לילי חנוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לילי חנוך

לילי חנוךגרמנית: Lilli Henoch; ‏26 באוקטובר 18991942) הייתה אתלטית גרמניה ממוצא יהודי. הייתה שיאנית עולם בזריקת דיסקוס, אך לאחר עליית הנאצים לשלטון, נאסרה עליה הפעילות הספורטיבית, ולבסוף נספתה בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוך נולדה ב-1899 בקניגסברג שבגרמניה (כיום קלינינגרד, הפדרציה הרוסית). בגיל 19 עברה לברלין והחלה להתאמן במסגרת "מועדון ספורט ברלין". בשנות ה-20 הייתה חנוך האתלטית הדומיננטית בגרמניה בתחומי אתלטיקה רבים - הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, ומרוץ שליחים 4X100 מ'.[1][2][3][4]

בתחרות שנערכה בברלין ב-1 באוקטובר 1922 קבעה חנוך שיא עולם בזריקת דיסקוס בתוצאה של 24.90 מטר, אותו שיפרה מספר פעמים עד שהגיעה, ב-8 ביולי 1923 לשיא של 26.62 מטר. ב-1925 קבעה שיא עולם בהדיפת כדור ברזל, וגם אותו שיפרה בלייפציג ב-16 באוגוסט אותה שנה בתוצאה של 11.57 מטר. בשנת 1926 הייתה חלק מרביעית השליחות הגרמניות שקבעו שיא עולם במרוץ שליחים 4x100 מטר - 50.4 שניות. בשנים אלו קבעה עשרה שיאי גרמניה בהדיפת כדור ברזל, בדיסקוס, בקפיצה לרוחק, ובמרוץ שליחים.

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית הנאצים לשלטון גורשה חנוך מהמועדון במסגרתו התאמנה, מועדון הספורט של ברלין, והתאמנה במסגרת מועדון ליהודים בלבד. ב-5 בספטמבר 1942 גורשו חנוך ובני משפחתה לריגה, לטביה שם נשלחו לגטו. היא ואמא שלה נלקחו מהגטו ונרצחו במכונת ירייה על ידי יחידת ההרג האיינזצגרופן בספטמבר 1942, יחד עם מספר גדול של יהודים אחרים שנלקחו מהגטו. כולם נקברו בקבר אחים ביער ליד ריגה. אחיה נעלם ועקבותיו אבדו.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוך הונצחה בשנת 1990 ב"יד לאיש הספורט היהודי" במכון וינגייט, ובשנת 1993 נקרא על שמה רחוב ברובע פרנצלאואר ברג בברלין. כן נקרא על שמה אולם המשמש לתחרויות הדיפה וזריקה בתשלובת אולמות הספורט "ספורט פורום" ברובע הוהנשנהאוזן בברלין.

אולם הספורט על שם לילי חנוך בברלין

ב-8 באוגוסט 2008, ביום בו נפתחה אולימפיאדת בייג'ינג הונצחה חנוך בהנחת לוח זיכרון אל מול ביתה בברלין, ובו פרטים ביוגרפיים. לוח זה (המכונה "אבן נגף" או שטולפרשטיין), שכמותו מציב האמן הגרמני גינתר דמניג בפני בתיהם של קורבנות השואה, הוצב בטקס צנוע, בהשתתפות יושב ראש אגודת האתלטיקה הגרמנית תיאו רוס בפני ביתה של חנוך, וביתו של קורבן נוסף של הנאצים, האתלט אוטו פלצר שנרדף בשל היותו הומוסקסואל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לילי חנוך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]