לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה הם תחום לימוד המיועד לתלמידי החטיבה העליונה של בית ספר תיכון ומצוי באחריות יחידה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות. לימודי ארץ ישראל משלבים נושאים מן המקצועות האלה: גאוגרפיה, היסטוריה, תנ"ך, ביולוגיה, אקולוגיה, ארכאולוגיה ומחשבת ישראל. לעתים קרובים מורים אחדים מלמדים את הנושאים ולכן חייב להתבצע תיאום ביניהם.

המזכירות הפדגוגית מציעה שלוש גישות לבניית תוכנית הלימודים:

  • הגישה הכרונולוגית - התוכנית עוברת לאורך התקופות השונות בתולדותיה של ארץ ישראל. אם נשווה את לימודי ההיסטוריה ללימודי ארץ ישראל, הרי לפי גישה זו נקבל הדגשה על המתרחש בארץ ישראל בתקופה הנידונה.
  • הגישה הרגיונלית - הלימוד מתרכז סביב חבל ארץ מסוים, כאשר ניתן לתת דגש לחבל בו מצוי מוסד הלימוד.
  • הגישה הנושאית - לפיה יבחר נושא מסוים, כמו הזית והשמן והוא יוצג בצורה כוללנית.

מבנה תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הבסיסית מבוססת על הגישה הרגיונלית.
יחידות הבסיס הן שתיים: פרקי מבוא וירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.
יחידות לבחירה הן: ירושלים מראשיתה ועד למאה הי"ט, ההר המרכזי והבקעה, צפון הארץ, מישור החוף, הנגב.
לבתי ספר ממלכתיים דתיים: ארץ ישראל במחשבה ובהלכה.
ולכולם : עבודת גיאוטופ ויחידה נבחרת מארכאולוגיה.

ניתן לבנות מיחידות אלה תוכנית לימוד ליחידה אחת, שלוש יחידות וחמש יחידות. כמו כן, יש למוסדות הלימוד חופש פעולה לקבוע את ההרכב הרצוי להן.

הלומדים שבחרו ללמוד את המקצוע בהיקף של חמש יחידות לימוד מכינים עבודה הכוללת תאוריה וסיכום של עבודת שדה. העבודה עצמה נעשית בהדרכת המורה המומחה במקצוע ובהנחייתו, וכן בעזרת מנחה מן החוץ.

דרכי הוראה ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראת לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מחייבת אימוץ דרכי הוראה ייחודיות. בין השאר:

  • קיום סיורים לימודיים - הסיור נועד להמחיש את תוכן הלימוד של חבל הארץ הנלמד.
  • מחנות לימוד - לצורך לימוד נושא או אזור מסוים.
  • השתתפות בחפירות ארכאולוגיות - על מנת להכיר את שיטות העבודה מקרוב.
  • טיפוח אתרים - בסביבה הקרובה של המוסד החינוכי.
  • הכנת אוספים - אוסף גאולוגי, אוסף בוטני, אוסף זואולוגי.
  • ביקור במוזיאונים לטבע ולחבלי הארץ השונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]