ליל שמורים אותו אל חצה

תחילת המערבית 'ליל שמורים', מתוך מחזור כתב יד מהמאה ה-13. לכותרות נוספו עיטורים.

מילות הפיוט
לֵיל שִׁמּוּרִים אוֹתוֹ אֵל חָצָה. בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּתוֹךְ מִצְרַיִם כְּיָצָא. גִבּוֹר עַל קָמָיו יַחֲצֶנּוּ כְּחָצָה. דּוֹד מַעֲרִיב עֶרֶב וּנְזַמְּרֶנוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה: [המעריב] לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא זֶה הַלַּיְלָה. וְעִתְּדוֹ אֵל בְּאוֹמֶר בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. זֶה אֲשֶׁר הוּא לוֹ יוֹם וְלוֹ לַיְלָה. חוֹק אַהֲבָתוֹ יִזְכּוֹר לְנִינֵי חָלַק לוֹ לַיְלָה: [אוהב, קריאת שמע, אמת] לֵיל שִׁמּוּרִים טִכְּסוֹ אַלּוּף נְעוּרִים יַלְדֵי בְּרוּרִים לְהוֹצִיאָם מֵאֲרוּרִים כְּהַכִּירוֹ עַם חַיֵּינוּ מְאָרְרִים לִהְיוֹת מִצְרַים מְקַבְּרִים מֶלֶל הִמְתִּיקוּ בְּנֵי חוֹרִים נַצְּחוּהוּ יַחַד עַל מַכַּת בְּכוֹרִים: [בגילה עד לפני משה] לֵיל שִׁמּוּרִים סִימָן הוּא לֶעָתִיד לָבֹא. עֶלְיוֹן כִּי בֹא יָבֹא. פָּקוֹד יִפְקוֹד עַם קְרוֹבוֹ. צוּרֵנוּ הוּא נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ: [זֶה צוּר עד ממנו] לֵיל שִׁמּוּרִים קְרָאוֹ נוֹרָא עֲלִילָה. כִּי בוֹ שָׁבַר מוֹטוֹת עֶגְלָה. רָעוֹץ יִרְעַץ אוֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה. יוֹסִיף שֵׁנִית בּוֹ לְהִגָּאֵלָה: [גאל] לֵיל שִׁמּוּרִים שִׁמְעוֹ לְעַם אֲהָבִים. אֲשֶׁר הִצִּיל מִיַּד לֶהָבִים. תְּשׁוּעָה הִיא לְבַת רַבִּים. בְּנַחַת וְשָׁלוֹם בְּלִי פַחַד שׁוֹכְבִים: [פורס] (הנוסח המקורי)

תחילת המערבית "ליל שמורים" מתוך מחזור לפסח בנוסח אשכנז בהוצאת רוו"ה (רדלהיים, 1832), עמ' ט, עם הביכור "אזכרה שנות עולמים" שהוסיף רבי מאיר ש"ץ, משולבים בתוך תפילת הקבע. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 24

לֵיל שִׁמּוּרִים אוֹתוֹ אֵל חָצָה הוא פיוט מערבית לערבית של היום הראשון של פסח (ליל הסדר) שמקורו בתקופה הקלאסית של הפיוט (המאה השישית עד המאה השמינית) אך לא ידוע מי מחברו. מערבית זאת נתקבלה בכל קהילות אשכנז ופולין, צרפת, איטליה, רומניא ואלג'יר, וגם בנוסחי פרובנס וקטלוניא.

זולת חלופי

בנוסח אשכנז (וכן בנוסח פרובאנס וקטלוניא), חסר ה"זולת" (הפיוט לפני "מי כמכה באלים ה'") המקורי של הפיוט, הממשיך את הסימן והאקרוסטיכון מלפניו, ובמקומו מופיע "זולת" חילופי שמפסיק את סדר הא"ב. הפיוט החילופי הוא ארוך יותר, ויש בו סדר א"ב עצמאי. נושאו הוא השוואה בין גאולת מצרים לגאולה העתידה, ויש לו רפרינים מתחלפים: "בימי חג פסח" ו"כימי חג פסח". הנוסח המקורי נשמר בקטעי גניזה ובנוסחי רומא ורומניא.

הזולת החלופי שבמחזורי אשכנז:
פֶּסַח אָכְלוּ פְּחוּזִים. וְנִפְלָאוֹת חוֹזִים. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח בָּנוּ לִשְׁמוֹר לְדוֹרוֹת. פְּנֵה לָנוּ לְהוֹרוֹת. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח גָּזַר עִנּוּי אֱמוּנִים. אַרְבַּע מֵאוֹת נִמְנִים. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח דָּת שְׁבוּעִים יְמַלֵּא. וְיוֹם נָקָם יְגַלֶּה. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח הָרַג בְּכוֹרֵי חָם. וּבֶן בְּכוֹרִי רִחָם. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח ווּעַד לִשְׁפּוֹט מַרְשִׁיעִים. וּלְהַעֲלוֹת לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח זֶמֶר בְּנוֹף נִתַּן. לִגְאוֹל בְּנֵי אֵיתָן. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח חֶרֶב עַל רִשְׁעֵי הֲדוֹם. בְּיַד צַח וְאָדוֹם. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח טְבִיחַת נִינֵי כוּשׁ. לְהוֹצִיא עַמּוֹ בִּרְכוּשׁ. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח יְדִידוּת קַן שְׁדוּדָה. כַּנֵּס אוֹם נְדוּדָה. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח כָּרַת לְשָׂמוּ מִסִּים. וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּנִסִּים. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח לוֹחֲצֵינוּ יִלְחַץ. וְיִרְפָּאֵנוּ מִמַּחַץ. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח מִלֵּא הֲמוֹן הָרֵיקָה. וְהִסִּיעַ גֶּפֶן שֹוֹרֵקָה. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח נְגִינוֹת צַר יַשְׁפִּיל. וְגִיל עַמּוֹ יַכְפִּיל. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח סִגֵּר זֵדִים לַדֶּבֶר. וְרִפָּא עַמּוֹ מִשֶּׁבֶר. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח עֲבוּר כָּל צוֹרֵר שָׁמוּר. וְנָקָם עַמּוֹ כָּאָמוּר. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח פִּחַד בָּתֵּי מִצְרִים. וּבָן בְּעִנּוּי נוֹצְרִים. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח צְפִירַת צָר לַעֲלוּקָה. כַּנֵּס אוֹם חֲקוּקָה. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח קָשַׁר לְצַר אָבְדָה. וְגָאַל יְדִידִים מֵעֲבוֹדָה. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח רָמִים זֵדִים תְּהָרֵס. וְרַעֲיָתְךָ תְּאָרֵשֹ. כִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח שָׁת בְּכָל בַּיִת יְלֵיל. בְּצֵאתוֹ בַּחֲצוֹת לֵיל. בִּימֵי חַג פֶּסַח:
פֶּסַח תִּכַּן וְהוּחַק לְאוֹת. לְהַרְאֵנוּ בּוֹ נִפְלָאוֹת. כִּימֵי חַג פֶּסַח:

פֶּסַח תְּהִלָּה לְשֵׁם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.
תָּקְפּוֹ יַבִּיעוּ קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים.
תּוֹקֶף כְּבוֹדוֹ בַּיָּם מְחוֹקְקִים.
שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְשַׂחֲקִים.

ביכור

בנוסח אשכנז המערבי, נוסף קודם חתימת השכיבנו ביכור מאת רבי מאיר בן יצחק ש"ץ "אזכרה שנות עולמים" העוסק בהקרבת קרבן פסח. בשאר הנוסחאות ביכור זה לא מופיע.

אזכורים

הפיוט מצוטט בכמה מקומות בראשונים, כגון בספר המנהיג הלכות פסח 'אית מאן דאמ' דר' לא הוה אכיל במעלי פיסח' משום דר' בכור הוה. וטעם לדבר משום שהקב"ה 'הרג בכורי חם ובן בכורו ריחם'.' המשפט 'הרג בכורי חם ובן בכורו ריחם' הוא ציטוט ישיר מהזולת החילופית הנאמרת באשכנז.

ביצועיים מוזיקליים

• יעקב קוסביצקי, הקטע האחרון "ליל שמורים שמעו לאם אהבים".
• טריאו לורנד, הקטע הראשון "ליל שמורים אותו א"ל חצה".
• ליל שימורים שמעו לעם אהובים, בביצוע החזן יעקב גדסי, בלחנו של החזן זבולון קוורטין, סרטון באתר יוטיוב
• הקטע "פסח אכלו פחוזים" הולחן על ידי שמואל נאומבורג במאה הי"ט (לדבריו על פי ניגון מסורתי, אבל הלחנתו מסולסלת מאוד וקשה להאמין שהיא משמרת הרבה מהניגון המסורתי^{[דרוש מקור]}), אבל כנראה מעולם לא הוקלט, ונמצא ב-S. Naoumbourg, Chants liturgiques des grandes fêtes, 2ème Partie (1847), p. 126.

קישורים חיצוניים

ליל שמורים אותו אל חצה, באתר ויקיטקסט

פסח אכלו פחוזים, באתר ויקיטקסט

אזכרה שנות עולמים, באתר ויקיטקסט

ערבית ליל א' של פסח עם מערבית, נוסח אשכנז, באתר ויקיטקסט

• מהדורה מדעית, אצל יונה פרנקל, מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תשנ"ג, עמ' 9 ואילך.