לילי פר
_school_portrait.jpg) | |
| לידה |
26 באפריל 1905 סנט הלנס (אנגליה), הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1978 (בגיל 73) פרסטון, הממלכה המאוחדת |
| מידע כללי | |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
כדורגל |
| תקופת הפעילות |
מ-1919 |
| הישגים | |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של הכדורגל האנגלי (2002) |
  | |
ליליאן "לילי" פָּר (באנגלית: Lilian "Lily" Parr; 26 באפריל 1905 - 24 במאי 1978) הייתה כדורגלנית אנגלייה ששיחקה בעמדת הקיצונית השמאלית. היא התפרסמה בשל היותה חלק מקבוצת דיק, קר'ס ליידיס שהייתה קבוצת כדורגל הנשים המצליחה ביותר בסוף העשור השני ותחילת העשור השלישי של המאה ה-20.
בשנת 2002, הייתה פָּר האישה הראשונה שזכתה להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי הממוקם במוזיאון הכדורגל הלאומי במנצ'סטר.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פר נולדה בעיר סנט הלנס שבמחוז מרזיסייד שבצפון מערב אנגליה ב-26 באפריל 1905 כרביעית מבין שבעה ילדים.[1] אביה ג'ורג', היה פועל במפעל הזכוכית המקומי, והמשפחה השכירה שטחים בחצר ובבית על מנת להעלות את הכנסתם.
כבר מגיל צעיר הביעה התנגדות עזה למקצועות שהיו מקובלים אז אצל נשים כמו תפירה ובישול. חוסר הפחד שלה גרם לה לשחק ללא חשש עם בנים בכדורגל וברוגבי, ותחת הדרכתם של אחיה הבוגרים הפכה למיומנת בשני מקצועות אלו.[1]
דיק, קר'ס ליידיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – דיק, קר'ס ליידיס
בשנת 1919, בהיותה בת 14 בלבד, שיחקה פר עם קבוצתה "סנט הלנס ליידיס" נגד קבוצת הנשים הטובה ביותר דאז, דיק, קר'ס ליידיס. סנט הלנס הפסידה 6-1, אולם מנג'ר דיק קר'ס ליידיס, אלפרד פרנקלנד התלהב מפאר ומחברתה לקבוצה, אליס וודס והחליט לצרפן לקבוצה. פרנקלנד הציע לפאר שכר של עשרה שילינג לכל משחק, ושתי הבנות עברו לפרסטון כדי להצטרף לקבוצה.
פר זכתה לשחק בטורניר הבינלאומי הראשון של כדורגל הנשים אי פעם, שנערך בלונדון, פרסטון, מנצ'סטר וסטוקפורט ב-1920, בסדרת משחקים של אנגליה נגד צרפת. הטורניר כלל ארבעה משחקים, וקהל של 25 אלף צופים ראה את קבוצת דיק, קר'ס ליידיס - שייצגה את אנגליה, מנצחת במשחק הפתיחה את הצרפתיות 0-2 באצטדיון דיפדייל, ביתה של פרסטון נורת' אנד.[2][3] במשחק הסיום שנערך בסטמפורד ברידג', ניצחו האנגליות 1-2, כשברוב המשחק הן שיחקו בעשר שחקניות, לאחר שג'ני האריס נפצעה והוצאה בדקות הראשונות.
ב-26 בדצמבר 1920, פגשה דיק, קר'ס ליידיס את קבוצת הנשים השנייה בטיבה באנגליה, סנט הלנס ליידיס. למעלה מ-53 אלף אנשים הגיעו למשחק שנערך בגודיסון פארק שבליברפול, כאשר עוד 14 אלף איש נשארו מאוכזבים בחוץ. דיק, קר'ס ליידיס ניצחה 0-4 במה שנחשב למשחק כדורגל הנשים הנצפה ביותר אי פעם באנגליה.[2]
את שנת 1921 פתחה פר בדהרה כאשר כבשה פעמיים חמישייה בשני משחקים שונים. במשחק הראשון שנערך ב-14 בפברואר, הביסה דיק, קר'ס ליידיס 1-9 את כוכבות בריטניה, ובמשחק השני ניצחה את נבחרת צרפת 1-5, כאשר פר כובשת את כל שערי הקבוצה.
המשך הקריירה והחיים שאחרי הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המספר של קבוצות כדורגל נשים הלך וגדל, עד שבמרץ 1921 התאחדות הכדורגל האנגלית הנחיתה עליהם מהלומה קשה. התאחדות הכדורגל אסרה על נשים לשחק במגרשי ההתאחדות, בטענה שמשחקי הנשים חסרי טעם. רשויות הכדורגל הסקוטיות הוציאו צו דומה. אחדים טענו שההחלטות הללו נבעו מקנאה בקהל הרב שמשחקי הנשים משכו. האיסור הביא להקמתה של התאחדות כדורגל הנשים האנגלית, ומשחקי הנשים הועברו למגרשי הרוגבי ומגרשי כדורגל שאינם קשורים להתאחדות.
למרות ששחקניות רבות החליטו לעזוב את הכדורגל, פר המשיכה לשחק במגרשי כדורגל שאינם קשורים להתאחדות ובכפרים קטנים. בעקבות החרם, יצאה ב-1922 קבוצת דיק, קר'ס ליידיס לסיבוב משחקים בצפון אמריקה. כשנחתו בקנדה, גילו הבנות שגם שם אסור להן לשחק, ולכן הדרימו לארצות הברית. בארצות הברית הן שיחקו תשעה משחקים נגד מועדוני גברים, כאשר בסוף המאזן שלהן עמד על שלושה ניצחונות, שלושה משחקי תיקו ושלושה הפסדים.[4] כישרונה היוצא דופן של פָּר משך גם את התקשורת האמריקאית שכינתה אותה: "הכדורגלנית המבריקה ביותר בעולם". פָּר המשיכה לשחק עם הקבוצה גם כאשר המפעל כבר לא עמד מאחוריהן, ובסופו של דבר, הקבוצה שינתה את שמה ל"פרסטון ליידיס".[5]
ב-8 בספטמבר 1937, הביסה פרסטון ליידיס 1-5 בגמר "אליפות בריטניה והעולם" את הקבוצה הסקוטית, אדינבורו ליידיס, כאשר פר כובשת את אחד השערים. חגיגות הניצחון נערכו בבית קפה קטן בפרסטון. עד תקופה זו, גייסה פרסטון ליידיס כמאה אלף פאונד במשחקי צדקה.
בזמן מלחמת העולם השנייה, הקבוצה סבלה מקשיים רבים ולא זכתה לשחק בהרבה משחקים. המנג'ר אלפרד פרנקלנד שירת ב"שירות ההגנה מפני מתקפות אוויר" (ARP Warden) ולא יכל לארגן לקבוצה משחקים רבים. בנוסף, תקציבי הדלק הזעומים לא איפשרו לקבוצה לנסוע לערים רחוקות כדי לשחק בהן.
בשנת 1946, מונתה פר כקפטנית הקבוצה כהכרה על 26 שנות פעילות במועדון. באותו הזמן, היא החמיצה רק כחמישה משחקים מאז התחילה לשחק בקבוצה בתחילת שנות העשרים.
לאחר שעזבה את העבודה במפעל של "דיק וקר", החלה פר להתמקצע כאחות. היא עבדה בבית חולים פסיכיאטרי בויטינגהאם שבמחוז לנקשייר עד יציאתה לפנסיה. פאר המשיכה לשחק בפרסטון ליידיס גם כאשר עבדה כאחות, ומשחקה האחרון בקריירה היה ב-12 באוגוסט 1951 במשחק נגד נבחרת סקוטלנד, בו כבשה את אחד השערים.
כבר בעונתה הראשונה בקבוצה, כשהיא בת 14 בלבד, כבשה פר מספר מרשים של 43 שערים.[6] בסך הכל, כבשה פר למעלה מ-900 שערים בקריירה שנמשכה למעלה משלושים שנה - משנת 1919 ועד 1951.[7] עיתון מקומי דיווח שפָּר כבשה 967 שערים מתוך 3,022 השערים של דיק, קר'ס ליידיס - כמעט שליש משערי הקבוצה.
את רוב חייה העבירה פר בכפר גוזנר הצמוד לעיר פרסטון. בתור לסבית מוצהרת, היא חיה עם בת זוגה מרי, והפכה לסמל של קהילת הלהט"ב.[8][9] היא נפטרה מסרטן השד ב-1978, בגיל 73, ונקברה בעיר הולדתה, סנט הלנס.
סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קחו אותי לבית החולים הכי מהר שתוכלו, היא הגיעה ושברה לי את היד! |
| — מיוחס לשוער מהפוטבול ליג אחרי שעצר בעיטה של לילי פר[10] |
לילי פר, שהייתה גבוהה למדי (1.80 מטר), נחשבה לשחקנית חזקה ופיזית מאוד, דבר שנתן לה יתרון בולט בקרב חברותיה למשחק. כבר בגיל צעיר מאוד, יכלה לגבור על שחקניות הגנה מנוסות, אך חלשות בכוחן ממנה. בנוסף, היא הייתה ידועה בעוצמת הבעיטה החזקה שלה - במיוחד בהרמות הארוכות מאגף שמאל ובבעיטות לשער.[10] חברתה לקבוצה, ג'ואן וואליי תיארה את בעיטותיה של פאר כ"בעיטות בעוצמה של בעיטות פרד".[11] עמיתה נוספת לקבוצה, לידיה אקרס טענה ש"מעולם לא ראיתי אישה, ואפילו לא גבר, שבועט בכדור כמוה. כולם היו המומים כאשר ראו את הכוח שלה, לא יכולת להאמין לזה".
תוכניית המשחק בין דיק, קר'ס ליידיס לסטוק מספטמבר 1923 מתארת את פר כ"גדולה, מהירה וחזקה, שיכולה להרים קרנות טוב יותר מרוב הגברים". בנוסף, נאמר שפר "כובשת שערים מזוויות יוצאות מן הכלל, שממש קורעים את הרשת".[12] בן גילה של פר, חלוץ נבחרת סקוטלנד בובי ווקר תיאר אותה כ"בעלת התזמון הטוב ביותר שראיתי אי פעם בכדורגל".[11] מאמנה בדיק, קר'ס ליידיס, אלפרד פרנקלנד טען ש"היא הקיצוני השמאלי הטוב ביותר בעולם כיום".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gail J. Newsham, In a League of Their Own! The Dick, Kerr Ladies Football Club 1917-1965, Scarlet Press, 1997, ISBN 1857270290
- Barbara Jacobs, The Dick Kerr's Ladies, Constable and Robinson, 2004, ISBN 1841198285
- Robert Galvin, The Football Hall of Fame: The Ultimate Guide to the Greatest Footballing Legends of All Time, Portico, 2011, ISBN 1906032467
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה
- האתר של דיק, קר'ס ליידיס
- ריאיון עם אחיינה של פר באתר ה-BBC
- לילי פר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Lily Parr, באתר Fyne Times, 18 בנובמבר 2011
- ^ 1 2 History of women's football, באתר ההתאחדות האנגלית, 11 בספטמבר 2009
- ^ English women's football aims to score again, באתר הגארדיאן, 12 באפריל 2011
- ^ Notes including details of the USA Tour, באתר Sover, 11 בספטמבר 2009
- ^ ברברה ג'ייקובס, The Dick Kerr's Ladies, יולי 2004
- ^ Don't call them WAGs, באתר BBC News, 14 בנובמבר 2006
- ^ רוברט גאלבין, The Football Hall of Fame: The Ultimate Guide to the Greatest Footballing Legends of All Time, עמוד 11
- ^ International match to honour lesbian football hero, באתר Pink News, 16 בינואר 2008
- ^ The ladies football team so good the men at the FA banned them, באתר הסאן, 1 בספטמבר 2010
- ^ 1 2 רוברט גאלבין, The Football Hall of Fame: The Ultimate Guide to the Greatest Footballing Legends of All Time, עמוד 12
- ^ 1 2 Lily Parr: Biography, ספטמבר 2011
- ^ ג'ון סימקין, A game for rough girls?: a history of women's football in Britain, עמוד 51