומוחזק מאז שנות השבעים בגלריית האמנות אטקינסון בסאות’פורט שבאנגליה, לאחר שהועבר לשם מגלריית בוטל.

תיאור היצירה

לילית מוצגת בציור זה כשעורה בצבע חרסינה לבנה ושיערה זהוב מתנופף מאחור, עירומה, אוחזת בכתפה בראש נחש המתפתל סביב גופה בחיבוק סוער. על רקע ג’ונגל כהה בגווני חום-ירוק ניצבת דמותה העירומה, שבוהקות בהירות עורה ושערה הבלונדיני הארוך היורד על גביה בחדות אל מול העשבייה העבותה. מבטה של לילית נסוב מפני הצופה, מרוכז בראש הנחש המונח על כתפה; הנחש עוטף את קרסוליה בצמידות, עולה על ברכה ומתפתל סביב בטנה התחתונה, שם הוא מתחבא חלקית. בידיה תומכת לילית בגופו של הנחש באזור פלג גופה העליון, כך שראשו מוברג על כתפה הימנית ומגיע עד צווארה, וראשה של לילית מוטה לעברו כאשר לחייה נשענת על עורו הצמיג. גוני החום העמוקים של הנחש ניגדים לצדק ועדינות גופה החיוור של האישה, אך להרמוניה צבעונית עם סביבת הג’ונגל שסביבה. קולייר שאב השראה מפי שירתו של הצייר והמשורר דנטה גבריאל רוזטי משנת 1868, “לילית, או יופיו של הגוף”, שבה מופיעה לילית כמכשפה שאהבה את אדם לפני חוה, ושעורה המרהיב תואר כ”זהבו הראשון של העולם”, בעוד יופייה משמש נשק וקסמיה קטלניים.

מגזין The British Architect תיאר את היצירה בשנת 1887 כך:

“זוהי אישה עירומה, צורתה העגולה והשופעת מיוצגת באופן חינני ביותר, מוקפת בנחש רב־גוף, החלק העבה ביותר של גופו חוצה אותה אופקית ומחתך אותה לחצי; ראשה נשמט אל חזהה ונראה כאילו היא מושכת אותו לעיטופים הדוקים עוד יותר. הרקע הוא סוג מחוספס של ירוק, דוחה ותועבה.”

קבלה וביקורת

כאשר קולייר הציג את ציורו המונומנטלי לציבור, הוא זכה לשבחים רבים, החל בתערוכת האקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון בשנת 1887.

לרגל תערוכת הקיץ האחת עשרה של גלריית גרוסוונור בלונדון בשנת 1887, מצא מגזין The Photographic News כי מחקר העירום „לילית“ הוא בעל ערך רב. קטלוג התערוכה עצמו מוסיף כי הציור ראוי לבחינה מדוקדקת מבחינת מלאכת היד והרגישות שהוא משדר, וכי הביצוע הציורי של הנחש ראוי אף הוא לציון מיוחד.[2] במגזין The British Architect נכתב כי מעטים הם הציירים שיכלו לצייר כשלעצמו כפי שקולייר עשה זאת, ורק מעטים בקרבם יוכלו כנראה לצייר את הנחש בדייקנות דומה.

כתב העת The Athenaeum קבע כי קולייר עורר השוואה מסוכנת על ידי שאב השראה משירתו של דאנטה גבריאל רוזטי “לילית” לציורו. לילית של קולייר מוצגת באמצעות דוגמנית איתנה בת כ-25, העומדת זקופה ועירומה, זרועותיה משולבות מול גופה וראשה נוטה מעט לצד, כך ששיערה הבלונדיני הבהיר נשפך על גב זרתה כגלימה. דמותה נשזרת בידי נחש מסחרי, המתפתל סביב גופה ודוחף את ראשו מעל כתפה. הציור של הדמות הנשית מרשים במלואו - מעוצב באופן מדוקדק, מעובד בקפידה ונושא אופי מחושב היטב - אך מתקשר יותר אל “שלמבו” מאשר אשר את שירת רוזטי. כחקר מעודכן ומקור מקורי הוא זכה לשבח רב, וככל שנשפט, לא נחשב לחיקוי צלול מדי של רוזטי.

כתב העת The Spectator בחן את הטכניקה המדוקדקת והביצוע המיומן והריאליסטי של הציור, אולם קבע כי בכך “איבדה בביצוע איכשהו כל הפואטיקה וכל רגש” והדגיש כי באופן כללי כל ציור עירום “שמציג רק את המראה החיצוני של הגוף ובאופן ריאליסטי, חייב להיות אמנות ירודה” אם הוא ריק מהשראה של רגשות ומחשבות.

הציור הוצג במסגרת התערוכה Wild. Fashion Untamed במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק בשנת 2004.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לילית בוויקישיתוף