ליל טיג'יי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליל טיג'יי
Lil Tjay
Lil TJ (cropped).jpg
לידה 30 באפריל 2001 (בן 21)
הברונקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Tione Jayden Merritt עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Lil Tjay עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2018–הווה (כ־4 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.liltjaymusic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טיון ג'יידן מריטאנגלית: Tione Jayden Merritt; נולד ב-30 באפריל 2001), הידוע בשם הבמה ליל טיג'יי (Lil Tjay), הוא ראפר, זמר ופזמונאי אמריקאי מניו יורק. הוא נולד וגדל בברונקס, והחל את הקריירה המוזיקלית שלו ב-2017. הוא ידוע בעיקר בזכות הסינגלים "F.N" ו-"Brothers", שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100. אלבום הבכורה שלו, True 2 Myself, שיצא בשנת 2019, הגיע בשיאו למקום החמישי במצעד הבילבורד 200.

ב-22 ביוני 2022, TMZ דיווחה שמריט נורה מספר פעמים ועבר ניתוח חירום

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, ליל טיג'יי החל להוציא מוזיקה ב-SoundCloud.[1]‏ "Resume", אחד משיריו הראשונים, יצא לאור כשטיג'יי היה בן 16, והחל להתפשט במהירות ברשת. ב-10 במרץ 2018, התחרה טיג'יי וזכה במקום הראשון בתחרות ה-Coast 2 Coast LIVE NYC All Ages Edition, שם הופעתו זכתה לתשומת לב מ-A&R של חברת תקליטים, שהשתתף כדי לשפוט בתחרות.[2] זמן קצר לאחר מכן, הוציא טיג'יי את הסינגל "Brothers", שהפך לשירו המצליח ביותר באותה התקופה והוביל לכך שחתם בחברת התקליטים קולומביה רקורדס.[3]

במהלך עשרת החודשים הראשונים לקריירת המוזיקה של ליל טיג'יי, הוא הוציא חמש רצועות שזכו למיליוני השמעות ב-SoundCloud.[4][5] ביולי 2018, ליל טיג'יי עבד עם המפיק קאש מאני AP על השיר "None of Your Love", שזכה גם הוא לעשרות מיליוני השמעות.[4] בסוף 2018, הוציא את מיני-אלבום הבכורה שלו, No Comparsion.[5]

בינואר 2019 התארח טיג'יי בסינגל "Pop Out" של הראפר פולו ג'י, שהגיע בשיאו למקום ה-11 במצעד הבילבורד הוט 100.[6] מאוחר יותר באותה השנה, הוציא מיני-אלבום בשם F.N; הסינגל המוביל מתוך המיני-אלבום, "F.N", הגיע בשיאו למקום ה-56 במצעד הבילבורד הוט 100 והפך לשיר הסולו הראשון שלו במצעד. ב-11 באוקטובר 2019, הוציא את אלבום הבכורה שלו, True 2 My Self, שהגיע היישר אל המקום החמישי במצעד הבילבורד 200.

בתחילת 2020 נכנס טיג'יי בשנית למצעד הבילבורד הוט 100, עם הסינגל "20/20", שהגיע בשיאו למקום ה-94 במצעד. ב-8 במאי 2020 הוציא ליל טיג'יי את המיני-אלבום State of Emergency, שהתמקד רבות במוזיקת דריל.[7] המיני-אלבום בן שבעה השירים כלל את הרצועה "Zoo York", בהשתתפות פיביו פוריין ופופ סמוק, שהגיעה בשיאה למקום ה-65 במצעד הבילבורד הוט 100.[8] ביולי 2020 התארח ליל טיג'יי באלבום הבכורה של פופ סמוק, Shoot for the Stars, Aim for the Moon, שיצא לאחר מותו של פופ סמוק, בשיר "Mood Swings", שהגיע למקום ה-17 במצעד הבילבורד הוט 100.[9] ב-11 באוגוסט 2020, ליל טיג'יי נכלל ב-Freshman Class של מגזין ה-XXL.[10]

ב-12 בפברואר 2021 הוציא את הסינגל "Calling My Phone" מתוך אלבומו השני, יחד עם 6lack. השיר הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד הוט 100.[11] ב-2 באפריל, הוציא את אלבומו השני, Destined 2 Win.[12]

נכון לחודש אוקטובר 2021, הוא צבר כ-2.45 מיליארד השמעות בפלטפורמות הסטרימינג.[13]

ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביוני 2022, TMZ דיווחה שמריט נורה מספר פעמים ועבר ניתוח חירום לאחר מאמצים רבים הניתוח הצליח ופרסם טיג"י סרטון לאינסטגרם על כך היותו בסדר! אך טיג"י קיבל מכתב אימוים על חייו לאחר הניתוח ומכתב זה הועבר מיד לידיי המשטרה

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019: True 2 Myself
  • 2021: Destined 2 Win

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018: No Comparison
  • 2019: F.N
  • 2020: State of Emergency

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליל טיג'יי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Get to Know Hip-Hop Heartthrob Lil Tjay, Who Wants to Be the Next Usher". Pitchfork. נבדק ב-2019-02-10.
  2. ^ "Lil tjay - Lil tjay Performs at Coast 2 Coast LIVE | NYC All Ages Edition 3/10/18 - 1st Place | Videos | Coast 2 Coast LIVE | Largest Artist Showcase in the World". Coast 2 Coast Live. נבדק ב-2019-04-05.
  3. ^ Suarez, Gary. "5 Hip-Hop Singles To Watch This Winter On The Billboard Hot 100". Forbes. נבדק ב-2019-02-10.
  4. ^ 1 2 "Exploding NYC rapper Lil Tjay doesn't want 'None Of Your Love'". Elevator. 2018-08-02. נבדק ב-2019-04-05.
  5. ^ 1 2 "Lil Tjay | Biography & History". AllMusic. נבדק ב-2019-04-03.
  6. ^ "Lil Tjay on Apple Music". Apple Music. נבדק ב-2019-04-02.
  7. ^ Williams, Kyann-Sian (8 במאי 2020). "Lil Tjay – 'State Of Emergency' EP review: trap'n'b star makes cynical grab for New York drill hype". NME. נבדק ב-8 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ ""Fans are loving Lil Tjay's song Zoo York"". 8 במאי 2020. נבדק ב-8 במאי 2020 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Pop Smoke Chart History: Hot 100". Billboard. נבדק ב-20 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Cline, Georgette (11 באוגוסט 2020). "XXL 2020 FRESHMAN CLASS REVEALED". XXL. נבדק ב-11 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Trust, Gary (22 פבר' 2021). "Olivia Rodrigo's 'Drivers License' Leads Hot 100 For 6th Week, Lil Tjay's 'Calling My Phone' Dials Up No. 3 Debut". Billboard. נבדק ב-22 פבר' 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  12. ^ Findlay, Mitch (24 במרץ 2021). "Lil Tjay Announces New Album "Destined 2 Win"". HotNewHipHop. נבדק ב-24 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 21 Under 21: See Who Made the 2021 List, Billboard (באנגלית)