לדלג לתוכן

ליל הגנרלים בטורקיה (1980)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ליל הגנרלים בטורקיה
תאריך 12 בספטמבר 1980
מקום טורקיה
תוצאה הפלת הממשלה
סוף גל האלימות הפוליטית
שלטון צבאי עד שנת 1983
הצדדים הלוחמים

השלטון הטורקי

מנהיגים
קנן אוורן  סוליימאן דמירל
בולנט אג'וויט 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליל הגנרלים בטורקיה הייתה הפיכה צבאית שהתרחשה ב-12 בספטמבר 1980 בטורקיה. באירוע הופלה הממשלה ה-43 של טורקיה. כתוצאה ממנו באה לסיום גל האלימות הפוליטית במדינה. הפיכה זו הובילה גם להדחתם של ראש ממשלת טורקיה, סוליימאן דמירל והדחת בולנט אג'וויט מראשת מפלגתו. את ההפיכה הובילו המועצה לביטחון לאומי והכוחות המזוינים בהנהגת קנן אוורן שמונה לנשיא טורקיה.

בשנים 1976–1980 התאפיינה טורקיה באלימות פוליטית רבה בין קבוצות מיליטנטיות רבות, ובהן מיליציות שמאלניות קיצוניות, פאשיסטיות ואסלאמיסטיות. בתקופה זו אלפים נהרגו. במקביל, טורקיה הייתה מצויה במשבר כלכלי ופוליטי משמעותי, עם חילופי ממשלות רבים, שיתוק פרלמנטרי ושביתות רבות. האספה הלאומית לא הצליחה לבחור נשיא במהלך ששת החודשים שקדמו להפיכה.

ב-11 בספטמבר 1979 החל קנן אוורן להכין את שותפיו בצבא לקראת הפיכה אפשרית. ב-21 בדצמבר התכנסו מספר גנרלים בכירים כדי לדון באפשרות להפיכה. בתחילה, ההפיכה תוכננה ליולי, אך היא נדחתה בעקבות מתן אפשרות לממשל לטפל בעצמו במהומות ברחבי המדינה. ב-26 באוגוסט הוחלט על תאריך – 12 בספטמבר.

מהלך ההפיכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר הכריזה המועצה לביטחון לאומי על הפיכה בתקשורת הממלכתית. באותו יום הוכרז על פיזור הממשלה והפרלמנט האזרחיים, השעיית החוקה והוצאה מחוץ לחוק של כל המפלגות הפוליטיות והאיגודים המקצועיים. מנהיגי ההפיכה דיברו על רעיון ששת החיצים, והציגו עצמם כמאחדי האומה כנגד הקומוניזם, הפשיזם, הבדלנות והקיצוניות הדתית.

לאחר ההפיכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההפיכה ירדה כמות ההרוגים בטורקיה משמעותית, על ידי הוצאות להורג של עשרות אנשים וכליאתם של מאות אלפים נוספים. מתוך 650,000 איש שנעצרו, הועמדו לדין כ-230,000. על כ-517 איש נגזר גזר דין מוות, מתוכם כ-50 אכן הוצאו להורג בסופו של דבר. עשרות אלפי אנשי פוטרו מעבודתם (ובהם 3,854 מורים, 120 מרצים ו-47 שופטים), ונשללה האזרחות ל-14,000 תושבים. 30,000 טורקים נאלצו לצאת לגלות ונעצרה פעולתן של כ-23,000 עמותות. הוטלה צנזורה על 1,000 סרטים, שנחשדו כמנוגדים לרוח השלטון.

בנובמבר 1982 אושרה חוקה חדשה לטורקיה שהרחיבה את סמכויות הנשיא וצמצמה את חירויות הפרט. ביולי 1983 פרש אוורן מהנהגת המטות המשולבים אך נשאר הנשיא עד שנת 1989. בנובמבר 1983 נערכו בחירות, ורק כשלוש מפלגות הורשו להשתתף בהן – מפלגת העם הרפובליקאית, מפלגת המולדת ומפלגת הדרך הנכונה. בכך למעשה הסתיימה תקופת השלטון הצבאי בטורקיה.