ליל הילדא
 | |
| שולחן ליל הילדא | |
| מדינה | איראן, אזרבייג'ן, כורדיסטאן העיראקית, טורקיה, אפגניסטן |
|---|---|
| סוג |
חג  |
| סיבה | הלילה הארוך ביותר בשנה |
  | |
ליל היָלְדָא (בפרסית: شب یلدا, שָאבּ יָלְדָא) או ליל צ'לה (בפרסית: شب چلّه, שאב צ'לה) הוא חג פרסי במקורו, הנחגג באיראן, אפגניסטן, כורדיסטן העיראקית, אזרבייג'ן, וטורקיה בלילה הארוך ביותר בשנה, או "נקודת ההיפוך החורפית".
שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלוח השנה הפרסי המסורתי ישנן שלוש תקופות של 40 יום בשנה המכונות צ'לות (צ'לה פירושה הארבעים): אחת בקיץ, ושתיים בחורף.[1] שתי תקופות החורף ידועות כתקופת "הצ'לה הגדולה" (40 ימים מלאים), ומייד אחריה "הצ'לה הקטנה" (20 לילות + 20 ימים = 40 לילות וימים).[1] ליל הצ'לה הוא הלילה הארוך והחשוך ביותר בשנה הפותח את תקופת ארבעים הימים הראשונה של החורף[2], כלומר הלילה שבין היום האחרון של הסתיו ליום הראשון של החורף. שמו השני של החג "ילדא" פירושו "לידה" ונשאל מנוצרים דוברי סורית שחגגו את חג המולד בתאריך זה.[3] עם זאת יש המטילים ספק בפירוש זה, וטוענים כי המונח "דא" ב"ילדא" מקורו מהשפה האוסטית ופירושו "יישות אלוהית".[4]
תאריך החג[עריכת קוד מקור | עריכה]
החג נחגג בלילה של נקודת ההיפוך החורפית, וחל בדרך כלל בלילה שבין ה-20 וה-21 בדצמבר (± יום) לפי הלוח הגרגוריאני, שהוא היום האחרון של החודש התשיעי (אזאר) ליום הראשון של החודש העשירי (דיי) לפי לוח השמש האיראני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל היה קיים בתרבויות העתיקות ביותר, כולל אלו של מסופוטמיה ומצרים, והמסורת יושמה מאוחר יותר בדת הזורואסטרית של הפרסים. הפירוש הזורואסטרי הוא שביום האחרון של החודש אזאר שהוא הלילה הארוך ביותר בשנה הכוחות של אהרימן (הרוח הרעה) הם החזקים ביותר. יום המחרת, היום הראשון של חודש דיי, נקרא חורמרוז (יום השמש) והוא שייך לאהורא מזדא, אל האור והחכמה. הפסטיבל מייצג באופן סמלי את ניצחון הכוחות הטובים על הכוחות האהרימניים (הרעים) – האור מתחיל לגבור והימים מתארכים.[5]
בנובמבר 2022, הוכר החג על ידי אונסק"ו ברשימה המייצגת של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של האנושות.[6]
מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסורת הזורואסטרית הלילה הארוך והחשוך ביותר בשנה היה מבשר רעות במיוחד, ומנהגי החג היו במקור מנהגים שנועדו להגן על אנשים מפני היישויות הרעות בזמן זה. הומלץ לאנשים להישאר ערים רוב הלילה, שלא יפגע בהם אסון, ואנשים נאספו בקבוצות חברים וקרובי משפחה, חילקו את הפירות האחרונים שנותרו מהקיץ ומצאו דרכים להעביר בבטחה יחד את הלילה הארוך. במסגרת החג נהוג להתכנס, לרוב בביתם של הסבא והסבתא, לבלות ולאכול ביחד. נהוג להכין שולחן מעוטר בסדרה של חפצים ומאכלים סמליים: מנורה לסמל אור, מים המסמלים ניקיון, ופירות אדומים כמו רימונים, אבטיחים, סלק, שיזף וענבים המסמלים חמימות.[6] כמו כן נפוץ לאכול פירות יבשים ואגוזים וממתקים ייחודיים לחג.
מנהג נוסף בחג הוא לספר סיפורים והקראת שירה. המשורר הפופולרי ביותר ב"ליל הילדא" הוא חאפז, משורר פרסי מהמאה ה-14 שאוסף שיריו נמצא כמעט בכל בית באיראן.
למרות שבבסיסו זהו חג בו יש סגידה לשמש, משנת 2008 הוכר החג באיראן כחג רשמי על ידי המשטר האסלאמי.[דרוש מקור][מפני ש...]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
סידור שולחן מסורתי בליל הילדא -
הקראת שירה בליל ילדא -
חגיגות ליל הילדא באיראן -
עוגות לחג הילדא באספאהן -
קפביך, ממתק מסורתי לחג, בטקס ציבורי במשהד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Mahmoud Omidsalar, Hamid Algar, ČELLA, Encyclopaedia Iranica Online, Brill, 2020-08-30
- ^ Anna Krasnowolska, SADA FESTIVAL, Encyclopaedia Iranica Online, Brill, 2020-08-17
- ^ Āryān, Qamar, Christianity VI: In Persian Literature, Encyclopedia Iranica, vol. 5, 1999 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kaveh Farrokh, Yalda: an enduring legacy from ancient Persia (עמ' 30), Fezana Journal (Publication of the Federation of Zoroastrian Associations of North America), 2015 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Yana Hristova, A Comparative Study of some Iranian and Bulgarian Festive Traditions: Worship of the Sun Deity, Philological Forum 7, 2021, עמ' 97–106
- ^ 1 2 UNESCO - Yaldā/Chella, אונסקו (באנגלית)
| הדת הזורואסטרית | ||
|---|---|---|
| ישויות שמיימיות | אהורא מזדא • אמשא ספנדאן • אהרימן • דיווים |  |
| דמויות מרכזיות | זרתוסטרה • מזדק | |
| כתבים זורואסטריים | אווסטה • גאת'ות • ספר אלף החוקים • ארדא ויראז נאמאג • דינכרד • יסנה • ונדידאד | |
| היסטוריה ופלגים | זורוואניזם • מזדקיזם • ח'רמיה | |
| חגים זורואסטרים | נורוז • סדה • מהרגאן • ליל הילדא • הלוח הזורואסטרי | |
| סמלים ותרבות | פרוהר • מגדלי שתיקה • מקדש אש • צ'ינוואט | |
| פורטל איראן • פורטל דת | ||